כל קונצרט המתקיים באודיטוריום חיפה, ללא יוצא מהכלל, נדון להפרעות אקוסטיות. עם הנתון הזה צריכים כולם להסתדר: תזמורת הבית, הסימפונית החדשה של חיפה, תזמורת אורחת כמו הפילהרמונית. כשמדובר בהפקה קולית וכלית גם יחד, כמו באופרה, הבולענים האקוסטיים מפחידים עוד יותר. לך דע מי ישמע מה ואיפה.
 
לא מדובר רק בתביעה מכל המשתתפים להפקת צליל מדויקת ואיכותית אלא גם בעבודת צוות מצוינת. ניסיון העבר האופראי במקום מלמד שכאשר קבוצת כלים אינה מנגנת כאיש אחד תמונת הצליל היא בעייתית.
 
כאשר תמיר חסון חשב על העלאת הפקה המינימליסטית " ל"מאדאם בטרפליי" של פוצ`יני לקראת סוף העונה בתזמורת, הוא החליט למקם את הזמרים הסולנים ואת התזמורת על הבמה כשמקור הקול שיגיע לאוזנינו מהבמה ישתנה לאורך הערב. על הבמה שעיצבה מיכל יעקבי תתנהל דרמה יפנית-איטלקית או איטלקית-יפנית בנסיון לזכך את היסודות השונים ולהגיע לשיא התמציתיות. 
 
מה שונה בהפקה החדשה מ"באטרפליי" המוכרת?
 
"מרכז העניין שלי באופרה הוא העימות בין המזרח למערב. הצירוף שייראה בהפקה זאת הוא מינימליזם יפני כשהמסר הוא העימות התרבותי. עיקר ההשראה לתפיסה הזאת בא לאחר שקראתי את הסיפור המקורי שהביא ליצירת האופרה. ומה שמתגלה מתוכו הוא סיפור קשה. הדמות של פינקרטון, קצין הימייה האמריקני, מתגלה כאן במלוא כיעורו, האמריקני המכוער".  
 
את הסיפור "מאדאם בטרפליי" כתב  סופר אמריקני ושמו ג`והן לותר לונג. הסיפור התפרסם בהמשכים בעיתון בתחילת המאה העשרים. את הסיפור הזה קרא במאי אנגלי שיצר ממנו דרמה לבמה האנגלית. פוצ`יני, שלא ידע אנגלית, הגיע ללונדון לקראת העלאת אופרה שלו ובילה ערב אחד בתיאטרון, ראה את הסיפור, הבין מה שהבין ובקש מייד לפעול לרכישת הזכויות כדי להפוך את היצירה לאופרה.
 
על פי הליברית המקורית האופרה מתרחשת כולה ביפן.  קצין אמריקני רוכש באמצעות מתווך/ שדכן מקומי אישה ובית ל-999 שנים עם אופציה לבטל את ההסכם בכל חודש.  סידור אידיאלי לגברים תאבי תענוגות מין מזרחיים המגיעים מן המערב השמרן. אלא שכאן נוצרות שתי בעיות. הראשונה:  ליל האהבים  של האמריקני והיפנית מניב בן זכר, שנולד אחרי שהקצין כבר חזר מזמן לביתו מעבר לים.  הבעיה השנייה היא  שהאישה היפנית רואה את עצמה כאמריקנית נוצרייה לכל דבר מרגע נישואיה ואינה מוכנה לשוב למקורותיה או להינשא  לאציל מקומי שיפתור את בעיותיה הכלכליות. רק כשפינקרטון מגיע לביקור שני ביפן ומביא עמו את "אשתו האמיתית" מאמריקה, ולאחר שהיא מוותרת על פרי בטנה לטובת האמריקנים היא שבה אל תרבותה המקורית ושמה קץ לחייה באמצעות חרב החרקירי.
 
 את הסיפור הזה ניתן לתפוס כמובן בצורות שונות. באופרה הישראלית לפני מספר שנים האופרה חיה כ"פלש בק" שמתרחש בביתו של האמריקני כעבור שנים. בנוסח שיועלה בעונה הבאה באופרה הישראלית, אותו ראיתי לא מזמן בבית האופרה של ורשה, תרבות יפן מקבלת נוכחות מאסיבית בצורת תלבושות, מסיכות והרבה בדים שעליהם כתוב טקסט יפני.
 
לדברי תמיר חסון העימות התרבותי  שבסיפור המקורי צובר משמעויות נוספות בעקבות התרגומים הרבים,  במובן הרחב של המילה, שלהם  זכה." פוצ`יני כותב אופרה איטלקית על פי סיפור שחיבר סופר אנגלו-סקסי, על תרבות יפנית. ומתרגם לעצמו את העלילה מאנגלית לאיטלקית. בהפקה חדשה, היסאקו איקדה, הזמרת השרה את בטרפליי (גברת פרפר) היא בעצמה יפנית, שלמדה תפקיד באיטלקית ובקושי מדברת אנגלית".
 
מעשית על אלו שינויים אנחנו מדברים?
 
"יש כאן הרבה מאוד קיצורים. חלק מתפקידי הזמרים הושמטו ובמקומם יתייצב על הבמה השחקן אלכס אנסקי שיספר את העלילה".
 
כלומר התפקידים של גורו השדכן, הנסיך ימדורי, כהן הדת, הדוד של בטרפליי והמקהלה, אורחי החתונה כולם  קוצרו?
 
"כן, על הבמה יתמודדו שני זוגות. זוג הגברים האמריקניים פינקרטון (יוהן וייגל) והקונסול האמריקני  שארפלס (נח בריגר) ומולן צ`ו צ`ו סאן- באטרפליי (היסאקו איקדה) והמשרתת סוזוקי (יוליה פלקחינה) והדרמה ביניהם תתמקד כאמור בעימות התרבותי שגם באופרה בנוסחה המלא אינו מגיע לכלל פתרון".
 
אנחנו המאזינים באופרות נוטים מדי פעם לשכוח שבדרמות, בעיקר באלו של פוצ`יני, יש לתזמורת מקום נכבד ביותר. הנוכחות התזמורתית היא משמעותית. עד כמה אתה נערך להכשיר את  התזמורת ובכלל לאתגר?
 
"ההפקה הזאת היא סדרה שלמה של משחקים אקוסטיים, מיקומים של התזמורת והזמרים על  במה אחת (האודיטוריום בחיפה אינו מאפשר יותר מדי שינויים) עתיד ליצור חוויות אקוסטיות חדשות. התזמורת אכן מאותגרת למבצע הזה.  אני מאמין שלכולנו תהיה חוויה תרבותית מוזיקלית מרתקת".
 
מעניין לראות את הנוסח הדיאטטי שמציעים תמיר חסון, מיכל יעקבי ותזמורת חיפה כדי לקבל אמת מידה לשפוט את ההפקה העתידית.       

"מאדאם באטרפליי" תעלה פעמיים במרכז רפופורט בחיפה -  בשבת, 7 ביולי 2007  ב- 21:00 וביום שני,  9 ביולי  ב- 20:30 .