ההתברגנות לא טשטשה את הצדדים האפלים של ערן צור. מי שהפך לאב לשני ילדים ולספר ביכורים עוסק היום יותר מתמיד בשיריו בתהליכי הכתיבה אך איננו זונח את העיסוק בפרברסיה גם בתוך המסגרת המשפחתית.
הצדדים האפלים של חיי הנישואין
"תפסיקי לשקר יא זונה – הוא צרח וחתר לתוכה/ והעוצמה והדברים שהוא אמר גירו אותה נורא, ושוב הוא הלם/ תפסיקי לשקר יא זונה – הוא צרח וזה שיגע אותה/ אף פעם לא הרגישה אותו בכזאתי צורה". ("הג`ינס הנמוכים", מילים ולחן: ערן צור)
אם היה מי שחשש שמעמדו החדש כאבא לשני ילדים וכאיש משפחה ימתן את ערן צור וישאיר אותנו עם טקסטים סולידיים יותר מטעמו, כבר השיר השני באלבומו החדש ("הג`ינס הנמוכים") מפריך את החשש. נכון שבאלבום החדש יש נוכחות לא קטנה לפאזת הבעל והאב של צור עם שירים כמו "למראשות המיטה" ("ומה עם הפרח שצמח/ לפני חודשיים היה רק ניצן/ טמון באדמה, בתוך החום שלך/ מה שהיה ניצן הפך לילד קטן") ו"והחיים" (מילים: יהושע סובול), אך גם אל התכנים הללו הוא ניגש כדרכו עם אותו פנס אמיץ שמחפש את הצדדים האפלים והפינות החשוכות, וכך הטקסט של "הג`ינס הנמוכים" שעוסק, אמנם, בחיי נישואין, אך מאיר את הרגעים שכמעט ולא באים לידי ביטוי בטקסטים של המוזיקה הישראלית.
אמנים צעירים נדרשים להיות מהוגנים
"אני לגמרי לא תמים אבל בדרך מסובכת/ אני אכתוב עליהם שיר ואעשה מזה כסף/ ואז יבואו אנשים – יגידו זה טוב, יגידו זה רע/ יתנו לי להרגיש כמו בן של מלך"("גלגל", מילים ולחן: ערן צור).
"הפריזמה שדרכה אמנים צעירים יכולים להיכנס לאיזושהי תודעה של קהל הופכת למצומצמת יותר ויותר, דרך הפלייליסטים למיניהם למשל", אומר צור כשאני מנסה להבין איך זה שלמרות שעשרים שנה בדיוק חלפו מאז הצטרף ללהקת "טאטו" והחל את הדרך שתהפוך אותו לסוג של נסיך אופל במוזיקה הישראלית, עדיין לא הצטרפו למשבצת הזו שמות משמעותיים נוספים.
"הדרך להרבה צעירים לפרוץ היום זה `כוכב נולד` או משהו כזה, ושם נדרש ממך להיות, לפחות במה שאתה שר, מהוגן. לא להמציא דברים חדשים ולא לפרוץ גבולות. אנשים שלוקחים סיכונים לא מלקקים יותר מדי דבש בימינו. מצד שני זה עניין של תקופות וזה ישתנה. יש רוויה. אני רואה למשל בחור כמו אריק ברמן, או צעירים אחרים שמתעסקים עם הנושאים האלה, רק שהם לא כל כך באים לידי ביטוי נרחב. באמנויות אחרות, בשירה למשל, או באמנות פלסטית, המגבלות האלה לא קיימות. להפך, דווקא אם אתה הולך עם זה אתה מקבל תשומת לב".
את האלבום החדש שלו, "חותך בחתך הזהב", מוציא צור שש שנים לאחר הסולו הקודם שלו, "תכלית בתחתית", הפסקה ארוכה יחסית לאחר הפרשים ממוצעים של כשנתיים וחצי בין אלבומיו הקודמים.
"מה שהאריך בעצם את השהות הוא הספר שהוצאתי בינתיים ("בית אשמן", 2004 – ט.ג.), שהיווה מאמץ יצירתי כמו אלבום, והיה הדחף לחלק גדול מהשירים. החוויה של לכתוב ספר ולהוציא אותו האירה לי את המקצוע שאני מתעסק איתו באור חדש. למדתי וחשבתי הרבה על העניין של הכתיבה, ובגלל זה יש באלבום הרבה שירים על תהליך הכתיבה, זה בא כתוצאה מהעבודה על הספר".
חשוב שיש מי שמדרבן
את קרדיט ההפקה המוזיקלית חולק צור באלבום הזה עם יעקב מורנו, טכנאי הקלטות ומפיק מוזיקלי ותיק, ששיתף בעבר פעולה עם צור בפרויקט "עבודה עברית" ואייש ב"תכלית בתחתית" את עמדת הטכנאי.
"בשונה מהאלבומים הקודמים", מספר צור, "הפעם, את כל התהליך, מהתחלה ועד הסוף, מהכתיבה ועד המסטרינג, עברתי מול מורנו ומימשתי באולפן שלו. הוא היה הראשון ששמע את השירים ושלח אותי הביתה עם הערות, `תנסה לכתוב פה אחרת`, `תנסה לכתוב פה פזמון אחר`, `זה כן טוב, זה לא טוב`. כל התהליך הזה היה מולו. העובדה שהפעם עברתי את כל התהליך במקום אחד עזרה לי מאד לגבש את האלבום.
"עד היום עבדתי באופן מפוזר יותר: סקיצות במקום אחד, חלק מההקלטות במקום אחר. הייתי מקליט אלבום ומרוצה משמונה, תשעה שירים, ואז מתחיל לעבוד על שלושה מהשירים עוד פעם עם אנשים אחרים וככה נוצר מין מצב שיש באלבומים שלי סגנונות שונים שחיים בכפיפה אחת. הפעם ניסיתי לאחות את זה יותר, שהכל יבוא מאותו בסיס".
- נדמה לי, על סמך תחושה, אמנם, ולא על סמך היכרות עמוקה, שאתה לא אדם שקל לו לסמוך על מי שמולו ולהעביר אליו את שרביט ההחלטות. איך זה עבד עם מורנו?
"לקח לנו זמן להגיע למודוס שהגענו אליו עכשיו, והוא באמת האדם הראשון שעבד איתי על שירה, למשל. זו פעם ראשונה שעברתי את החוויה הזאת בווליומים כאלה. אני גם חייב לו קרדיט על כך שתכף אחרי `תכלית` הוא נהג להתקשר כל כמה שבועות, לבדוק אם אני כותב, אם יש לי מה להשמיע. הוא דרבן אותי".
- ושוב, על סמך תחושה בלבד, אתה לא נראה לי אדם שצריך את הדרבון הזה.
"אני יודע שזה מה שאת חושבת על ההספק ועל המהירות שלי וזה תמיד מפתיע אותי מחדש שאת חושבת ככה, אבל הדרבון הזה הוא תמיד טוב. לא צריך יותר מדי לעזור לי, אמנם, אני עושה את העבודה של הכתיבה מתי שאני צריך ויכול, אבל זה חשוב שיש את הדרבון הזה של `יש משהו חדש?`".
הבור שנפער
לפני זמן מה אירחתי את צור בתכנית "ציפורי לילה" בגלי צה"ל, שם הופתעתי לשמוע שהשירה היא לא משהו שהיה ממש בתכניות שלו בתחילת דרכו, כשסיפר שבפעם הראשונה שר בלהקת "טאטו" את השיר "בחצרות בחושך", בעיקר כי היה מדובר בטקסט שהיה קשה להפיל על מישהו אחר מחברי הלהקה. ההפתעה שלי נבעה ברובה מהעובדה שהשירה של צור היא אחד הדברים הכי מאופיינים וייחודיים בעשייה שלו.
"המקום הזה של השירה באמת הפתיע אותי", הוא אומר. "לא סתם אמרתי לך את זה. המקום של לגשת למיקרופון בפעם הראשונה, ועוד עם השיר שניגשתי איתו, זה היה ריגוש מאוד חזק".
- יש לך מקומות שאתה חסר ביטחון בהם?
"הרבה, כן. יש לי חוסר ביטחון בסיסי כזה מול הדברים, וגם מול מה שאנשים חושבים ואומרים. אני לא יכול להישאר אדיש לזה. מצד שני יש לי גם את הניסיון לדעת לסנן, לא להתנפח כשמשבחים וגם לא להתרסק כשמכסחים. זה גם ניסיון, וגם היכרות עם הנפשות הפועלות... אתה כבר בן יותר מארבעים, ואחרי כמה זמן במקצוע הזה, אתה מכיר את האנשים שכותבים, גם אלה שכותבים באינטרנט, יש להם פנים, הם יושבים בהופעות, מדברים... מצד שני כשיוצא אלבום, האדוות של זה רחבות יותר. זה יכול להתבטא אפילו במשהו שאומרים במכולת".
- וכשאתה מסתכל על מי שאתה היום, לעומת מי שחשבת שתהיה כשהיית צעיר יותר, אתה מופתע, או שזה תואם את הציפיות שלך?
"אני לא מופתע. הייתה לי גם התכוונות מסוימת לאן שאני רוצה להגיע, ויש הרגשה של סיפוק, אבל היא קצרת מועד כזאת. לפני איזה שבועיים, למשל, קמתי בבוקר ואמרתי, `הנה, האלבום בחוץ. הצלחתי לממש את זה לעוד אלבום`. אבל תיכף אחרי זה יש בור שנפער שוב פעם ואני מרגיש כאילו אני רוצה להתמלא. לעשות אלבום זה להתחיל כל פעם מאפס. אחרי שאני מוציא אלבום, לוקח לי כמה חודשים עד שאני מתחיל לכתוב שוב, לוקח לי זמן לעבור פאזה עד לאלבום הבא, אם זה בנסיעות, במשהו שקורה בחיים, או פשוט הזמן שעובר".
- איפה אתה רואה את עצמך, אפרופו הציפיות הקודמות, בעוד עשר שנים, נניח?
"יש לי משפחה ויש לנו בית, אז אני חושב שפיסית אני אהיה באותו המקום. אני רוצה לכתוב עוד ספרים, אבל רוצה לגשת לזה קצת יותר מבוגר ועם יותר זמן".
התפתחות נוספת באלבום החדש שלו היא ההיפתחות הטקסטואלית לכאן ועכשיו, לפוליטי-חברתי, עם שירים כמו "על קו העימות" שכתבה ענבל פרלמוטר ז"ל, ו"ירושלים אהובתי" שכתב נעים עריידי.
- מעניין שדווקא הטקסטים הפוליטיים יותר באלבום הם כאלה שנכתבו בידי אחרים. לך קשה עדיין לכתוב תכנים כאלה בעצמך?
"זה נכון שלי ככותב קשה לכתוב שירים העוסקים בפוליטיקה של המצב בארץ, אבל יש לי דעה וכשאני רואה טקסט הנוגע בעניין מזווית שאני מזדהה עמה, קל לי להלחין ולשיר את זה וכך לומר משהו על המציאות הלאומית באזור".
- בריאיונות לקראת האלבום החדש, דובר רבות על ההפרדה הברורה שקיימת אצלך בין ערן האמן לערן האבא, איש המשפחה. קשה לי להתאפק מלשאול האם יש, בצד של ערן האבא, גם ערן המתוק, שכותב ושר שירים ילדותיים כאלה לילדים שלו?
"לא. אין צד כזה".
האתר של ערן צור
מועדי מופעים
15/10/2006
:תאריך יצירה
|