ארה"ב-ישראל-רוסיה  
  
ליאוניד פְּטַשקָה, 42,  היה ב-17 שנות פעילותו בישראל, למותג של גא`ז איכותי. לא בדיוק ג’אז אוונגארדי "אני וג`אז אוונגרדי זה כמו צ`ייקובסקי מול אלפרד שניטקה" הוא אומר במהלך השיחה. "הג’אז שלי הוא ג’אז מודרני אבל רומנטי" הוא ממשיך ורומז לכיוון המלודי המתנגן של הג’אז.
 
פטשקה שמתפקד בדרך כלל מאשדוד הספיק כבר ללדת רשימה נכבדה ביותר של פסטיבלי ג’אז באשדוד, ברחובות, להשתתף בפסטיבלים אחרים ולהתארח בסדרות קונצרטים בישראל ובחו"ל.  הפעם  הוא מתגאה כמנהלה המוזיקלי של סדרת מופעים חדשה, הצדעה לוותיקי הג’אז העולמי.  
 
זה סוג של פסטיבל?
 
"לא. זה לא פסטיבל. זה גשר מוזיקלי בין ארצות הברית, ישראל ורוסיה. לא פסטיבל! אולי טראנס-פסטיבל, כי אנחנו נעים ממקום למקום. נכון שישראל זו לא מדינת ענק. אבל בכל זאת אנחנו זזים. מתחילים בתל-אביב ביום חמישי, עוברים לצפון לכרמיאל, מופיעים בבאר-שבע ובסוף גם בחיפה".
 
זה יהיה גם טראנס סגנוני?
 
"לא. נתמקד בג’אז של פעם. נתחיל באמנים האמריקנים. נבחרת האמנים שמגיעה לישראל כוללת מוזיקאים שניגנו יחד עם לואיס ארמסטרונג (ונזכיר שארמסטרונג חי בין השנים 1976-1900 - י. ש.) וממוצע הגילים של ארבעת האמריקנים הוא 83.  המתופף אלכסנדר ליין הוא בן 80, נגן הבס שֶלטון גרי הוא בן 83, גו`אי מוֹרַנט, החצוצרן הוא בן 72 ופְרֵד סטאטון נגן הסקסופון הוא בן 95!!!"
 
ניגנתָ איתו בעבר?
 
"לא, אתו, ניגנתי עם ג`ואי מורנט, החצוצרן שהיה תלמידו של לואיס ארמסטרונג והוא גם ה`בּאנד לידֶר` (המנהל המוזיקלי) של ההרכב. בנגינתו הוא ממשיך המסורת של ארמסטרונג. הוא מופיע בכל העולם. פול מקרתני מזמין אותו להצטרף להופעות שלו ולהקלטות בכל פעם שהוא צריך את הצליל ה`ארמסטרונגי`, או את הצליל השחור, האפרו-אמריקני. כפי שמקובל להגיד היום". 
 
הוותיקים  שמגיעים לכאן ניגנו לבטח עם עוד שמות גדולים?
 
"בוודאי, דיוק אלינגטון, קאונט בייסי וה`באנד`ים הגדולים שלהם, עם נגן הויברפון האגדי ליונל המפטון, עם הזמרת בילי הולידיי ועם `פטס` וולר. את ההרכב הזה `לואיס ארמסטרונג הארלם באנד` הם הקימו לפני 34 שנים ומאז חבורת `הצעירים` הזאת מופיעה ברחבי ארצות הברית ורחבי אירופה, משוודיה ועד אנגליה ומנורבגיה ועד צרפת וגרמניה". 
  
להסתיר את הסקוסופון מהשלטונות

מרוסיה מגיע גיאורג גארניאן, נגן הסקסופון הארמֶני
 
"כן וגם הוא נחשב לאגדה ברוסיה ובכלל. הוא אמן ענק. גם הוא לא ילד. גארניאן הוא בן 73 ולא שובר את ממוצע הגילים של האמנים האמריקניים.  נגן סקסופון בן 73 מרוסיה, גם זה לא דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום. הנגינה בסקסופון נאסרה ברוסיה הסובייטית, בייחוד בתקופת סטלין. כי הוא זוהה עם הקפיטליזם, עם סמלי החברה האמריקנית הדקנדטית".
 
מרתק לעקוב אחרי הוראות שלטוניות מסוג האיסור הזה. הרודן הסובייטי אסר על הנגינה בכלי כי זה הוא "כלי קפיטליסטי רקוב". היטלר, הרודן הנאצי אסר את הנגינה בכלי כי הוא זיהה אותם עם המוזיקה של האדם השחור, בן הגזע הנחות. שניהם כמובן לא טרחו לבדוק שהסקסופון נולד באירופה, בבלגיה באמצע המאה התשע-עשרה ובא להעניק גוון חדש ומלחינים החלו להשתמש בו עוד לפני מלחמת העולם השנייה.
 
"גארניאן," ממשיך פטשקה, "נאלץ להסתיר את הכלי ועיצב מן הסקסופון שלו כלי שנראה לשלטונות הדומה לחצוצרה וסיפר למעוניינים שמדובר בכלי שדומה לקלרנית או לאבוב, אבל הצליל שהוא הפיק היה צליל סקסופון. הדברים כמובן השתנו בשנים שלאחר הרודנות. גארניאן היה לאמן הג’אז הרוסי המוקלט ביותר. הוא הקליט עם הרכבים מן המערב והוא אמן הג’אז היחד ברוסיה שמוזמן ארבע פעמים בכל שנה לנגן באולם הקונסרבטוריון במוסקבה, שנחשב לאולם היוקרתי ביותר ברוסיה והופעה אחת בשנה נחשבת שם להישג".
 
פטשקה עצמו הוא חוליית הקישור הישראלית בין המעצמות ואני תוהה באשר לעיסוקיו שאינם תמיד על טהרת הג’אז. כנגן שגדל בברית המועצות, הוא עבר את המסלול הקלאסי כולו עד שהגיע לג’אז. "אני ממשיך לנגן גם קלאסי וגם ג’אז ובהופעות שלי למשל עם גיל שוחט, אנחנו מתחילים בקלאסיקה ומשם מגיעים לג’אז, שאני אוהב ושם אני נשאר".