קול הקמפוס ממשיכה לעשות נפשות למוזיקה אלטרנטיבית והפעם מדובר באלבום אוסף של תוצרת מקומית באנגלית. אורלי יעקובי, מפיקת התחנה החינוכית ביותר ברדיו (במובן הטוב של המילה) מספרת על מה ולמה אוסף.
פסקול חורפי
למי שמכור כמוני לחורף, ומנצל את שלושת הימים השלמים שבהם הוא מכהן בארץ כעונה רשמית כדי להעמיד פנים שהוא חי באיזו ארץ רחוקה ומושלגת מהאגדות, ישמש אלבום האוסף הראשון שהוציאה תחנת הרדיו קול הקמפוס, (106FM), חגיגה של פסקול לצרכים הנ"ל. זה יתחיל עם הצלילים החלומיים של MR. HEAVY & MS. LOW, יעבור לאקוסטיים של עמית ארז, ימשיך דרך טעמי הקברט שמציעים DXM ו WINDY&DESTINY, ובין לבין יבקר גם בין נגיעות של רוק מעושן, ג`אנגל, ומעט תבלין כביכול מזרחי. 18 קטעים שעל כולם שורה רוחו הנהדרת של החורף, המציעים, למרות שהשמות לא ממש מעידים על כך, את מיטב התוצרת המקומית שלא תשמעו בתחנות רדיו אחרות.
שני מוסדות היו אחראים על החינוך המוזיקלי שלנו אי שם בעבר, כשהיינו ילדים: מוסד האחים הגדולים, שפעל לרוחב כך שגם אני, בת בכורה, הושפעתי מההשכלה המוזיקלית שחלקו איתי החברות בעלות הנכס רב התועלת הזה, וגלי צה"ל המיתולוגית, הקודמת, שלקחה על עצמה, במודע או שלא, להשמיע ולגלות למאזינים את הקצוות המעניינים יותר של המוזיקה, את הדברים הפחות קליטים והיותר מאתגרים, וגידלה דור של אנשים שטום ווייטס ורוברט ווייט היו לחלק מסדר היום המוזיקלי שלהם. משני אלה נשארו היום, כידוע, רק האחים הגדולים, ולאנשים בגילי, שכבר התרחקו מאוד מהחוויה של ללכת לבית ספר ולשמוע מחברים שלהם על הלהקה המדהימה החדשה, נשאר רק להודות לאלוהי התדרים על רדיו 106 שלקח על עצמו את מלאכת החינוך המוזיקלי של הדור הבא.
אופק מוזיקלי רחב
"הקו המוצהר של התחנה הוא אלטרנטיבי", מספרת אורלי יעקובי, המפיקה הראשית של התחנה. "גם מבחינת הז`אנר המוזיקלי וגם מבחינת דרכי ההפקה. אם יגיע דיסק שמושמע גם בתחנות אחרות, נשפוט אותו לגופו, אבל אם נרצה להשמיע, לא נלך דווקא על הלהיט הגדול אלא נחפש משהו מאתגר מתוך הדיסק, שלא כולם מכירים. לא ללכת על הברור מאליו ולעשות לעצמך חיים קלים `כי זה מה שכולם משמיעים וזה מה שהולך היום`".
- האם יש פה באמת חינוך מוזיקלי במודע?
"האנשים שמגיעים לשדר בתחנה באים מאהבה טהורה למוזיקה. אני חושבת שהפועל היוצא של זה זה באמת חינוך מוזיקלי, אבל אני לא חושבת שהם באים בגלל זה, אלא בגלל שהם מאוד אוהבים מוזיקה. אלה אנשים שיש להם סקרנות מטורפת למוזיקה והם מתעסקים בזה המון, בללמוד, לשמוע, לתקלט. אנשים עם אופק מוזיקלי מאוד רחב שרוצים פשוט לחשוף את זה לקהל. אני יכולה להעיד על עצמי בוודאות שאצלי זה ככה, ואני חושבת שזה משהו שמשותף לכל התחנה".
"יש טקסטים ישראלים טובים באנגלית"
עכשיו לוקחת התחנה צעד קדימה את אותו קו מוזיקלי עליו היא שוקדת, כשהיא מוציאה את אלבום האוסף WHERE IS THE SUNSHINE, שרובו שירים של יוצרים ישראלים באנגלית.
"לי יש תכנית שמתמקדת רק באמנים ישראלים באנגלית", אומרת יעקובי. "הרבה מאוד מהדברים שעושים באלטרנטיב בשנים האחרונות זה באנגלית. יש לזה הרבה סיבות: גם כאלה שהתייאשו מהרדיו בארץ, משיחות עם אמנים אני שומעת שהרבה מהם אומרים שקל להם יותר להתבטא בשפה הזו בגלל שזו המוזיקה שהם שומעים מגיל אפס והיא הרבה יותר מתאימה לרוקנרול ולאלקטרוניקה, יש גם את הרצון לפרוץ בחו"ל בסופו של דבר, כי השוק פה מאוד קטן, ואפשר עכשיו לראות ניצנים של זה כי לא מעט להקות כבר עושות טורים בחו"ל, וגם בגלל שהרבה יותר קל לעשות היום תקליטים בבית, והרבה יותר אנשים עושים היום מוזיקה אז יש יותר מהכל, גם מהיצירה בעברית וגם באנגלית. הרי תמיד עשו כאן גם באנגלית, עכשיו פשוט יש גל משמעותי יותר".
- גם אני, כשהתחלתי לכתוב, עשיתי את זה, כמו רבים אחרים, באנגלית, כי זו שפה שנותנת את עצמה יותר בקלות למוזיקה. שיר נשמע יותר מהר כמו שיר כשהוא באנגלית. אבל רוב האמנים שאני מכירה עשו בשלב מסוים את המעבר כדי להיות חלק מכאן ועכשיו. את לא חושבת שהכתיבה באנגלית היא על חשבון איזושהי רלבנטיות?
"אין ספק שהשפה מאפשרת לך לכתוב על דברים יותר אוניברסליים. יש גם טענה שאתה בעצם מתחבא מאחורי הטקסט כשהוא באנגלית. יש בזה משהו. אבל כל המבקרים שאומרים שאין בזה אמירה או שזה קיצור דרך – זה לא בהכרח נכון. יש גם טקסטים ישראלים טובים באנגלית".
- בארץ, לפחות, זה צעד נדיר מצד תחנת רדיו להוציא אלבום כזה.
"זה התחיל בערך לפני שנה. חיפשנו דרך להפיץ את המוזיקה שאנחנו משמיעים בתחנה מעבר לגבולות הרדיו, ואז באמת עלה הרעיון לעשות את האוסף. הרעיון המקורי היה לעשות שיתופי פעולה עם לייבלים מחו"ל: לקחת מוזיקה מקומית ולפנות ללייבלים מחו"ל שיעשו לזה רמיקסים ולהגיע לשיתוף פעולה קצת יותר נרחב. מכל מיני סיבות זה לא יצא לפועל, אולי בעתיד זה ייצא, ואז פשוט החלטנו שנציג את התוצרת המקומית. איכשהו, מהתחלה, זה קיבל צבע מאוד חורפי".
להשיג במתפרת שמעון
- מי בתחנה היה אחראי על בחירת החומרים לאוסף?
"את האוסף ערכו ליאור רחמני, מנהל התחנה, אנוכי, והעורך הראשי של התחנה אורי בנקהלטר. בשלבים היותר מוקדמים היו מעורבים גם ניב הדס שהיה העורך הראשי הקודם, אלון עוזיאל שמילא את מקומו לתקופה מסוימת וליאון פלדמן שהוא מהמגישים הבכירים בתחנה, ובעל תכנית מוזיקה ישראלית כבר עשר שנים".
- על פי איזה קודים בחרתם את האמנים? אלה, הרי, לא כל האמנים שאתם משמיעים.
"חיפשנו דברים שהם מעניינים, שונים, לא סטנדרטיים, אבל עדיין יכולים לפנות לקהל רחב. אין שם דברים שהם אוונגרד שאוזן אנוש לא יכולה לשמוע. האלבום יצא יחסית שקט וחורפי ולא הלכנו נגד זה. יש בארץ מוזיקה מכל ז`אנר. יכולנו להתפזר מאוד ולהביא שיר אחד רוק, אחד ג`אז, אחד אלקטרוני, אבל זה היה יוצר בלגן, ומהרגע שהאוסף קיבל אופי מסוים, די הלכנו עם זה".
- איך זה עבד מול האמנים? כולם נענו בקלות?
"יצא שבסופו של דבר רוב האמנים הם או עצמאים או עובדים בלייבלים קטנים כמו `האוזן השלישית`. כשפנינו לאמנים שחתומים בחברות יותר גדולות בארץ זה לא עבד. זה מאוד עצוב לגלות את זה אבל די הערימו עלינו קשיים".
- ההשקעה בעלויות ובהדפסה באה כולה מכם?
"פנינו לאגף התרבות של עיריית תל אביב והם נורא אהבו את הרעיון, גם בגלל שרוב האמנים בדיסק הם אמנים תל אביביים, שחיים ומופיעים בתל אביב. הם נורא התחברו לרעיון של לעזור לאמנים צעירים, ועזרו לנו במימון הדיסק".
הדיסק, שמחולק חינם, מופץ בשלב זה דרך האתר של התחנה (אתר fm106). את האוסף אפשר לקבל הביתה אם משאירים כתובת באתר, או להוריד את השירים ואת העטיפה.
"יש לנו עכשיו גם שיתופי פעולה עם כל מיני חנויות ממש קטנות בתל-אביב", מוסיפה יעקובי, "אפשר למשל להשיג את הדיסק במתפרת שמעון ברחוב ז`בוטינסקי, בחנות הבגדים "המחתרת", שברחוב סימטה אלמונית בתל אביב ובהמשך זה יגיע לעוד חנויות, כשהבחירה היא, בכוונה, במקומות הקטנים. גם בקטע של לעזור להם, וגם כדי להביא את זה בקטן, לא פלאשי. יש גם כוונה להפיץ את זה בעתיד דרך לייבלים קטנים בחו"ל".
28/01/2007
:תאריך יצירה
|