מוזיקה - היידן תחת שמי ים תיכון

התזמורת הסימפונית החדשה חיפה, המקהלה הפוליפונית מאנקרה וזמרת הסופרן הקפריסאית מרגריטה אליה, לא השתתפו מעולם בביצוע "בריאת העולם" להיידן. את ההתרגשות לקראת הביצוע המשותף והחגיגי מרגישים באוויר.

ויהי אור

כשישמעו השבוע צלילי בריאת האור באולמות חיפה ותל-אביב יהיו אלה צלילים חלוציים ביותר ממובן אחד. היצירה, אחת היצירות המכוננות בספרות המוזיקה לסולנים מקהלה ותזמורת, הייתה נקודת שיא למלחין פורה, שחי ופעם במשך עשרות שנים ולקראת סופם של חייו הוא פנה לחיבור אורטוריות שבהן טיפל בערכי יסוד: בריאת העולם ועונות השנה. בחיבור היצירה הזאת הגיע היידן גם לחוויה של התעלות כפי שהוא עצמו סיפר לידידיו: "עד שלא הגעתי לכדי הלחנת מחצית היצירה שלי לא הבחנתי מה נוצר כאן. ובכלל, מעולם לא חשתי כה דתי באמונתי כמו בשעה שעבדתי על `בריאת העולם`. יום יום כרעתי על ברכי ובקשתי מאלוהים שייתן לי כוח להביא את היצירה לכלל סיום מוצלח".

רובם המכריע של החברים המזדמנים לביצוע חווים את היצירה הזאת לראשונה בחייהם: התזמורת הסימפונית החדשה חיפה, המקהלה הפוליפונית מאנקרה וזמרת הסופרן הקפריסאית מרגריטה אליה, לא השתתפו מעולם קודם לכן בהשמעת היצירה הזאת וישנה התרגשות אמיתית באוויר.

צליל בריאת האור, שהוזכר בתחילת הרשימה כשלעצמו הוא אחד הרגעים היפים בתולדות המוזיקה. הוא מתאר בצלילים את המשפטים הפותחים את ספר "בראשית" "והארץ הייתה תהו ובוהו וחושך על פני תהום ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור". במוזיקלית ישנה התרחשות המולתית בתזמורת ומתוכה מבליחים לפקודת האל, הנשמעת מפי הזמר מתאחדות התזמורת והמקהלה לצליל הדו מג`ור, הצליל הבסיסי ביותר, היסודית ביותר בתרבות המוזיקה המערבית, צליל "הבית" וממנו יימשך האל ליצור את העולם וממנו ימשיך היידן לברוא את עולם הצלילים שיתאר את בריאת העולם.

ברפרטואר הרגיל: מוזיקה טורקית חדשה

"המקהלה הפוליפונית מאנקרה", כפי שמספר מנצחה המאסטרו איברהים יאזיצ`י, "לא שרה את היצירה הזאת קודם לכן, הזמרים גם לא ביקרו קודם בישראל וגם זו חוויה ראשונית וחדשה. המקהלה היא מקהלה צעירה יחסית, בת תשע-עשרה, שנוסדה כמקהלת א-קפלה. "בטורקיה שיטת העסקת המוזיקאים שונה מן המוכר לנו בישראל. כל המוזיקאים המנגנים בתזמורות, שרים במקהלות או באופרות וגם מנצחיהם, הם עובדי מדינה ששכרם אינו גבוה במיוחד אבל זהו שכר יציב המאפשר להם לעסוק רק באמנות ולא כתחביב".

"זמרי המקהלה", ממשיך יאזיצ`י להסביר, מתייצבים בוקר בוקר לחזרות, כמו נגני תזמורת והזמרה היא עיסוקם היחיד. "המקהלה שרה את הרפרטואר המקובל, והשתתפה בהפקות אופרה שונות בטורקיה ומחוצה לה. לשאלתי עד כמה המקהלה מחויבת ליצירות של מלחינים טורקים בני זמננו מספר יאזיצ`י שהם שרים הרבה מוזיקה טורקית חדשה ובעיקר את יצירותיו הגדולות של חביב הקהל בישראל פאזיל סאי. פאזיל סאי, כזכור ממלא את אולמות התזמורת הפילהרמונית בהופעותיו כסולן, קהל מעריציו מונה אלפים רבים והם לבטח זוכרים שכאשר הוא מתבקש להשמיע קטע הדרן, הוא בוחר לא פעם ביצירה שהוא חיבר וגם זו מתקבלת בחום רב כאן. מי יודע, אולי אם נבקש יפה, נקבל מן המקהלה הדרן מתוצרת "סאי".

"לא חושבת על פוליטיקות"

יצירתו של היידן, נחשבה בשעתה לפורצת דרך, היא לא הלכה בתלם האמונה הקתולית והתייחסה לבריאה בראייה רחבה יותר. הטקסטים ששימשו אותו לא היו רק מן תנ"כיים, יש כאן הרבה מסיפור הבריאה על פי המשורר האנגלי ג`והן מילטון. היידן חילק את הסיפור בין שלושה גיבורים המלאכים רפאל, בריטון, גבריאל, טנור ואוריאל סופרן והמקהלה כולה היא מקהלת המלאכים הצופה במעשי האל. היצירה יצרה דפוסים חדשים בחשיבה האורטורית ופרצה מן המסורת של הנדל ובאך וחשיבה בנוסח שוברט ובני דור אחרים של היידן. אירופה נפתחה ליצירה ובהיסטוריה רשומות מקהלות רבות שנולדו במיוחד לביצוע היצירה הזאת. היצירה ראתה באל את האדריכל הגדול, ראיה הקרובה ברוחה גם לאמונת "הבונים החופשים" היידן עצמו נמנה עם "הבונים החופשים" וגם את החשיבה הזו השקיע במוזיקה.

את תפקיד המלאך אוריאל תשיר הזמרת הקפריסאית מרגריטה אליה. "גם לי זו הפעם הראשונה" מספרת הזמרת הקפריסאית שנולדה במוסקבה. לשם החליטו הוריה להגיע לאחר שקבלו מלגות לימודים כשהטורקים פלשו לקפריסין בשנת 1974. במוסקבה בגן הילדים זיהו המורים שלה את הפוטנציאל המוזיקלי שלה. ההורים שמעו לעצת המורים והחל לשים לב ולטפח את הכישרון. בינתיים הם חזרו עם הבת הצעירה הביתה והמשיכו לדאוג לחינוך המוזיקלי. כשמרגריטה הייתה בת 18 היא קיבלה מלגת לימודים למוסקבה אבל היא בחרה ללמוד דווקא בהונגריה - החלה בדברצן והמשיכה באקדמיית פרנץ ליסט הנודעת בבודפשט. "אבל את הופעותיי המקצועיות התחלתי באנגליה. לשם הגעתי כדי ללמוד אצל ארלין רנדטסו והתפקיד הראשון ששרתי היה מלכת הלילה ("חליל הקסם" של מוצרט) ובהמשך שרתי במסגרת `אופרה אירופה` ביצירות שונות".

אני תוהה בשיחה איתה אם אין בית אופרה מסודר בקפריסין, והיא מאשרת ומוסיפה "אבל לאי מגיעות הפקות שונות ובחלק מהפקות אלה אני משתתפת בפסטיבלים שונים ברחבי האי. ההופעה הקרובה שלה תהיה עם "הסולנים ממוסקבה" תזמורתו של ספיבקוב שתגיע לקפריסין, יחד איתם היא תשמיע את האורטוריה של סטרווינסקי "הכלולות" (Les Noces). "כבר שרתי בישראל," היא מספרת, השתתפתי בהפקת מיסה בסי מינור עם התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוח ירון גוטפריד. היא כבר רכשה לעצמה חברים כאן. היא מתרגשת מאד לעבודה עם הטורקים. לא חושבת על הפוליטיקות שישנן באוויר.

לבנט-אירופה-ים תיכון

בריאת העולם של תזמורת חיפה היא אירוע יוצא דופן, סיפור הבריאה שלפי המסורת התרחש כאן בסביבה המדממת של ארם נהריים בין נהר פרת ונהר החידקל, קיבלה צבעים אירופיים מובהקים מידיו של היידן.

כאן , יחזירו אותה לחיים תזמורת ממזרח הים התיכון, מחיפה, העיר שפעם הייתה מחוברת לארם נהריים באמצעות צינור נפט. על ההפקה מופקד מנצח ומלחין שנולד בתל-אביב, רוב הזמרים הם ים תיכוניים טורקיה, ישראל וקפריסין ורק זמר אחד, הבריטון כריסטיאן אימלר, מגיע מגרמניה, (אבל הוא ביקר כאן כבר מספר פעמים ואולי נדבק בו שמץ ים-תיכוניות. מחרתיים נוכל לשמוע את התוצאות בחיפה ולמחרת גם בתל-אביב.

הקונצרט יתקיים ביום רביעי, ה- 17 באפריל 2007 ב- 20:30 באודיטוריום רפפורט בחיפה וב- 18 באפריל ב- 20:00 במשכן לאמניות הבמה בתל-אביב.