מוזיקה - שיר השירים כיצירה רב לשונית

"שחורה אני ונאוה" יצירה חדשה על פי שיר השירים מאת אלה מילך-שריף תעלה היום בבכורה במסגרת פסטיבל ישראל

דרמה מוזיקלית רב לשונית

"למעשה, את הרעיון הראשון הגתה קרן הדר. היא באה עם הצעה, סיפור שהיא ארגה מתוך הטקסט של שיר השירים, סיפור שבו משתקפות דמויות האהוב ודמות השולמית, הנאהבת" מספרת המלחינה אלה מילך-שריף, שיצירתה "שחורה אני ונאוה" תועלה הערב (שני) בפסטיבל ישראל על במת אולם הנרי קראון.

סיפור שיר השירים, משך יוצרים רבים, לאורך מאות שנים. סיפור האהבה המקראי הזה, שפרשנים, אמונים על מסורת דתית, התעקשו להתייחס אליו כאל סיפור אהבה בין עם ישראל ואלוהיו, כי אחרת מה הייתה הסיבה שהביאה את עורכי התנ"ך לכלול בתוכו סיפור אהבה שתיאוריו החושניים רחוקים ושונים מאד מיתר ספרי הקודש. כך או כך נותרה היצירה בכתובים וכאמור, רבים נדרשו לטקסטים היפהפיים. בישראל מלחינים שונים, החל ממי שהטביעו חותמם על הזמר העברי לדורותיו ועד למחברי יצירות רציניות לקחו את הטקסטים לכיוונים שונים ומרתקים. אבל כמובן שלא רק כאן, אלא למעשה בכל הארצות מאז שהמוזיקה המערבית קיימת, יש נוסחים מופלאים ויפהפיים לספר שמיוחס לשלמה המלך.

מילך-שריף הלכה בעקבות תכניתה המקורית של הזמרת קרן הדר, ובנתה דרמה מוזיקלית. אלא שהיא בחרה באופציה רב-לשונית, במובנים שונים של המונח. כבר מקריאה ראשונה של "שיר השירים" מצטיירת תבנית של מחזה הלניסטי שבו יש מקהלות המתארות את הדמויות המרכזיות, זוג האוהבים וגם להם לגיבורים, יש טקסטים משלהם. חומרים אלה נתנו לאלה שריף את הכיוון הראשון "ביצירה רצ`יטטיבים, אריות, מדריגלים, אלה בקולות ובכלים ובסימפוניות שאותן משמיע הרכב הנגנים לבדו". הרכב המוזיקאים כולל שלושה זמרים, זמרת אחת (קרן הדר) ונגנים בכינור, ויולה, צ`לו, קונטרבס, קרן, אבוב וקרן אנגלית, חליל פיקולו פסנתר וכלי הקשה.

"ביצירה," ממשיכה מילך-שריף, "עשרים ושלושה פרקים, המצורפים יחד לשלושה חלקים. לאורך היצירה מתפקדים שלושת הזמרים הגברים כמקהלה יוונית, המפרשת ומתארת את מהלך העלילה. החלק הראשון הוא "שחורה אני", ובו, לאחר הצגת הסיפור על ידי המקהלה, אנחנו נחשפים להיבט החדש. אלה שריף בוחרת לעשות שימוש בתרגומים שונים של הטקסט המקראי, שימוש שמעניק ליצירה מימד עושר נוסף. "אל גינת אגוז" למשל, מושר בערבית באנגלית ובעברית. "האנגלית, אינה חלק מתרגום מסוים, אלא תמהיל של עשרות תרגומים לאנגלית, לקטעים אלו באנגלית מצטרפים לשורות `הנה הסתיו חלף` בעברית ובערבית."

סצנה של אונס

החלק השני מזמן למאזינים חוויה מוזיקלית שונה. "חלק זה", ממשיכה אלה שריף "נקרא `אהבה` והפסוקים הנפתחים ב`דודי צח ואדום`, מושרים כאריה איטלקית, `לכה דודי` כאריה פורטוגלית ו`דודי לי` בתערובת של צרפתית וערבית. השירה באיטלקית למשל, מכתיבה אווירה אחרת, נשימה אחרת, מוזיקה בכיוון שונה וגוונים חדשים.

"ברקע שלושת הקטעים המקהלה (שלושת הגברים) מדגישה את `הינך יפה רעייתי`. החלק השלישי ביצירה הוא החלק הדרמטי. המקהלה שרה `שובי שובי השולמית` הסיפור הוא ספק סיוט ספק מציאות. היא הנאהבת, השולמית, שוכבת במיטתה, הדלת אינה נפתחת והיא מקוננת `דודי חמק עבר`. והיא יוצאת לחפש אחריו עד שמצאוה השומרים. אמנם זה לא מצוין בפירוש אבל לדידי," מדגישה המלחינה, "יש כאן סצנה של אונס אם לא גרוע מזה. ברור שיש כאן מעמד קשה, ליבה נשבר והיא מודיעה לנו ש`חולת אהבה אני`. את הסוף הדרמטי אני משאירה פתוח - האם זה סוף של לא נורא האהוב הסתלק ויש עוד הרבה דגים בנהר או אולי סוף שבו היא הנאהבת משתגעת".

לתהייתי על הגלגולים שעברה היצירה התנ"כית שנכתבה עברית, לבליל השפות שמופיע ביצירתה משיבה מילך-שריף, "ריבוי השפות מאפשר עושר של צורות מבע מוזיקליות. אתה שר עברית בדרך אחת, אנגלית בדרך אחרת ואיטלקית זה סיפור שונה לחלוטין משתי השפות האחרות. וזהמשרת גם את האוניברסליות של הסיפור המקראי ושל תכניו - הרומנטי והסקסי ".

האם לסוג יצירה זה, נראה לך שקרן הדר ציפתה כשפנתה אליך?

"קשה לי להשיב בשמה, אבל היא הופתעה והתרגשה מהמחווה המיוחדת ומורכבות היצירה".

עכשיו לא נותר לנו אלא לשמוע.