הזיווג בין הקאמרטה הישראלית ירושלים למנצח האיטלקי רינלדו אלסנדריני בקונצרט השלישי בסדרה "כלים וקולות שלובים" לא עלה יפה.
באו לדפוק כרטיס
רינלדו אלסנדריני, המנצח האיטלקי שנודע בשערים האיטלקיים כמנצח ששמו הולך לפניו. כשראיתי את השם רינלדו אלסנדרני ואת השם ארקאנג`לו קורלי בתכניית הקונצרט שמחתי על הזיווג הנפלא. הנה בא האיטלקי שיקפיץ את דמם של חברי הקאמרטה, ויתבל אותם בתבלינים סודיים מן המטבח המוזיקלי האיטלקי.
אבל ניינטה!, זה לא קרה. נגינה פושרת של החברים הישראלים למרות שאלסנדרו דנן חולל לפניהם כאילו הוא שולף להטים מידי המנצח. גם ביצירה השנייה נותרנו עם ציפייה להתרחשות. כאן הצטרפו לתזמורת שני סולנים, הסופרן הגרמניה ורוניקה וינטר והבריטון האנגלי איבן לאדלו וגם זמרי פילהרמוניה מכאן. בסופו של דבר נשארנו עם התחושה שלנגנים אין עניין במוזיקה, מה שהוביל גם לחוסר עניין אצל הקהל.
מה נותר עוד? הרקוויאם של הצרפתי גבריאל פורה, אחרי ההפסקה. זו אחת היצירות המרתקות האהובות על חובבי הז`אנר. פורה ניגש ליצירה פעמים אחדות.בנוסח הראשון, הוא לא כלל כינורות, אלא רק כלי נגינה נמוכי צליל ויצר אפקט כהה. בשיפוצים השונים שערך ליצירה הוסיף כינור יחיד, אחר כך חצוצרות, קרנות, נבל. תפקידי הזמרים לא גדולים במיוחד, אבל המוזיקה יפה מאוד, רומנטית מאוד.
הקאמרטה היא לא השם הראשון כשחושבים על היצירה הזאת. גם מקהלה של 29 זמרים נראית על הנייר קטנה מדי ליצירה רומנטית שמלחינה אינו מבקש את הדרת הקודש אלא את עושר הגוונים המוזיקליים. מצלול מעודן שיש בו מן האיפוק, רמז בעוצמה מדודה. אכן אתגר! אלא שאלסנדריני, הסולנים המקהלה והתזמורת, הצליחו שלא להפיק הרבה מן התווים. את הביקורת הישירה ספגו האמנים בצליל נחירה רועם שבקע בפרק שקט משורות הקהל. לשבריר שנייה הבליח קולו של הבריטון בפרק "הציליני נא". אבל הרבה מה להציל מן הקונצרט הזה כבר לא היה. עם מנצח איטלקי שבא לכאן להיות שליח בלבד ותזמורת ומקהלה שבאים לאולם בשביל "לדפוק כרטיס", קשה לעשות מוזיקה.
לפרטים נוספים
21/01/2007
:תאריך יצירה
|