רצף מוזיקלי ללא הפסקה
 
אני עדין עומד מאחורי כל מילה שכתבתי על אנסמבל ארפג`אטה הזה לפני שנה בדיוק. האיכות, החשיבה המקורית, המוזיקה שמדברת בגובה העיניים לכל חובב מוזיקה ולאו דווקא לחובב מוזיקה קלאסית. חבורת הנגנים, הזמרים  והרקדנים, אחד עשר במספר, מפיחים רוח חיים בחומרים שיכלו להיות שיאו של שעמום בארוקי אינטלקטואלי מפוהק, אלא ש"פיהוק", "שעמום" וכל מה שביניהם אינם מתאימים ל"ארפגי`אטים".  ההרכב שהביא לפסטיבל בשנה שעברה את  המופעים " אמנות האילתור" ו"סבל מתוק", מופיע השנה בתכנית שנקראת "הבלתי אפשריים" (Los Impossibles).  
 
לצד שירים ונעימות ששמחנו לשמוע שוב, לזהות ואפילו למחוא כפיים בקצב, היו כאן נציגויות של שתי תרבויות חדשות. מספרד הגיע ה"פלמנקו" שרקדה סנדרה לה שיפסָה וניגן פְלָקו דה נֶרחָה  וממקסיקו הגיע הזמר פטריסיו הידלגו, שגם ניגן על גיטרה קטנה (Jarana) . שלושת החברים החדשים השתלבו היטב באווירה שמביאה אותנו להמיר במחשבה, את אולם הקונצרטים הגדוש במוזיאון, בכיכר עיר באנדלוסיה או במקסיקו, כמו גם באיטליה או בפורטוגל, הכל על פי המוזיקה המושרת, מנוגנת וגם נרקדת באותו רגע. 

הדגשים המוזיקליים בתכנית החדשה היו על ה"פַנדָנגוֹ", ריקוד עממי שנקלט, כמו מחולות רבים אחרים בתוך המוזיקה האמנותית כבר לפני יותר ממאתיים שנה. הפנדנגו ששמענו אתמול היה בוטה, חריף ורווי מיניות. הפלמנקו זכה כאן ביצועים מלהיבים ברגליה הסוערות של לה שיפסה ובנגינת הגיטרה המעולה של דה נרחה.
 
המתכונת המוצלחת של חברי האנסמבל היא של רצף מוזיקלי ללא הפסקה, משהו שמזמין אותנו ואולי את הקהל באותן כיכרות ערים לרקוד ולשיר כל עוד המוזיקה מתנגנת. את המעברים בין מוזיקה סוערת וסוחפת למוזיקה יותר שקטה מיצרים המוזיקאים בעצמם, אנחנו הולכים בעקבותיהם. לוסילה גלאצי משכנעת בשירה העממית שלה ובזינוקים שלה מאיטלקית לפורטוגזית ולספרדית וביכולתה לסחוף את הקהל. מנהלת ההרכב נגנית התיאורבו, כריסטינה פלוהר האוסטרית, שומרת על איכויות ההרכב שלה בהליכה המדודה בין האמנותי המובהק ועממי הפשוט, שבו מככבת הרקדנית אנה דגו, כשהאיכות אינה יורדת לשנייה.
 
בתוך הרצף בלט המוזיקאים המקסיקני, פטריציו הידלגו, ששר וניגן בלדות נוגות שבהן מככבת,על פי התכנייה, דמות האישה הבוכיה, דמות מיתולוגית של אישה שילדה שלושה ילדים לאהוב שנטש אותה, הטביעה את ילדיה בנהר ובבואה למשפט האל, התכחשה למעשיה ונענשה בהשָבתה לעולם החיים כשמשימתה הבלתי- אפשרית מציאת שלושת הילדים. משימה שהיא תצטרך לעשות עדי עד. הידלגו נראה חריג במופע, שירתו קלחה ונעמה ונגינתו בהתאם, אלא שהוא נראה כבחור חדש שהגיע לשכונה ועוד לא נקלט. עוד לא מוצא את עצמו בחבורה הצוהלת שפעם מפליאה לנגן ופעם מלווה עד אקסטזה את הרקדנית. זה כאמור לא הפריע למוזיקה, רק נראה חריג.
 
דבר אחרון, לאחר שהתלהבנו מהופעתם בשנה שעברה, השנה כבר הייתה תחושה שרצוי שנדע על מה שרים. השירים מושרים בשפות לטיניות ובייחוד בניבים עממיים של אותן שפות, ולטובת הקהל היה רצוי שדפים עם מילות השירים ותרגומיהם יחולקו לקהל.
 

LOS IMPOSSIBLES, אנסמבל ל`ארפג`טה (אוסטריה / צרפת / איטליה) - שירים איטלקיים ומקסיקניים, מנגינות עם מספרד ופורטוגל וריקודים. 16 במאי 2006, מוזיאון תל-אביב לאמנות.