מפרט טכני: 

 הדבר הראשון שתפס לי את האוזן באלבום החדש והראשון של יובל זדרמן, שיצא בחודש האחרון, הוא הטקסטים. מילים ברורות, תיאורים ספציפיים שממקמים את התמונה בצורה מדויקת ("ערב שבת יושבים לשולחן/ בדיוק דקה אחרי היומן/ (...) אח שלי מת/ אוכלים פשטידה/ מדברים על איך היה בעבודה" – "ערב שבת", מילים ולחן: יובל זדרמן), וגם אם מרגישים פה ושם בוסריות, באופן טבעי, יש בזדרמן משהו מאוד ייחודי שנשמע הרבה יותר בשל ומגובש מאלבומים ראשונים רבים אחרים. אחרי המילים באו הלחנים היפים, ואז ההפקה המוקפדת, שמתכתבת עם רוק ותיק משהו, ונשמעת אמנם לפעמים כמשהו שהאוזן כבר מכירה, אבל משרתת יפה את השירים.
 
זדרמן, (26), ירושלמי במקור, המתגורר כיום בגבעתיים, כתב והלחין את עשרת הקטעים באלבום, ואת ההפקה המוזיקלית עשה בשיתוף הגיטריסט המלווה אותו בחמש השנים האחרונות, דוד ביטון. שני סינגלים כבר יצאו לרדיו, השלישי בקרוב, הופעת השקה כבר נערכה, ובימים אלה מתארגנות הופעות נוספות. 
  

ציטוט נבחר:

"אורות של ניאון על שלט כניסה/ לעולם ההפוך ברוך הנמצא/ כאן פיטר זקן/ היפה היא חיה/ בשביל תפוח רקוב לא צריך שלגיה" ("פרולוג", מילים ולחן: יובל זדרמן)

השאלון:
 
מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?
 
התחלתי בגיל צעיר, גיל עשר. אמא שלי שלחה אותי קצת לכינור, קצת לקסילופון, עד שתפסתי גיטרה והבנתי שזה הכי מדבר אליי. כבר בגיל הזה התחלנו להתקבץ כמה חבר`ה מהשכונה, עשינו להקות, והתחלנו להופיע, בין היתר בכל מיני בימות עצמאות, בעיקר בירושלים. בשנת 2003 השתתפתי בפרויקט `הדבר הבא` של גלגל"צ".
 
מה הרגע שבו הבנת שמעוד בחור שכותב שירים אתה הופך את זה למקצוע ולדרך החיים שלך?
 
כשהתחלתי להיכנס לאולפן וראיתי כמה אני נהנה מכל התהליך הבנתי ששם אני רוצה להיות.
 
איך הגעת בפועל לאלבום הראשון?
 
הופעתי כבר הרבה בירושלים וקצת במקומות מחוץ לה, ולאחת ההופעות שלי הגיע אצה בר שהוא המנהל של הצוללת הצהובה בירושלים שנדלק עליי והציע לי לעשות אלבום בצוללת דרך הלייבל שלהם. הוא הפיק את האלבום מבחינה כספית ואני, למזלי, לא נאלצתי להוציא יותר מדי כסף. התו השמיני נכנסו מאוחר יותר לתמונה ולקחו על עצמם את ההפצה ויחסי הציבור.
 
איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?
 
רוק ישראלי אמוציונלי. אני אמן יוצר, ואני בא באמת ממקום של כנות והרבה רגשות.
 
השפעות ומודלים?
 
בארץ: ברי סחרוף, אהוד בנאי, ג`ירפות, ערן צור, רוקפור. בחו"ל: רדיוהד, ניק קייב, ניק דרייק, כל מה שטוב.
 
מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?
 
אני אוהב את זה שהוא אלבום: כזה שאתה שם אותו מהתחלה ועד הסוף והוא בנוי ככה שהכל מתחבר. ניסיתי לבנות אותו בצורה מאוד אלבומית ולא שיר שיר בנפרד.
 
איזו שורה אתה הכי אוהב מכל השירים באלבום?
 
אוי, קשה. כרגע זו שורה מתוך הסינגל הבא, `עכשיו היא`: `נסתרות הדרכים של האל שגורם לה לבכות`, אבל בכל תקופה זה שיר אחר. נתתי עכשיו את השורה הזאת אבל אחרי זה יבוא שיר אחר ויגיד לי, `למה לא אמרת אותי?`.
 
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?
 
אני מתעקש לקחת את הגיטרה כל יום ולהמציא שירים ולראות מה נשאר אצלי כמה ימים אחרי זה, כשיש לי זמן והחיים נותנים לי לנגן, זה הטריגר שלי.
 
אם היית חייב לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכול לוותר?
 
על מנגינות. אבל גם זאת שאלה בכלל לא פיירית. היום אני לא יכול לוותר על מנגינות, אבל ביום שישי אחרי ההופעה הייתי בטח אומר לך שאני לא יכול לוותר על שירה, או על טקסטים.
 
אנקדוטה ביזארית שקשורה למוזיקה
 
ביום שישי הייתה לי הופעה. הרמתי את הגיטרה בתחילת ההופעה וראיתי עליה כתמים שחורים לא ברורים. עשיתי "פו" וזה לא עף. המשכתי לנגן, ואחרי ארבעה שירים בערך ראיתי שהאצבע שלי מדממת כבר חצי הופעה, ולא שמתי לב.
 
מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית?
 
יש המון דברים טובים בארץ, אני ניזון בעיקר ממוזיקה ישראלית, ואוהב דברים שנעשים מתוך אהבה למוזיקה, שזה מה שמנחה את העשייה.
 
ומה אתה לא אוהב במוזיקה ישראלית?
 
קודם כל, את ההפך: דברים שנעשים משיקולים לא מוזיקליים. עוד דבר שאני לא אוהב במוזיקה הישראלית זה ניפוח הפרופורציות. כל כמה זמן מנפחים מישהו בלי שום פרופורציה, מאבדים על הדרך דברים אחרים, ומנפחים דברים שלא יישארו איתנו יותר מכמה ימים.
 
מה ההופעה האחרונה שראית?
 
את ערן צור מארח את אביב גפן, שלומי שבן ורוני אלתר, באוניברסיטת תל אביב. אני אוהב אמנים עם נוכחות, גם אם היא לא הכי כריזמטית בעולם. אהבתי את ערן צור, את החומרים שלו, את הפרשנות השונה שאביב גפן נתן לשיר "פרח שחור". אני אוהב שהופעה גורמת לי לחשוב, לא רק להרגיש.
 
מה התקליט הראשון שקנית בחיים?
 
זאת הייתה קסטה. האלבום הראשון של אתי אנקרי.
 
מה הדיסק האחרון שקנית?
 
אני אגיד למרות שאני מפחד שלא יבינו את זה נכון. קניתי את האלבום שלי, בשם הסמליות. כל השנים אני צורך מוזיקה, נהנה להגיע לחנות, להסתכל באלבומים, לבחור את מה שאני קונה, לבוא הביתה ולפתוח אותם. אז חשבתי שאחרי שעבדתי כל כך קשה על האלבום, מתבקש שאני אעשה את הטקס הזה גם עם האלבום שלי.
 
ואיזה אלבום תיקח איתך לאי בודד?
 
התשובה הנוכחית שלי: the bends  של רדיוהד, אבל זה עניין של תקופות.
 
ממה אתה מתפרנס?
 
עכשיו אני מתפרנס ממוזיקה ממש בקטנה, וממלצר בחצי משרה. 
  
מה היית עושה אם לא היית מוזיקאי? 
 
לא יודע, אני רוצה להאמין שהייתי יוצר בדרך אחרת. 
  
מה רצית להיות כשהיית קטן? 
  
רציתי להיות על הבמה, גם לפני שהבנתי את זה. איך שאח שלי התחיל לשחק טניס הייתי לוקח את המטקה שלו ועושה כאילו זה גיטרה. 
 
מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?
 
 דווקא הדברים הפחות נעימים שמחזקים אותי, אבל קצת בעיה בשבילי לפרט דברים כאלה.
 
 
 
"יובל זדרמן", צוללת  צהובה, התו השמיני