למי ששכח את מוצאו החינוכי הגרמני, התרבותי והמוזיקלי של המנצח קורט מזור, הקונצרט האחרון של הפילהרמונית בניצוחו, ביום שישי האחרון בהיכל התרבות בתל-אביב, שב והזכיר אותו מחדש.
ברוקנר מצטיין
בקונצרט על טהרת הצליל התזמורתי ניצח מזור על הסימפוניה מס` 35 "לינץ" של מוצרט ועל הסימפוניה מס` 4 "הרומנטית" של ברוקנר. בעגה הפשוטה "הכל ישב" במקום, הכל היה נורא מסודר ונכון. כשמחילים את הכלל הזה על מוזיקה של מוצרט, בייחוד כשזוכרים ביצועים אחרים כולל של הפילהרמונית ליצירה הזאת, הכובד הזה הוא מעט בעייתי. צליל עשיר וחגיגי מכביד משום מה על הקלילות והשקיפות המוצרטית.
לעומת זאת, אותו צליל זוכה לכל המחמאות כאשר מגיעים למוזיקה של ברוקנר. כאן דווקא ההתנהלות או הניהול הזה של התזמורת נותן מקום נרחב ליריעות המוזיקליות הגדולות. מזור מוביל אותנו במסע צלילי שבו יש מקום זהה לדקויות מעודנות ולמשטחי צליל גדולים. מזור זכה כאן להיענות מרשימה של נגני התזמורת. ברוקנר מייצר בסימפוניה הזו דו-שיח מורכב ביותר בין קבוצות הכלים השונות, בעיקר בין כלי הקשת (בהם בולטים הכינורות) וכלי הנשיפה ממתכת בהרכבם המלא. המנצח השיג איזון מרתק, שבו בלטו בעיקר כל הנשפנים ביצירת תחושה מקהלתית מרשימה ועם זאת מאוזנת היטב מול כלי המיתר.
עם הבסיס האיכותי הזה, קל היה לנו המאזינים לעקוב אחרי המוטיבים הרבים וחילופי העוצמות העומדים במרכזה של יצירה זו. ברוקנר הוא מלחין פחות פופולרי בין המאזינים בישראל. מזור והפילהרמונית בביצוע שדווקא לא ניסה להעמיד חידושים ופרשנויות מוזרות, אלא להיצמד כאמור למסורת שעליה גדל מזור, חיזקו מחדש את מעמדו בביצוע מצטיין.
התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של קורט מזור, מיצירות מוצרט וברוקנר, 13 באפריל, 14:00, היכל התרבות תל-אביב.