שגית שיר, הסולנית והכותבת של ההרכב "מים שקטים" מספרת ב"קול ההתחלות" על כמה ממאפייני ההרכב - שירי משוררים (מהיינריך היינה ועד יונה וולך), השפעות של רוק מתקדם ודיכאון כגורם משביח בהקלטות.
מפרט טכני:
אלבום ראשון ל"מים שקטים", הרכב שקיים כבר ארבע שנים וכולל את שגית שיר (נציגת הלהקה) האמונה על כתיבה, שירה וכלי הקשה; אריאל שרבקובסקי, בעלה הטרי של שגית ונגן בס ורוני רשף – בגיטרה ובקולות. האלבום מציע תערובת מעניינת של שירים מקוריים שהלחינה שגית שיר, שני קאברים ("שלל שרב" ו"בלילות הקיץ החמים"), וטקסטים שאת חלקם כתבה שגית, וחלקם נכתב בידי ביאליק, היינריך היינה, רחל ויונה וולך, כשלחלק מהטקסטים מתווסף לקרדיט המכובד גם שמה של שגית שהוסיפה ממילותיה למילות המשורר ("כשהוספתי את הטקסטים האלה לא חלמתי שיהיה לנו דיסק, פשוט הלחנתי את השיר של וולך והוא לא היה מספיק ארוך אז הוספתי מילים להנאה שלי, בלי לחשוב על מה יגידו. מותר להוסיף טקסט שלך אם מקבלים אישור של המשורר או של היורש, ולשמחתי, יובל ריבלין, היורש של וולך, הסיר את הווטו על השירים שלה ואישר לנו את השימוש הזה. מזל גדול, כי יש לה באלבום שלושה שירים").
הצבעים המוזיקליים של האלבום (הפקה מוזיקלית של משה לוי) אווריריים מאוד, שומעים שהגיטריסטית מכירה טוב, למשל, מהלכים של ג`אז, ושההרכב נהנה מאוד לשמוע מוזיקה ישראלית מהסוג שנקרא פעם רוק מתקדם ישראלי (תקופת ששת, יוני רכטר ושם טוב לוי המוקדמים וכו`). ההפקה משרתת נטו את השירים ואת הזמרת, תופעה נדירה למדיי כשמדובר בהרכבים, שבהם, לרוב, הזמר והשיר משרתים את הנגינה והגרוב הכללי.
ציטוט נבחר:
"כמיהה גדולה נפלה עליי הלילה/ ולא מתוך הרצון לרצות מה שאי אפשר לקבל/ מתוך חלום עמוק כמיהה גדולה נפלה עליי הלילה/ ... / וגם אם לא ידעת/ החלומות שלי ביקרו הלילה אצלך/ וגם אם לא שמעת/ החלומות שלי ביקרו הלילה אצלך". ("טיפת חלב", מילים ולחן שגית שיר).
השאלון:
ספרי לי על תולדות המים
"מגיל 16 התחלתי להלחין שירים, למדתי במגמת מוזיקה. אחר כך הייתי בלהקה צבאית, פיקוד מרכז, עם רוני ואריאל. תוך כדי הלהקה הצבאית הקמנו להקת קאברים כזאת שעושה שירים של סוזן וגה, טורי איימוס, ביטלס. היינו מתגנבים לחדר הציוד של הבסיס בלילה כדי לעשות חזרות, ומופיעים בפאבים. כשרוני טסה להודו זה התפרק, וכשהיא חזרה, הלכנו כולנו ללמוד ברימון ומשם זה שוב התחיל, במקרה, כשניגשנו לתחרות שירימון עם השיר `שלל שרב` וניצחנו. אני בכלל תכננתי להקים הרכב שינגן שירים שלי וחיפשתי נגנים אחרים אבל בסוף מצאנו את עצמנו שוב מנגנים ביחד, שלושתנו".
איך הגעתם בפועל לאלבום הראשון?
"החלטנו להקליט את החומר רק כדי לתעד, כי פחדתי שאולי ההרכב יתפרק או משהו כזה וכל העבודה תיעלם, אז במחשבה ראשונית רצינו להקליט רק בשביל עצמנו. פנינו למשה לוי והוא הצטרף אלינו, שזה היה כבוד גדול. הוא ממש היה איתנו לאורך כל הדרך, שנמשכה בערך שנתיים וחצי של הקלטות, בהפקה עצמית, עם המון קומבינות. כשההקלטה הייתה מוכנה הזמנו אנשים לראות הופעות שלנו, והתו השמיני שמעו עלינו, ואנחנו שמענו עליהם, כל אחד קיבל המלצות הדדיות, והם הלכו איתנו, ופשוט אין לי מילים לתאר איזה מדהימים הם, ממש תענוג לעבוד איתם".
איך את מגדירה את המוזיקה של הלהקה?
"שאבנו הרבה השראה מקודמינו, מכל המוזיקה הטובה והישנה שאנחנו מאוד אוהבים, אמנים כמו שלום חנוך, או יוני רכטר, שהתארח בבכורה שלנו וזה היה מאוד מרגש. המוזיקה באלבום מאד מינימליסטית. היא נשמעת כאילו היא מורכבת ועמוסה בפרטים, אבל זה ממש מינימליסטי: גיטרה, בס, שירה ולפעמים כלי הקשה, שזה מאוד מאתגר לכשעצמו, לגרום לזה להיות מעניין, ולהתבטא, עם כל כך מעט כלי נגינה.
"גם בקאברים באלבום, מצאנו את הנקודה שהיא שלנו שם. זה לא סתם לשיר שירים של מישהו אחר. היו כל מיני ביקורות שאמרו שניסינו אולי למצוא חן עם הקאברים, או לעשות דברים מתוך כל מיני מחשבות מסחריות, אבל זה כל כך לא ככה. לא הייתה לנו אף מחשבה מסחרית בכל מה שקשור לדיסק הזה".
השפעות ומודלים?
"אנחנו אוהבים אמנם גם דברים חדשים, אבל בהרכב הזה מרגישים את הדברים הישנים שאנחנו אוהבים. אחד האהובים עליי הוא פול סיימון, פעם הייתי עמוק בתוך סוזן וגה ואפשר בטח להרגיש באלבום גם ניחוח מזה, ביטלס, בקיצור, אנחנו ממש סבים במעטה של צעירים..."
מה הדבר שאת הכי אוהבת באלבום שלכם?
"את זה שאני מאוד שלמה איתו. זה נדיר בשבילי ככה להיות כל כך מרוצה, ונראה לי שבכלל נדיר שאמן יוציא משהו שקל לו לשמוע. כל העבודה הרבה שהשקענו הייתה כדי שלא נתחרט על שום דבר. חפרנו עד שהיינו ממש מרוצים".
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?
"זה תמיד מילים, למרות שהן באות לי פחות בקלות".
אם היית חייבת לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכולה לוותר?
"אם היית באמת מכוונת אקדח לרקה שלי כמו שאת מאיימת (רק ככה הצלחתי לקבל תשובה, סליחה... – ט.ג.), אז הייתי נאלצת לבחור בשירה".
אנקדוטה ביזארית שקשורה למוזיקה
"לא יודעת אם זו אנקדוטה, אבל יש לי משהו קצת עצוב... כשהקלטנו את אחד השירים, משה לוי היה צריך ללכת לאנשהו באמצע הקלטות השירה, וזה היה בשבילי רגע של משבר וייאוש, והתחלתי לבכות כשהוא הלך, והמשכנו תוך כדי להקליט את השירות, וככל שנכנסתי יותר לדיכאון ככה הטייקים יצאו יותר טובים, ובסוף בזה השתמשנו לאלבום. אחר כך משה אמר שהוא הלך בכוונה, הוא תמיד אוהב איכשהו לצאת צודק...".
מה את אוהבת במוזיקה הישראלית?
"אני אוהבת את העומק שיש במילים של שירים ישראלים, שלא מצאתי בהרבה מקומות באנגלית, וכנראה גם את החיבור האישי שלי בתור ישראלית לזה. יש משהו הרבה יותר עמוק בשבילנו בלשיר משהו בעברית מאשר בשפה אחרת".
ומה את לא אוהבת במוזיקה ישראלית?
"בהלך רוח הכללי, אני לא אוהבת את ההתרחקות מאמנות בתקופה הזאת. לפעמים אני מצטערת שלא היינו `מים שקטים` בשנות השבעים, שאז המוזיקה מהסוג הזה הייתה נגישה לכולם, והיום זה נחשב לא נגיש, ואני לא מסכימה לזה".
מה ההופעה האחרונה שראית?
"ראיתי לפני כמה ימים את ה`מידנייט פיקוקס`. הם עושים משהו שהוא קצת רוק כבד, קצת קברטי, קצת פאנק. איתן רדושינסקי, הזמר, הוא אחד הפרפורמרים הכי טובים שראיתי פה. מדהים".
מה התקליט הראשון שקנית בחיים?
"ריטה, ואביתר בנאי".
מה הדיסק האחרון שקנית?
"קניתי איזה בוכטייה בתו השמיני לא מזמן, ביניהם את שמוליק קראוס האחרון, את הראשון של אפרת בן צור, ואת פיית`לס".
ואיזה אלבום תיקחי איתך לאי בודד?
"`You Are The One` של פול סיימון".
מה את עושה כשאת קמה בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?
"האידיאל זה לקום מוקדם בבוקר, בשמונה, תשע, ולנגן, בלי לענות לטלפונים ובלי לעשות סידורים, ככה שהיום יתחיל אחרי משהו יצירתי. אני שואפת לזה אבל זה לא תמיד קורה".
מה רצית להיות כשהיית קטנה?
"להיות על במה".
ממה את מתפרנסת?
"אני מלמדת פיתוח קול ושואפת להתפרנס רק מכתיבת שירים, ואריאל בסיסט בחצי מיליון הרכבים (מרסדס בנד, יוני רכטר, גבריאל בלחסן, תמר אייזנמן, ורבים נוספים)".
יש באמתחתך עבודות ביזארית שהיית רוצה לשתף אותנו בהן?
"בסוף התיכון הייתי שגית הליצנית בימי הולדת של ילדים..."
מים שקטים" יופיעו היום, 26 באוקטובר במועדון סינדרום בירושלים (אורח: איתי פרל) וב- 17 בנובמבר בלבונטין 7 בתל-אביב.
לפרטים נוספים
קליפ ל"אהובתי המתה"
26/10/2006
:תאריך יצירה
|