אנסמבל מיתר יערוך היום קונצרט מחווה למלחין הוותיק צבי אבני בתיבה ביפו. שיחה עם מלחין שתולדות חייו ויצירתו משקפות את אופייה של מדינת מהגרים.
מבכירי מלחיני הדור השני
הפסנתרן עמית דולברג, מנהלו של אנסמבל מיתר, פנה אל צבי אבני וביקש לפתוח את שנת 2007 בתכנית מיצירותיו. "יום ההולדת שלי הוא אמנם רק בעוד תשעה חדשים" אומר אבני, "אבל הם פנו וביקשו שאערוך קונצרט מיצירותיי". אבני, שיהיה בשנת 2007 בן שמונים, נחשב לאחד מבכירי מלחיני הדור השני בארץ, דור התלמידים. התבוננות בתולדות חייו וביצירתו עד היום, כמוה כהתבוננות בתהליכים חברתיים אמנותיים, שעברה חברת המהגרים שהקימה את המדינה.
הוא נולד בגרמניה בשנת 1927 והגיע לישראל בן שבע עם הוריו. אביו לא הספיק לחיות כאן זמן רב ומצא את מותו מכדור ערבי . אבני הצעיר ספג את הסכסוך המקומי כבר בגיל רך. מכאן ואילך הוא פילס לעצמו דרך אל האמנות, מתלבט בין ציור למוזיקה. גם כשהחליט בסופו של דבר ללכת אל האמנות הפונה לאוזן, לא זנח כליל את האמנות הויזואלית, ובין יצירותיו יצירות שמקורות ההשראה שלהן הם ציורים של אמנים גדולים.
ביצירותיו מבטא אבני את הים תיכוניות שאפיינה את שנות עיצוב הקו המוזיקלי הישראלי, ובהשפעת המוזיקה הערבית הוא מתמודד עם יצירת מעין מודוס עצמאי משלו. בשלב מאוחר יותר,כשהישראלים מגלים את אמריקה, הוא נפתח לקו האמריקני ושומע תורה מפי אהרן קופלנד וגם מלוקס פוס בארצות הברית. הוא מתנסה בחוויית המוזיקה האלקטרו-אקוסטית. אחר כך הוא תר אחרי מקורות ההוויה היהודית, וטביעות אצבעות של תרבות חסידית ושל שפת היידיש שהוא אוהב, ניכרות אף הן בבניין המוזיקלי האישי שלו.
גם עולם המחול גילה את יצירתו של אבני. "הרהורים על דרמה", שתושמע בהמשך השנה על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית, מעוררת את דמיונם של ארבעה כוריאוגרפים שונים ורקדנים שונים בהם גלינה פנוב הנודעת. בין שאר עיסוקיו אבני שלח ידו גם בעיבוד מחולות עם לטובת תכניות הרקדה ששודרו בזמנו ב-"קול ישראל" ואף ניגן מוזיקה בביצוע חי לרוקדים. בעשורים האחרונים, אבני מחדש את קשריו עם ארץ הולדתו. היום הוא אורח רצוי בגרמניה וכך גם המוזיקה שלו.
מכת בכורות
לקונצרט של אנסמבל מיתר בחר אבני להוסיף שלוש יצירות שלא הוא כתב: "האחת של מרדכי סתר, שהיה אחד המורים שלי, שנייה של אלה שריף שהייתה תלמידה שלי ושלישית של קלאוס היינריך שטאומר ידידי הגרמני".
- יש בתכנית יצירות בהשמעת בכורה?
"למעשה רק היצירה הראשונה, שגם היא לא בכורה אלא גרסה מחודשת ליצירה האינסטרומנטלית הראשונה שחיברתי "פסטורל וריקוד לקלרנית ופסנתר", יצירה מלפני חמישים שנה".
- מה הם השינויים?
"היום, עם הניסיון רב השנים ובראייה מחודשת של היצירה, הבנתי שאפשר לומר את אותם הדברים בפחות צלילים, אבל השארתי את הרוח הצעירה של היצירה ואת הצבעים הים תיכוניים שכל כך אפיינו את המוזיקה של שנות החמישים המוקדמות".
- אם זה לא מספיק שאין מספיק השמעות בכורה ליצירות ישראליות גם אי השמעה נוספת לאותה יצירה, היא אחת המחלות שמהן סובלים הקומפוזיטורים בישראל
"אני בהחלט מרוצה מן הבחירה, ולעצם נושא השמעות בכורה, הרי הסימפטום נקרא בינינו `מכת בכורות` שכן כל השמעה של יצירה חדשה היא השמעה כפולה: השמעה ראשונה וגם השמעתה האחרונה".
"במוזיקה אין טאבו של `זה כן וזה לא`"
- בין המורים שלך היו גם פאול בן-חיים ומורים בארצות הברית, ובכל זאת בחרת דווקא במרדכי סתר
"כן, גם כאן ההתבוננות של מי השפיע עלי יותר מכולם, אני יודע לומר היום שזה היה מרדכי סתר".
- דיברת על מרדכי סתר, אתה יכול באותה מידה לדבר על תלמידתך אלה שריף?
"הנכון יהיה לשאול אותה, מה היא חושבת עלי כמי שלימד אותה. אני יכול לומר בהכללה על תלמידיי שהדבר הבטוח ביותר הוא שמעולם לא ניסיתי לכפות את דעתי או כל דבר אחר עליהם. מגוון העיסוקים המוזיקליים שלהם, אלדד לידור איש המוזיקה הקלה וההקלטות ומופעי הבמה, משה זורמן ששולט בקלות במוזיקה הרצינית והקלה, ואלה שריף שמתמודדת עם סוגי מוזיקה שונים ולאחרונה גם עסקה בקברט, מלמד גם על הדור החדש שאינו בוחל בכל מוזיקה. אין טאבו של `זה כן וזה לא`. אני רואה את זה בכיתת הקומפוזיציה באקדמיה. אחד התלמידים שלי שכותב מוזיקה מופשטת ומורכבת איחר לאחד השיעורים והסביר שניגן בלילה הקודם עד שעה מאוחרת במועדון ג`אז. אלה שריף חיברה שיר לזכרה של חנה`לה (חנה ידור אבני, רעייתו השנייה של אבני שמתה מסרטן בשנה שעברה. אותה מחלה קטפה גם את רעייתו הראשונה פנינה לפני שנים רבות). למילים של דליה רביקוביץ` והוא יושמע בתכנית".
חואן מירו כמקור השראה
- מי הוא המלחין הגרמני?
"שטאומר, הוא ידיד שהכרתי כששהה בישראל ובנה יצירות שלו בעקבות הקלטות של קולות וצלילים בבתי-כנסת, כנסיות ומסגדים בירושלים. בשלב אחר בחיים הוא נכנס לבית הקברות היהודי בווירצבורג, גרמניה וצילם את כל המצבות היהודיות. הוא ביקש מידידים שונים, בהם גם אני, שיקריאו לו את הכתובות בעברית על אותן מצבות ומן הקולות והמקצבים ששמע יצר יצירה לכינור יחיד ללא ליווי וקטע ממנה יושמע בתכנית".
- מהן היצירות האחרות שלך שבחרת?
"שני נוקטורנים, נכתבו למלים של כריסטינה האזנקלוור-ביידה משוררת גרמניה-גיורת שחיה בארץ וגם מציירת. הטקסטים המעודנים, המתארים ערב במדבר, ילדו את השם נוקטורנו. היצירה האחרונה, מיראז` נכתבה על פי ארבעה ציורים של הספרדי חואן מירו. כאן הוספתי גם נגן קונטרבס המנגן גם בכלי הקשה. היצירה הוקדשה לחנה`לה. כאן התמודדות מוזיקלית בארבעה פרקים, פרק לכל ציור `רקדנית מאזינה לעוגב בכנסייה`, `כלב נובח אל הירח`, `הקרנבל של ארלקינו` ו`דיאלוג של חרקים`".
- שיתפת פעולה עם הנגנים בחזרות?
"בינתיים לא, אבל הערב כשנשתתף כולנו במפגש מוזיקלי במזרע נקדיש לפני כן כמה שעות לעבור יחד על המוזיקה. ביום ראשון הקונצרט ב`תיבה` ביפו וביום שני בתכנית `אתנחתא` בשידור חי וזה יהיה כבר בשנת 2007, שנת יום ההולדת".
הקונצרט יתקיים היום, 31 בדצמבר 2006 ב- 20:30 בתיבה ביפו. לפרטים נוספים
31/12/2006
:תאריך יצירה
|