הקונצרט השלישי בסדרה הקלאסית של התזמורת הסימפונית החדשה חיפה בניצוחו של נעם שריף חשף את העובדה שהתזמורת מתקדמת בדרך הנכונה לעבר צליל מגובש יותר. ויש גם ידיעה בלעדית: התזמורת תנגן בקיץ הקרוב במנהיים.
הזיכרון הצלילי בפעולה
חלק מנפלאות התבונה, כאשר עוסקים במוזיקה ובייחוד בהערכה, בשיפוט ובביקורת מוזיקה, הוא הזיכרון הצלילי. אתה נכנס להיכל התרבות בתל-אביב והפילהרמונית על הבמה, אתה שולף, באופן בלתי מודע תמונת צליל מסוימת של התזמורת ברגעיה הטובים, בעיות אקוסטיקה באולם הזה בתל-אביב אין והזיכרון פנוי לקבל מוזיקה חדשה ותוך שניות מרגע הישמע הצליל המוח מנתח, מסדר, משווה ומסיק מסקנות. אם תשאלו מה קורה כשהתזמורת היא חדשה ומעולם לא ניגנה כאן, אז המנגנון פועל תוך השוואה מול מאגר שלם של זיכרונות, דוגמה אידיאלית היא תזמורת בית האופרה הליקון ששדרה אפרוריות למן הצליל הראשון שהשמיעה.
אבל כשם שבתל-אביב הכל אמור ללכת חלק, הרי שבחיפה הזיכרון יודע שיש באולם מהמורות אקוסטיות, הוא גם זוכר את תמונת הצליל של התזמורת בשנתיים האחרונות, רגעים טובים רגעים פחות טובים ומתוך אלא נבנית אמת המידה להשוואה. קונצרט ליל אמש היה קונצרט של שלוש חשיפות, צליליות ואחרות - שמנפקות את המסקנה הסופית שהתזמורת מתקדמת לעבר צליל מגובש יותר ואפשר לומר כבר כאן שבחיפה הכל בסדר - ומיד נגיע לכל אחת ואחת מן החשיפות המדוברות.
שלוש חשיפות
את הערב פתח הקונצ`רטו גרוסו אופ` 6 המוכר של ארכאנג`לו קוֹרֶלי, הידוע גם בכינויו "קונצ`רטו חג המולד". היצירה הזאת חשפה את מובילי קבוצות כלי הקשת ובייחוד שלושה מהם. היצירה דורשת אנסמבל נגנים מצומצם ומהיותה מקוטלגת כקונצ`רטו גרוסו, ידוע לנו השומעים, שמדובר בשתי קבוצות נגנים, שלראשונה מביניהן תפקיד מסובך ומורכב יותר מזה של רעותה. אתמול שמענו בראש הקבוצה הראשונה את הכנר הראשי החדש של התזמורת אליהו שולמן, בראש קבוצת הנגנים הסולנים ואיתו היטיבו לנגן איליה ילין נגן הכינור השני וצבי אורליאנסקי בצ`לו, להרכב המצומצם של התזמורת הייתה איכות משופרת ומפתיעה ואם היא נוצרה עם הנגן הראשי החדש, כי אז המחמאות מגיעות לו גם על הנעשה וגם כאשראי.
חשיפה שנייה ומרכזית הייתה אמש למלחין והפסנתרן בן ה-30, עיתאי סובול. סובול ניגן עם התזמורת בביצוע בכורה קונצ`רטו לפסנתר מפרי עטו. בדברי ההסבר שלו ליצירה מדבר סובול על האלתור הספונטני כמקור עיקרי לרעיונות שמהם נבנה הקונצ`רטו. תהליך היצירה הניב קונצ`רטו שממד הקונצ`רטו בו (התחרות בין התזמורת לסולן על נוכחות) מאופק ביותר ולמעשה יש פה הצנעה רבה של הדמות הסולנית: החל משימוש בולט באוניסונו תזמורתי בפרק הראשון דרך הסתפקות בציור אווירה אקוורלית בשני ובשלישי נטייה למקצבים ג`אזיים ברוח הג`אז הישן של שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. היצירה אינה מעמידה בפני המאזינים לה אתגר האזנה מרכב, להיפך, יש בה ממד של התבוננות מוזיאלית נינוחה שאינה נאבקת על מקומה בים הצלילים שמקיף אותנו, אלא מנסה להשתלב בנוף בשקט.
סובול מותיר אותנו המאזינים תוהים לאלו מן הכיוונים שהוא צייר בכרטיס הביקור הראשון הזה, הוא עתיד ללכת?
חשיפה שלישית הייתה לתזמורת במלואה ולמנצחה, נעם שריף, ביצירה האחרונה הסימפוניה מס` 9 של שוברט. לפני ההתייחסות לנגינה, מילה על חלק מהקהל. שמעתי בסביבתי שיחה "ראיתי בתכנייה שהיצירה אורכת חמישים דקות אז אני לא אשאר כאן, אני אחכה למטה בחנייה", או משהו בדומה לזה. הדרך לשפוט יצירה על פי אורכה ולא על פי תוכנה, במוזיקה וגם בתיאטרון היא תמוהה ואפילו חסרת טעם וכשמדובר ביצירה עשירה בנעימות יפהפיות שביצוע מוצלח שלה מעלים באחת את ממד הזמן החולף מחוויית ההאזנה. וכבר אמרתי שהיה כאן ביצוע מוצלח.
אלא שהיצירה נפתחת בצלילה המרשים של הקרן ולקרן בכל תזמורת יש בעיית נוכחות קשה, אין לה מאחורי מי להסתתר. היא גדולה וצלילה גדול ומסתיר מאחריו כלי נגינה אחרים. כשהקרן מועדת כבר בצליל הפתיחה ושבה והמועדת בנגינה בהמשך היא מאפילה על קבוצת כלים אחרות. שריף בחר בהבלטת הניגודים, פתיחה שנשמעת מואטת מאד כדי לזרז את התזמורת בהמשך, צליל שקט מאוד כדי להגיע לצליל הגדול. הטכניקה הזאת, שיש בה מממד הסחף החיובי, גולשת לעתים לצליל צעקני ומחוספס, קטעי סולו של האבוב, החליל ושל קבוצת הצ`לות בתזמורת הראתה שאפשר לבלוט גם בצליל עשיר ועגול ונטול חספוס.
אז מה קורה בחיפה בסך הכל? הכל בסדר! חיפה בדרך הנכונה!
***
חיפה תנגן במנהיים
ועוד מהמתרחש בסימפונית חיפה - התזמורת הוזמנה לנגן בקיץ הקרוב בחגיגות ה-400 לייסוד העיר מנהיים, בגרמניה שהיא עיר תאומה לחיפה. על הנסיעה סיפר אמש המנהלה המוזיקלי נעם שריף. למנהיים ולתזמורתה יש מקום חשוב בתולדות המוזיקה המערבית. העיר הזאת בסוף המאה השמונה-עשרה העמידה את התזמורת הטובה ביותר באירופה. תזמורת שהרשימה מלחינים רבים ובראשם מוצרט שרצו לכתוב לתזמורת כולה ולכל נגן בתוכה, נגנים שהעמידו כל אחד בכלי שלו, איכויות חדשות ובלתי מוכרות עד אז. מסיבה זו, ככל הנראה, מגייסת העיר לחגיגת ה-400 שלה רשימה נכבדה של אורחים ובהם הפילהרמונית של ניו יורק, תזמורת פריז ומנצחים כמו קורט מזור, לורין מאזל וזובין מהטה. לתזמורת חיפה שתנגן במנהיים את הסימפוניה התשיעית של בטהובן ההופעה במנהיים, תהיה אתגר ותמריץ אמנותיים חשובים מאין כמותם.
לפרטי הקונצרט
יוסי שיפמן
12/12/2006
:תאריך יצירה
|