אורון שרי, אחד משני הסולנים של "העברית" כבר לא יהיה כנראה פקיד בנק אבל במקום זה הוא מערבב עם שני חבריו להרכב גל חדש בעברית וטקסטים אנדרוגיניים. ויש גם מחמאות לאביב גפן.
מפרט טכני:
למרות ההשפעה המוצהרת של שנות השמונים, לחברי "העברית" יש איזו איכות חמקמקה ומאוד ייחודית להם, אותה ניתן לשמוע באלבום הראשון שלהם, "חיי הזהר של תל אביב", שיצא ממש בימים אלה. 11 שירים שנכתבו כולם בידי חברי הלהקה, עמית הראל (26), ערן פרץ (26) ואורון שרי (33), המערבבים צבעים ישראלים וחו"ליים בצורה טבעית מאוד, עם נגינה וסאונד ש"אלגנטי" זו המילה שמרגישה הכי נכון בניסיון לתאר אותם.
התחושה שיוצר האלבום הזה היא שבין השורות מסתתרים דברים ששווה להקשיב חמש פעמים כדי לגלות אותם. שלושת חברי הלהקה מנגנים על כל הכלים, מה שבא לידי ביטוי גם באלבום עצמו, שבו, לדברי אורון שרי, אחד משני הסולנים בלהקה, אפשר לשמוע למשל תפקיד גיטרה שכל חלק ממנו מנוגן על ידי חבר אחר בלהקה. גם טקסטואלית מביאה הלהקה צבעים גבריים שנדיר לשמוע בארץ עם טקסטים אנדרוגיניים כמו "בואי ותלבישי אותי בשמלה לבנה" ("בואי") ו"לשכוח קצת/ להתאכזר/ את כל גופך אתה מוכר/ בתוך בניין בלי חלונות/ רוצה בנים/ רוצה בנות" ("רוצה בנים רוצה בנות").
ציטוט נבחר:
"שום דבר לא חשוב כשזה שורף על העיניים" ("חיי הזהר של תל אביב", מילים ולחן: "העברית").
השאלון:
מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?
לפני הלהקה הוצאתי שני אלבומי אינדי באוזן השלישית תחת הרכב שנקרא blown again. העבודה עם "העברית" התחילה לפני קרוב לארבע שנים. בהתחלה עשינו חומרים באנגלית ועברנו כל מיני סגנונות, גם דברים אקספרימנטליים יותר, והיינו צריכים, כנראה, איזו תקופת הבשלה, כדי לכתוב בעברית. הנקודה שבה הכל השתנה הייתה כשחזרנו מהופעות בברלין ואמסטרדם. להופעות האלה הגענו דרך כל מיני אנשים שערן הכיר שם. בברלין ובאמסטרדם הופענו עם חומרים מקוריים באנגלית, תחת השם בלאש. כשחזרנו משם היינו באיזו נקודה של חשבון נפש כי הבנו שאם אנחנו רוצים לכתוב באנגלית, צריך לנסוע לחו"ל ולנסות לחיות שם, והאפשרות האחרת היא לנסות לעשות את זה בעברית. זה משהו שתמיד רצינו לעשות אבל ידענו שאנחנו צריכים לעבור כל מיני דברים כדי להגיע לכתיבה בעברית. ניסינו את זה ופתאום הבנו שזה בדיוק מה שאנחנו רוצים. זו גם אחת הסיבות לשם של הלהקה.
איך הגעתם בפועל לאלבום הראשון?
האלבום נעשה בהשקעה עצמית ויוצא תחת הלייבל של עדי שבת ואלעד סונגו, `ספאם`. בגלל שלא היה בכלל תקציב, ניסינו לעשות את זה בדרך הכי מינימליסטית ובכל זאת להגיע לסאונד טוב והצלחנו להשיג אולפן שהביא אותנו למצב של הקלטת אלבום באיכות סאונד גבוהה יחסית. בארץ זה לא תחום שאפשר להשיג בו מימון של הפקה או של ספונסר אז מנסים להגיע לזה מכל מיני כיוונים.
איך אתה מגדיר את המוזיקה שלכם?
זה שילוב של ניו ווייב משנות השמונים עם סגנונות יותר עדכניים כמו פוסט פאנק, וזה גם מכניס הרבה צבעים שהיו במוזיקה העברית בשנות השבעים והשמונים והתשעים, עם ניסיון לתת נקודת מבט חדשה, מקווה שהצלחנו. את זה צריך לתת למאזינים לשפוט, או למבקרים.
השפעות ומודלים?
מהלועזיים, דברים כמו אינטרפול, הקיור, ג`וי דיוויז`ן. מהדברים הישראלים יש כל כך הרבה אז אני אתן על קצה המזלג שמות כמו שרון ליפשיץ, נוער שוליים והחלונות הגבוהים.
מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלכם?
הרבה פעמים כשעובדים על אלבום יש מישהו שמשתלט והוא הקובע. אצלנו נוצר סוג של שיתוף, אין אחד שהוא הקובע, זו תמיד החלטה של כולם על פי מה שנשמע הכי טוב והכי מרגש. וזה גם היה יחסית קל כי אנחנו שלושה, אז אם שניים היו בעד הייתה החלטה. נורא אהבתי שהצלחנו להגיע למצב כזה. זה לא קרה לי בעבר אף פעם עם אנשים אחרים.
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?
זה תמיד משהו רגשי. תמיד איזשהו משבר או איזו תחושה שמצטברת בפנים וזו הדרך להוציא אותה החוצה.
אם היית חייב לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכול לוותר?
על מילים.
מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית?
שזו השפה שלנו וזו הדרך הכי ישירה להגיע לבטן, בניגוד למוזיקה ששומעים שהיא לא מישראל ותמיד יש בה איזשהו מסך. בעברית כששומעים את המילים זה ישר מצליח לחדור.
ומה אתה לא אוהב במוזיקה ישראלית?
שיש הרבה מאוד מקרים שעושים את זה לא באמת באופן טבעי או אמיתי אלא מנסים לחשוב על הקהל ועל איך למכור ולהיות המוני.
מה ההופעה האחרונה שראית?
הופעה של אביב גפן. אהבתי את זה שהוא אחד מהאמנים שפשוט עושה את מה שהוא מרגיש, והוא פרפורמר ענק. גם הקהל שלו מדהים. זה קהל שמורכב מאנשים בכל הגילאים וכולם מכירים את כל המילים, יש אווירה ממש מרגשת בהופעות שלו. לפני שבאתי להופעות שלו בכלל לא הייתי מודע לזה, אבל כשראיתי את זה פתאום זה היה ממש מדהים.
מה התקליט הראשון שקנית בחיים?
שרון ליפשיץ, "קולנוע”.
מה הדיסק האחרון שקנית?
לא זוכר.
ממה אתם מתפרנסים?
אני עובד בחברה שמתעסקת בעיבוד של סאונד על תוכנות מחשבים, ערן עושה סקרים ועמית מחלק עיתונים.
מה היית עושה אם לא היית מוזיקאי?
בטח הייתי פקיד בבנק.
מה רצית להיות כשהיית קטן?
שחקן קולנוע.
העברית יופיעו ביום שלישי, 16 בינואר 2007 ב-22:00 מועדון הבארבי בכפר סבא. לפרטים נוספים
האתר של העברית
09/01/2007
:תאריך יצירה
|