מוזיקה - עשרה קבין של מחאה

אריאל זילבר נלחם על ארץ ישראל ומסגד אל אקצה הוא לדעתו זמני בלבד. בסוף החודש הוא יופיע במסגרת "פסטיבל התנ"ך"

פסטיבל עם מטרה

אחד האירועים המרכזיים בפסטיבל התנ"ך החמישי באזור יואב יהודה שיתקיים בין ה-29 ליולי ועד ה-4 באוגוסט, הוא המופע "שירת הלוויים – משלמה המלך ועד שלמה קרליבך", שייערך ב-31 ביולי בבית גוברין. בין המשתתפים ניתן למצוא אמנים כאביהו מדינה, יהודה סעדו, אביתר בנאי, הפייטנית אורית עמר ואחד מגדולי היוצרים הישראלים, אריאל זילבר.

"זה לא פסטיבל שעושים סתם, זה פסטיבל עם מטרה, יש לו כותרת שהיא אחרת", אומר זילבר. "כל דבר שיש לו קשר לתנ"ך ויש לו קשר למורשת ישראל ולמסורת ולדת, יש לו משמעות בעיניי. הכל מבורך, וטוב שיהיו הרבה דברים כאלה".

איזה שירים תשיר בערב?

"אני עושה שם שני שירים. את `שיר השירים אשר לשלמה` וגם שיר של קרליבך. אני שר הרבה שירים של קרליבך. יש מנהג שנקרא סיבוב שערים, שמתרחש בכל ראש חודש בירושלים, שבו מתאספים בסביבות חמשת אלפים איש והולכים מסביב להר הבית, ואומרים לעם ישראל, `תראו, הכותל המערבי זה לא הר הבית. המקדש הוא איפה שיש את הדבר הזמני הזה, אל אקצה`. ואנחנו מסתובבים ואומרים תהילים ליד כל שער, ושרים שירים ביחד, אז למדתי הרבה שירים של קרליבך. בסוף, לפעמים, אם יש מכונית עם פסנתר, אני עולה ושר כמה שירים, ואני מציע לכל עם ישראל לבוא לשם, בכל ראש חודש".

החיבור הזה לדת ליווה אותך כל חייך או שזה משהו חדש יחסית?

"זה תמיד ליווה אותי אבל על אש קטנה, ולאט לאט הגעתי לעניין שהכל נראה לי שטויות, כל הטלוויזיה והספרים, כל בנאדם כותב ספר וממציא מהראש שלו דברים, והכל טפל בעיניי, עד שאמרתי לעצמי, לך, תברר מה קורה פה, אצלנו. זה תהליך. אני שואל, מתעניין, בודק, וזהו. גם הגירוש הזה, גירוש גוש קטיף והחרבת החבל, גם זה עזר. כשהייתי שם וראיתי שאני נלחם על ארץ ישראל, אני נלחם על העם שלי, על התורה שלי, על הדת שלי, אז זהו, אני דתי וזהו. כי המסקנה שהגעתי אליה היא שאין לנו שום סיבה אחרת להיות כאן מלבד זה שאנחנו יהודים, שהתורה אצלנו, ובגלל דברי משה רבנו והקדוש ברוך הוא".

כשאתה אומר "אני דתי", למה אתה מתכוון? אתה דתי חרדי? חזרת בתשובה?

"אני דתי. אני חובש כיפה כבר כמה שנים, הולך לבית כנסת כשיש, כי אין לנו פה, במצפה מתת, בית כנסת. אז יש אחד שעשה בית כנסת בבית שלו, אין לנו מניין, אבל אני כל יום מתפלל שלוש תפילות, מנסה לעשות את כל המצוות, לומד גמרא, תניא, חסידות, פרשת השבוע, לומד רמב"ם, שלושה פרקים ביום. בקיצור, מעניין לי מאד. יותר מעניין מכל מיני שטויות שאנשים מוציאים ועושים להם יחסי ציבור".

השירים שלי לא פורנוגרפיים

הדתיות משפיעה לך גם על היצירה?

"על התכנים בטח, זה ברור. על המוזיקה אני לא בטוח. בכלל, מרגע ההתנתקות אני שר רק שירי מחאה. ברגע שאני אשיר שיר פשוט אני לא יודע מה יהיה... אני גם הולך להוציא עכשיו דיסק שכולו עשרה קבין של מחאה. הוא מוכן כבר. רק לעשות גרפיקה ולהוציא".

יש שירים ישנים שלך שאתה לא יכול לשיר היום בעקבות הדתיות שלך?

"אין כזה דבר, אבל יש קהל שלא אוהב לשמוע את זה. יש דתיים יותר ודתיים פחות, יש מלא סוגים של דתיים, את לא מתארת לך כמה. יש כאלה שלא אוהבים את המילים שלי, הם אומרים, `אי אפשר לשיר את השיר הזה, אבל תשיר רק לה לה לה במקום המילים`, אז אני הולך הביתה. אני לא מסכים. כי השירים שלי לא פורנוגרפיים. תראי, הם דואגים מפורנוגרפיה, הם דואגים משירי הוללות. הם נרתעים משירי אהבה של גבר לאישה, ואני יכול להבין אותם. בדיוק עכשיו סיפר לי בבית הכנסת אחד שהוא הולך לפאב, נגיד, ויש שם מוזיקה שמדברים שם על גבר ואישה שעושים אהבה, אז הוא תמיד חושב על זה שזה הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, ואז זה מסתדר לו בראש..."

אתה חושב שהתהליך שאתה עובר פוגע בך אצל הקהל החילוני?

"אני מופיע גם מול קהל חילוני, ויכול להיות שיש כאלה שנרתעים, אבל אני לא בטוח".

אתה מאושר יותר היום, בפאזה הנוכחית שלך?

"יותר מתמיד. מיום ליום יותר. עוד מעט בא משיח, בית המקדש יורד מהשמיים, אל אקצה הולך לכל הרוחות, ויהיה לנו יופי".