עם צאת אלבום הבכורה של נתן סלור, שרצה להיות בילדותו טרקטוריסט ואקורדיוניסט דווקא, הוא מספר על הקושי בכתיבת מילים כבן של תרצה אתר וכנכד של אלתרמן ועל החיבור הבלתי אמצעי שלו לשירה.
מפרט טכני:
כשבעברו שמות מכובדים כנתן אלתרמן, סבו, ותרצה אתר, אמו, ובעתידו שמות מכובדים כאלי אברמוב, דני דותן ("הקליק"), קרני פוסטל, יסמין אבן ורונה קינן, מוציא נתן סלור (34) את אלבום הבכורה שלו, "25 שעות", שרובו, במפתיע בהתחשב במורשת המשפחתית, טקסטים שכתבו לו כותבים אחרים, ללחנים שכתב יחד עם יסמין אבן ולחנים נוספים שתרמו ארקדי דוכין ואלי אברמוב, המפיק המוזיקלי של האלבום.
אמנם שירי האלבום מאופיינים בסגנונות שונים, אבל בולטת טביעת האצבע המוזיקלית של אברמוב שהצליח לשזור את כולם לתוך מארג לאונג`י אוורירי הומוגני, שזור בקולות נשיים מרחפים של רונה קינן, יסמין אבן וקרני פוסטל. עוד באלבום, ביצוע של סלור לשיר שכתבה אימו ללחן של סשה ארגוב, "בלדה על נערי שגדל", שאותו כתבה, מן הסתם, על סלור עצמו, ושיר של ביאליק ("רועת הכוכבים") שהלחינו סלור ואבן והקליטו לפרויקט שירי ילדים של ביאליק של גלי צה"ל.
ב-19 לחודש יופיע סלור בתיאטרון תמונע עם הרכב שכולל את אלעד כהן בונן ("שלושים") על התופים, אופיר גל על הבס, רון בונקר בגיטרות, יסמין אבן בסינתי וקולות וסלור עצמו בשירה ופסנתר חשמלי. בערב יתארחו אלי אברמוב, שילה פרבר ויסמין אבן.
ציטוט נבחר:
"ולכל מקום שאני אלך/ מישהו הלך לפני/ אנשים שזרים לי באים ממולי/ וכולם מכירים את פני/ מישהו בא ולבש את דמותי/ מישהו חי בעמקי נשמתי/ והולך איתי/ מה יקרה לי, כבר ברור אתמול/ מה יקרה לי, בשעון החול"
("לכל מקום שאלך", מילים: טל פרי, לחן: ארקדי דוכין)
השאלון:
איך זה שדווקא אתה, בן ונכד למשוררים גדולים, כמעט ולא כותב מילים?
החיבור שלי הוא באמת קודם כל למוזיקה ומאוד קשה לי בכתיבת טקסטים וגם המעט שכן כתבתי זה בשיתוף עם יסמין אבן שהוציאה את זה ממני. יכול להיות שדווקא בגלל שאני בן ונכד למשוררים היה פחד ומחסום גדולים. לא שלא כתבתי בחיי אבל בתקליט הרגשתי שאני צריך את שיתוף הפעולה הזה ובאמת הקשר עם יסמין התחיל עם כתיבה משותפת ואחר כך הפך להלחנה משותפת והיא שותפה לרוב האלבום. מבחינת כל מה שאני שותף בהלחנה או כתיבה זה איתה בעצם, ממש חצי חצי. אנחנו כל הזמן עובדים יחד, כל אחד גם עובד בנפרד, היא הוציאה אלבומים שגם בהם אני משתתף , אני פשוט שומע כל פעם שיר חדש שלה ומתרגש מחדש, אין לי מילים אפילו לתאר את ההתרגשות שלי מהדברים שלה.
ספר על הביצוע לשיר שכתבה אמך
זו בעצם הקלטה מאלפיים ואחת שנעשתה לדיסק אוסף שיצא אז למען המלחמה באיידס. יעקב גלעד שיזם, שמע אותי שר את זה וביקש שאקליט. קיבלתי על זה המון תגובות במשך השנים, והשיר גם יצא באוסף של סשה ארגוב לפני כשנה. למרות שהיה להם את הביצוע המקורי הם ביקשו את הביצוע שלי ומאוד התרגשתי.
השיר הזה זה משהו שמלווה אותי שנים כי תמיד אמרו לי שזה נכתב עליי. הייתי בן כמה חודשים כשהשיר נכתב, ומבחינה מיתולוגית, אני נערי שגדל, במרכאות.
מה הרגע שבו הבנת שמעוד בחור שכותב שירים אתה הופך את זה למקצוע ולדרך החיים שלך?
הרגע הזה הוא כשהחלטתי ללכת ללמוד ברימון, כשהגעתי לשם זה הפך לאורח חיים.
איך הגעת בפועל לאלבום הראשון?
מי שנתן לי את הפוש הראשוני היה יעקב גלעד והוא הוביל אותי אל הדרך הזאת אבל את הכל בעצם עשיתי לבד, עם הרבה עזרה מחברים שבאו לנגן. ההשקעה היא שלי, ואן.אם.סי. נכנסו בשלב הייצור וההפצה.
איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?
פופ רוק אלקטרו אקוסטי תיאטרלי, אבל אולי זו הגדרה קצת רחבה מדי.
השפעות ומודלים?
מאוד אהבתי כילד את מה שהשמיעו בדרך כלל ברדיו, רשת ג`, `עוד להיט` וכאלה, לא עשיתי את ההבחנה אם זה יורופופ נחות או ג`ון לנון, אם אהבתי שיר אז אהבתי שיר. בגל מסוים התחלתי מאוד לאהוב פסקולים של סרטים, מאוד אהבתי עבודות של המפיק ג`ורג`יו מורודר. רק בגיל העשרה התחלתי קצת לאהוב מוזיקה ישראלית שבשבילי זה בעצם מתי כספי, הוא הדבר שהכי אהבתי, ומגיל עשרים ומשהו התחלתי נורא לאהוב מוזיקה אלקטרונית על כל הז`אנרים והגוונים שלה. אני גם אוהב מאוד גם את ערן צור, אביתר בנאי, אסף אמדורסקי.
מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?
אני הכי אוהב את השוני בסגנונות בין שיר לשיר, כי בעצם יש שם גם דאנס וגם משהו שהוא מין קברט, שנסון, גם סוג של רוק סיקסטיז, גם ראפ, במרכאות, ולאונג`, גם בלדת פסנתר. יש שם הרבה כיוונים מאוד שונים אחד מהשני.
איזו שורה אתה הכי אוהב מכל השירים באלבום?
"הרגשנו כמו בסרט, קומדיית טעויות, רק הצרפתים יודעים לעשות" ("חי את הרגע", מילים ולחן: נתן סלור ויסמין אבן)
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?
אני כותב יותר כשרע לי.
אם היית חייב לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכול לוותר?
על שירה, זו האהבה הגדולה שלי.
אנקדוטה ביזארית שקשורה למוזיקה
ארקדי דוכין השמיע לי כמה שירים ובחרתי מהם את השיר `לכל מקום שאלך`. בדיעבד הבנתי שארקדי בכלל לא זוכר מי כתב את השיר כי הוא מלפני הרבה שנים, ולא יכולנו להוציא את השיר בלי לדעת מי כתב את המילים שלו, אז ערכנו מבצע חיפושים ופנינו כמעט לכל כותב וכותבת אפשריים ואף אחד לא זיהה את השיר כשלו. אחרי שהשיר הוקלט, מאיה צ`לצ`ינסקי, אשת יחסי הציבור שלי, פשוט הציעה שנוציא לעיתונות קומוניקט עם כמה שורות מהבית, ומי שיזהה יפנה ויגיד שזה השיר שלו. ביום שיצא הקומוניקט, מאיה קיבלה טלפון מהעיתונאי טל פרי. היא חשבה שהוא מצלצל כי הוא רוצה להוציא ידיעה על האלבום, אבל כשהוא התחיל לשיר לה את הפזמון של השיר הסתבר שהוא כותב המילים.
מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית?
שיש לה איזשהו יחוד, יש המון סגנונות שהם באמת חיקוי של אם.טי.וי. אבל יש גם, בעיקר בשנות השבעים, היו כאן זרמים שיש בהם משהו מאוד ישראלי. כספי, רכטר, שם טוב לוי, היה בהם משהו נורא ישראלי. סשה ארגוב, שאמנם זה מנגינות רוסיות אפשר להגיד, אבל יש בזה משהו נורא ישראלי.
ומה אתה לא אוהב במוזיקה ישראלית?
אני לא אוהב את התופעות שמנסות להישמע כמו, זה משהו שמאוד רווח פה, אני חושב. מה הטעם לקחת שירים של זמר כמודל ולנסות להיות ככה, זה לא מעניין.
מה ההופעה האחרונה שראית?
את ההופעה של עופר בשן עם פסנתר ורביעיית מיתרים. אהבתי מאוד מאוד מאוד.
מה התקליט הראשון שקנית בחיים?
אני חושב שזה בטח היה הפסקול של פלאש דאנס, שזו, אגב, הפקה של מורודר, המפיק הנערץ.
מה הדיסק האחרון שקנית?
תני לי רגע להיזכר... זה היה משהו אלקטרוני, ג`לי בין.
ואיזה אלבום תיקח איתך לאי בודד?
ג`ון לנון, דאבל פנטסי, בגלל woman.
ממה אתה מתפרנס?
ממוזיקה, הסבר: בעיקר מנגינה בקלידים בהופעות לא שלי, הופעות של ערבי משוררים, קלאסיקה ישראלית, ערבי זמן, נגינה בהצגות, יש לי בזה הרבה עבודה.
מה היית עושה אם לא היית מוזיקאי?
הייתי אומר שחקן אבל גם למדתי משחק אז זה לא רלוונטי, אולי במאי קולנוע.
מה רצית להיות כשהיית קטן?
שני דברים: טרקטוריסט ואקורדיוניסט. הכי אהבתי טרקטורים ואקורדיונים, ואמא שלי שכתבה עלי את הספר `נוני נוני אין כמוני`, כתבה שם שיר על אקורדיון ושיר על טרקטור. הספר יצא עכשיו במהדורה חדשה תחת השם `נוני ניעל הולכים לטייל`.
19/12/2006
:תאריך יצירה
|