יוגה באמצעות נשימה וצליל
 
לפני עשר שנים לפחות, הגעתי לאחת מחברותי ומצאתי אותה מנסה נואשות להוציא צליל מכלי נשיפה ענק ומוזר למראה, משימה שנראתה בלתי אפשרית בהתחשב באורך שהיה על הצליל לעבור כדי לצאת מצידו השני. הכלי, כך הוסבר לי, הוא הדיג`רידו, וחברתי, מסתבר, הייתה חלק מתופעה שהלכה ותפסה תאוצה בעשרים השנה האחרונות, שבהן הפך הכלי האבוריג`יני המסורתי לאזרח העולם.
 
בראש השנה  יתקיים, זו השנה הרביעית, הפסטיבל לדיג`רידו, נבלי פה ומוזיקת אוברטונים, בקיבוץ חורשים, וישלב בין מופעים בימתיים של אמנים ישראלים ואמנים מחו"ל, כמו סטיבן קנט, מנגני הדיג`רידו החשובים בעולם שניגן, בין היתר, עם זאקיר חוסיין, אמן נבלי הפה סטיב קינוולד והלהקה הצרפתית דיג`אבו, לבין סדנאות לימוד והתנסות הקשורות בכלי.
 
יוזמי הפסטיבל הם המפיק גיל קרניאל, ויורם סיון, מנהל המרכז הישראלי לדיג`רידו, שמספר על ההכרות שלו עם הכלי. "את הדיג`רידו הכרתי לפני קרוב ל-12 שנה תוך כדי מסעותיי בעולם. מדובר בכלי אוסטרלי, אבל  לא נתקלתי בו בהקשר האורגינלי של האבוריג`ינים באוסטרליה, אלא בהודו. מילדות ניגנתי על כלי נשיפה, ניגנתי בקרן יער בתזמורת, בסקסופון, ומה שעניין אותי מאוד בדיג`רידו זה שמדובר בכלי נשיפה שכל הידע המוזיקלי שהיה לי היה לא רלוונטי לגביו. כי זה כלי שאין לו מנגנון, הוא לא מנגן תווים, ומה שלקח לי זמן להבין זה שכשמדברים על דיג`רידו לא מדברים על כלי מוזיקה אלא על כלי של יוגה באמצעות נשימה וצליל. לדיג`רידו יש תו אחד, ומה שאתה עושה בו זה לא לנגן מנגינות אלא להתעסק עם הגוונים של הצליל, דבר שלא מקובל במוזיקה שלנו, ולכן לא היו פה שמות לסוג המשחק הזה עם הכלי".
 
למה הכוונה ב"כלי של יוגה באמצעות נשימה וצליל"?
 
"מכיוון שלא מנגנים בכלי הזה מנגינות, כל השפה המוזיקלית שבנויה על נוסחאות מוזיקליות שנקראות תווים לא פעילה פה. למעשה, אתה לא זוכר מה אתה מנגן ואתה גם לא מתכנן מה לנגן. אתה פשוט מנגן את הנשימה שלך. אתה מתרכז ונושם, ויוצא מזה צליל. במקום לנגן מנגינה אנחנו מתרכזים לתוך תו אחד בודד, וככל שנעמיק בו יותר נגלה את כל הגוונים שלו. הגוונים שלו הם האוברטונים. זה אומר שכל צליל מורכב מהרבה הרבה תדרים וככל שנלמד להתרכז בהם יותר ולדייק אותם יותר, נוכל להוציא מנגינה מתוך צליל אחד. מנגינה שלמעשה קיימת בתוך הצליל הבודד באופן טבעי. אוברטון זה לא דבר שהאדם המציא כמו התווים, אלא תופעה פיזיקלית שאפשר להביא אותה לידי ביטוי דרך הדיג`רידו, דרך נבל הפה, והצורה הכי מובהקת שלו היא שירת האוברטונים שבאה ממונגוליה. בפסטיבל ישתתף דירק קונש שיעביר סדנת אוברטונים".
 
הפה כחלל תהודה
 
אלו עוד דברים יציג הפסטיבל השנה?
 
"הפסטיבל מתקיים זו השנה הרביעית וזה אומר שמה שהתפתח בשנים האחרונות זה שיש גם הרכבים ישראלים שמשתמשים בדיג`רידו, בנבל הפה ובשירת האוברטונים, ומשתמשים בכל מיני כלים שעוסקים בתחום הזה של התו האחד ומייצרים סביב זה מוזיקה בשלל סגנונות, מטראנס שנשמע אלקטרוני, לטראנס שנשמע שבטי, למוזיקות מרגיעות ומדיטטיביות, מוזיקה אתנית. לא להכל אפשר לקרוא בשם, לא הכל שייך לז`אנרים מוכרים.
 
"הפסטיבל נמשך יומיים וכולל מופעים מכל מיני סגנונות וכל מיני גדלים שמה שיפה בהם זה שאמנם הם שייכים לז`אנר לא כל כך מוכר אבל בכל זאת הם מדברים לקהל הרחב. אנשים מאוד נהנים מזה, גם אנשים שלא שייכים לתחום, לא מנגנים ולא ממש מכירים. זה גם מאוד מדבר לילדים כמו שראינו כבר בעבר. פרט לצד האמנותי יש את הצד החינוכי של סדנאות התנסות, לימוד רקע, והגורם השלישי, שזה פשוט מקום נחמד, עם קהל מאוד מוצלח, אווירה טובה, עם בריכת שחייה, שתייה, ומוזיקה טובה, וזה עושה את זה ליומיים של כיף.
 
"הפסטיבל שלנו נודע בשנתיים האחרונות גם אצל אמנים מהתחום בעולם והשנה יתארח פה אחד האמנים המפורסמים בעולם הדיג`רידו, סטיבן קנט מארה"ב, שהוא באמת אחד מפורצי הדרך הידועים בעולם בתחום, ויהיו לנו גם אורחים מהבולטים בסצנה העולמית בתחום הנבל פה".
 
שהוא?
 
"נבל פה הוא מין קפיץ קטן שמשתמש בפה בתור חלל התהודה שלו, הוא עובד על תו אחד, וכששומעים אותו חושבים הרבה פעמים שזאת מוזיקה אלקטרונית. זה כלי מאוד קצבי, עם גוונים ממש מדליקים, הוא כלי נורא פשוט, אפשר להגיד אפילו פרימיטיבי. זה כלי שבניגוד לדיג`רידו היה מקובל בהמון ארצות. הוא התחיל בכל מיני ארצות אסיה והגיע עד אירופה".
 
להחזיר את הטראנס לידיים אנושיות
 
באלו סוגי מוזיקה משתמשים היום בדיג`רידו?
 
"השימוש המקורי של הכלי הוא במוזיקה טקסית אבוריג`ינית. זו מוזיקה שהיא לא בהכרח נעימה לאוזן שלנו כמוזיקה. אולי היא הייתה מעניינת בתור טקס שבטי פרימיטיבי, אבל זו לא מוזיקה שקל כל כך לשמוע. במוזיקה של היום הכלי הזה יוצר סגנון חדש משלו שהחיבורים שהוא עושה יכולים להיות לכיוונים המדיטטיביים, האתניים, כל הכיוון של טראנס או טרייבל טראנס או אקוסטיק טראנס, שיש כאלה שקוראים לזה גם אורגניק טראנס".
 
תסביר לי את החיבור בין הדיג`רידו לטראנס
 
"יש איזו שאיפה להחזיר את הז`אנר המאוד פופולרי של מוזיקת הטראנס מהמחשב, אל הידיים האנושיות. בעבר מוזיקה הייתה מנוגנת על ידי נגנים, ומה שאפיין את רוב סוגי המוזיקה שאנחנו מכירים היה המלודיה. ניגנו מוזיקה על פי סולמות מוזיקליים שאנחנו מכירים, שיש בהם מנגינות. מרגע שהתפתחה הטכנולוגיה האלקטרונית, גילו המוזיקאים האלקטרוניים שאפשר לייצר מוזיקה לא רק על ידי משחק עם תווים, אלא אפשר לנגן על תו אחד ורק לשחק עם הצלילים. זה הדבר שהכי מאפיין את הטראנס. זו מוזיקה שמשחקת בעיקר עם הגוון והנפח של הצליל, בשילוב עם קצב, ובהרבה טראקים של טראנס אין בכלל מנגינה, הם תו אחד פחות או יותר.
 
"מה שהיה מיוחד פה זה שגילו שדווקא הסוג הזה של המוזיקה הלא מלודית, המוזיקה שמשחקת עם התכונות של הצליל ולא עם המנגינה, היא המוזיקה שהכי מדברת לליבם של אנשים בכל העולם. ברמה של בילוי ופורקן וריקוד זה הפך להיות הז`אנר הכי פופולרי. מה שהתגלה קצת אחרי שהטראנס עלה לגדולה, זה שיש פה כלים עתיקים, כמו הדיג`רידו שדי עומד במרכזם אבל הוא לא היחיד, שעושים את אותו הדבר.
 
"בעשרים השנים האחרונות הדיג`רידו התחיל להתפתח בעולם באופן לא יחידני. התופעה התחילה להתפשט בעולם. בעשור האחרון פחות או יותר כבר מתקיימים פסטיבלים באירופה ובארה"ב. זאת סצנה שמתפתחת במקביל בהרבה ארצות. בכל מיני מקומות בעולם אנשים עושים את זה, הם לא כתבו על זה ספרים, הם לא קיבלו על זה איזו שהיא סמכות, ובכל זאת זה קורה בצורה דומה בהמון ארצות".
 
ומה לדעתך עומד מאחורי זה, מעבר לחיבור לטראנס?
 
"האמת שאני חושב שזה פשוט דבר אמיתי ומאוד בסיסי. הידע שמקובל היום בדיג`רידו הוא ידע שמבוסס על ניסיון ולא על פסיקותיהם של חכמים, ולדעתי זה אחד הדברים שמאשרים את האמיתות שלו, שאנשים פשוט מקבלים את התחושה החזקה מהכלי. הם לא יודעים אפילו למה, והם עושים את אותם דברים. האבוריג`ינים הם לא אלה שלימדו את החיבור של הדיג`רידו עם מדיטציה. זה רעיון מודרני להשתמש בכלי הזה ככלי מדיטטיבי, בניגוד למשל ליוגה, שהרעיונות שלה מגיעים ממסורת עתיקה".

פסטיבל הדיג`רידו יתקיים בין התאריכים 15-14 בספטמבר 2007 בקיבוץ חורשים.