מוזיקה - בראש אחר – שיחה עם לאון בוטשטיין

שיחה עם לאון בוטשטיין, המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור החוגגת השנה שבעים שנה להיווסדה.

קהל ירושלמי נאמן

לאון בוטשטיין הוא איש רב פעלים - הוא מנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית האמריקנית, תזמורת שמקדישה את פעילותה להשמעת מוזיקה חדישה, ובסיסה בניו ורק, הוא המנהל האמנותי של פסטיבל "בארד" המהווה חלק מפעילותו של קולג` אמריקני למוזיקה, וכן הוא מנצח אורח בתזמורת רבות בעיקר ביצירות שיש לו יד בגילוין או בהשבתן לבמות הקונצרטים.

בארבע השנים שבוטשטיין משמש כמנהלה של התזמורת הסימפונית ירושלים הוא יצר גומחה מיוחדת בנוף העשייה המוזיקלית בישראל. קהל המנויים הירושלמי של התזמורת הוא קהל בעל מקדם סקרנות גבוה מן הממוצע של פוקדי הקונצרטים בישראל (הוכחה לכך ניתן היה לראות בקונצרטי הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית שהצליחו למשוך לאולם ימקא קהל מקומי נאמן גם לתכניות יוצאות דופן ונטולות כוכבים גלובליים). זהו קהל מצומצם אבל סקרן. מבין שלל תאריו, התואר האקדמאי כחוקר מוזיקולוג, מקדים את תאריו האחרים ובאמצעותו בוטשטיין מייצב את הקשר בין התזמורת למאזינים בסדרות השונות ובמיוחד בסדרה "תגליות", שהיא בבת עינו . בנוסף, כשהוא עצמו מנצח על הקונצרטים, מקדים בוטשטיין לקונצרט שיחה באכסדרה הגדולה של אולם הנרי קראון, שמושכת אליה קהל רב.

"הקהל בירושלים הוא קהל סקרן ופתוח יותר מזה שבארצות הברית", הוא אומר, "אני רואה את זה גם בתגובות ליצירות וגם בשאלות שמפנים אלי ישירות לאחר ההרצאות שלי".

את תכניות העונה השוטפת פתח בוטשטיין בתכנית שוסטקוביצ`ית, מתוך הדגשת קרבתו של המלחין לתרבות היהודית. שירים שהולחנו לטקסט ביידיש (והושרו ברוסית, מטעמי שליטה בשפה של שלושת הסולנים) והסימפוניה הידועה כסימפוניית לנינגרד.

בהמשך השנה ישמע הקהל הירושלמי יצירות של ג`ורג` קראם, דיוק אלינגטון, צ`רלס אייבס ויצירה חדשה של וילסון, כולם אמריקנים. יצירות של ברטוק, פרנק מרטן, סטרווינסקי, גלייר, סיבליוס, חינסטרה, מאהלר ודבוז`ק, ושל הישראלים ליף, יוסופוב, דורמן, ברדנשווילי ורדזינסקי. מספרן הרב יחסית של היצירות הישראליות, אינו צריך להפתיע איש, שכן התזמורת הירושלמית שייכת גם לרשות השידור וככזאת יש לה תפקיד רשמי לקדם מוזיקה ישראלית שגם תישמע בערוצי הרדיו המקומיים.

הופעות בחו"ל

כבר שנים לא מעטות שהתזמורת מתפקדת כגוף שנמצא בתהליכי פירוק לקראת הקמת עמותה חדשה. המעמד הזה אינו נוח לבוטשטיין, וגם אם הוא אינו נוטה לדבר על כך הוא מנמק חלק מהחלטותיו בתלות הזאת.

בוטשטיין המוותר על שכרו ולמעשה תורם אותו לקופת התזמורת, הוא גם בעל קשרים מצוינים בארצות הברית, קשרים שמניבים סיורי קונצרטים והקלטות ברחבי צפון אמריקה, עניין שעלול לעורר את קנאתם של מנהלי תזמורות אחרות. מסע הקונצרטים האחרון של התזמורת, התקיים לפני כחצי שנה, כלל כשלושים קונצרטים בארה"ב. בשנה הבאה מספר בוטשטיין "התזמורת תצא לשיקגו ולחוף המערבי. נבדקת אפשרות גם להופעות בברזיל ובארגנטינה עם הפסנתרן הברזילאי ארנולודו כהן ואני מאוד מעוניין לצאת עם התזמורת למסע הופעות ברוסיה,פולין ואוקראינה".

- אתה מביע רצון לקיים מסעות קונצרטים בחו"ל אבל התזמורת נמצאת עדיין במעמד בעייתי. האם נראה שינוי או שלשותפים השונים נוח למשוך את מצב הביניים הזה לזמן רב?

"מעמדה של התזמורת, תחת מפרק או כונס נכסים, מונע ממני לתכנן מופעים גדולים כמו אופרות בנוסחים קונצרטיים, כשנגנים בתזמורת מנגנים ולמעשה הכסף שנכנס לקופת התזמורת משלם חוב שהם לא גרמו לו, אין להיכנס לתכניות גרנדיוזיות. ברגע שנצא מן המצב הזה, נוכל להרחיב את מגוון הפעילויות שלנו. התחלנו פעילות בכיוון ייצוב התזמורת, הווה אומר משא ומתן עם משרד התרבות, העירייה, רשות השידור, ידידי התזמורת, גייסנו גם את דן קרצר, מי שהיה שגריר ארה"ב בישראל כדי לקדם את מעמד התזמורת, אבל המלחמה עכבה את התהליכים. כעת מששבנו לחיים נורמליים נפעל ביתר מרץ בשני כיוונים. ייצוב המעמד והבאה לכך שתשתיות התזמורת תספקנה ושהנגנים יזכו לשכר הולם".

בונים קהל על איכות תכנית ולא על כוכבים

- לתזמורת שלך, חרף הוותק שלה, יש תחרות מבית, הקהל המצומצם שמגיע לקונצרטים בירושלים הוא גם הקהל שילך לסדרת הפילהרמונית בבירה ולסדרת הקאמרטה הישראלית, ירושלים. איך אתה מתכוון למשוך קהל לקונצרטי התזמורת?

"איננו קונים כוכבי מוזיקה רבים. אנחנו בונים קהל על איכות תכנית ולא על אישיות. אנחנו אמנם פועלים בעולם העסקים של הבידור, אבל לא בעולם העסקי של הוליווד. אנחנו לא יכולים להתחרות בפילהרמונית ונראה לי שזה אינו מגרש המשחקים שלנו.

"אינך יכול להזמין אמן בעל שם, לא לשלם לו כראוי ועוד לבקש ממנו ללמוד יצירה חדשה. אני מעדיף לעמוד לצדם של מוזיקאים פחות מוכרים ולהיות ציון דרך חשוב בהתפתחותם. ויש לנו קהל חדש. הקונצרטים שלנו מוקלטים ומשודרים לתחנת רדיו לשידורי מוזיקה בשיקגו ומשם מועברים לעוד 200 ערוצי רדיו בצפון אמריקה. השידורים נפתחים בשיחה אתי או עם נגנים בתזמורת וזוכים לתגובות מצוינות בכל רחבי המדינה".

- השנה תציין התזמורת מלאות לה שבעים (כמו הפילהרמונית), נכון שימיה הראשונים לא היו מוגדרים בדיוק רב ומעמדה השתנה מתזמורת רדיו עוד בזמן הבריטים ועד למעמדה כיום ובכל זאת יהיה ציון ליום ההולדת הזה?

"אני אוסף מן הארכיונים חומרים שונים. אני מתכנן לשחזר תכניות מקוריות. אני רוצה לגייס לפעילות זו גם את מלחינת הבית, בטי אוליברו, כי צריך להזמין ממלחינים לפחות שתי יצירות חשובות לציון האירוע. עוד אגייס לכך שניים-שלושה סולנים, מן הצמרת, כאלה שיש להם או היו להם קשרי עמוקים עם התזמורת. נראה לי שיום ההולדת הזה צריך גם לקבל מעמד ממלכתי. מבחינתי אנסה להביא שבו לבמת התזמורת את לוקאס פוס, מי שניהל את התזמורת בעבר, למרות שהוא די חולה. עוד אני חושב לקיים כאן כנס בינלאומי על נושא עתיד הקונצרטים המשודרים. איך אנחנו נתמודד כבר בעתיד הקרוב עם כל הטכנולוגיות החדשות".

תכניית העונה הקרובה של התזמורת