בתום העשור הראשון לפסטיבל המוזיקה הקאמרית בירושלים הוא יכול להתגאות בהישג אחד מרכזי: הוא התנחל בתודעת צרכני המוזיקה בישראל
רגעים יפים
קונצרט צהריים בערב החג ציין את סופו של הפסטיבל הבינלאומי העשירי למוזיקה קאמרית בירושלים. הסוף הוא קבוע: מנגנים את השמינייה של מנדלסון ואז במסכת התודות והברכות משמיע יו"ר ההנהלה, יחזקאל בייניש, את המשפט הקבוע "אנשים כבר שאלו אותי מה נעשה מחר?" צחוק באולם, ויש מי שמזדרזים להזמין חדרים בי.מ.ק.א. בירושלים לאותם ימים בדיוק בשנה הבאה.
בסוף העשור הפסטיבל יכול להתגאות בהישג אחד מרכזי: הוא התנחל בתודעת צרכני המוזיקה בישראל. למנהלת האמנותית, אלנה בשקירובה, יש אשראי גדול לעשות כמעט ככל העולה על רוחה. נכון לכתיבת דברים אלה, היא לא ידעה לומר מה יהיה הנושא המרכזי בפסטיבל ה-11, היא עדיין מתלבטת.
היו כאן ביצועים יפים מאוד השנה. ייתכן גם שבאותם קונצרטים מתוך השלושה-עשר, ולא שמעתי את כולם, אולי איבדתי יהלום או לפחות פנינה מוזיקלית אחת מבין שלושה עשר הקונצרטים של הפסטיבל (לא שמעתי את כולם) אבל במבחר ששמעתי, באולם י.מ.ק.א וגם בשידורים ב"קול המוזיקה" היו כאמור רגעים יפים, יפים מאוד. אם כי אינני בטוח שקונצרטי הפסטיבל יכללו ברשימת הסיכום של אירועי המוזיקה לשנת תשס"ח.
מתוך המבחר ששמעתי - החמישייה לכלי קשת של שוברט (הכנרים גיא בראונשטיין וקרולין וידמן, הוויולן פליקס שוורץ והצ`לנים יוהנס מוזר וצבי פלסר זכתה לביצוע הטוב ביותר שכל מנהל פסטיבל יאמר עליו את ההלל.
חמישיית הקלרנית של ברהמס (קרל-היינץ שטפנס בקלרנית, מיכאל מרטין וקתרין רבוס בכינורות, נבוקו אימאי בוויולה ופרנס הלמרסון בצ`לו), נוגנה היטב בעיקר בפרק שנוגן כהדרן לבקשת הקהל: שניים שלושה שירים של שוברט בביצועיהם של סטלה דופקסיס ורוברט הול, וסונטה לצ`לו של ברהמס עם מישה מאיסקי, ו"קונטרסטים" השלישייה לכינור, פסנתר וקלרנית (ניקולאי זניידר, אלנה בשקירובה וקרל-היינץ סטפנס) נוגנו גם הם היטב.
חלק מהביצועים היו גם מלוטשים מאוד. יש לזכור שמדובר בפסטיבל ומרכיבים חשובים בו הם מזל, צירוף מקרים או שניהם יחד. פסטיבל כזה מפגיש אמנים שבדרך כלל אינם מגנים יחד לאורך כל השנה, (גם כאן היו מקרים יוצאים מהכלל של אנשים שכן מנגנים יחד במקומות אחרים) והשאלה היא תמיד מה מצליחים להפיק ממפגשים חד-פעמיים כאלה. בתשובה לשאלה הזו טמון גם הקסם של הפסטיבל.
נכון לשנה העשירית לפסטיבל יש כבר גרעין של נגנים המזוהים איתו. אם זה טוב או רע נדע רק בעתיד. מה שיחזיק אותו זו חשיבה מקורית בבניית התכנית ושילובם של אמנים פחות מוכרים. על שני יסודות אלה ניתן לסמוך.
במה למלחינים צעירים
דבר אחד בטוח - הפסטיבל סיפק השנה הצדקה אחרת לקיומו. אחד הפחדים והחששות המטרידים מלחינים יותר מכל הוא הלחנה למגירה - כתיבה של יצירה שהיא אולי פסגת חייך, שאיש לא יתעניין בה. בשונה מציור שהמתבונן בו חווה אותו באופן מיידי, ספר שניתן לקריאה על ידי כל יודעי קרוא או מחול שנרקד לעיני הצופים - מוזיקה אמנותית צריכה את התיווך של הנגן, הזמר או ההרכב המוזיקלי. מלחינים מחברים יצירות בהזמנה מראש או מתוך תחושת דחיפות – בין אם עומדים לנגד עיניהם מבצעים מיועדים ובין אם לאו. החיפוש אחרי נגנים שיסכימו לפחות לקרוא את היצירה פעם אחת ואז אולי ייאותו לנגנה לפני קהל – עשוי להיות מתיש מאוד.
מצבם של מלחינים מתלמדים הוא על פי רוב טוב יותר, כי במסגרת אקדמית מוגנת, המלחין הצעיר כותב יצירה חדשה והנגן הצעיר מנגן אותה. אמנם היצירות אינן נשארות מיותמות במגירה אך המבצעים הצעירים לא תמיד מסוגלים להעניק ליצירה עמדה פרשנית שתעניק לה פרשנות בעלת משקל.
השנה נחלץ הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים, להתייצב במקום הנכון, על ידי מעשה שיעודד צעירים להמשיך ולחתור להיות אמנים. מלחינים צעירים צריכים עד מאוד את הגושפנקא המקצועית הזו – כי מעטים הם האמנים הוותיקים ועתירי הניסיון שיסכימו להתמודד עם יצירה חדשה של מלחין מקובל, שלא לדבר על יצירה חדשה של מלחין לא מקובל.
בפסטיבל מצאו לבעיה הזאת פתרון. שני זמרים מקצועיים מעולים, סטלה דוּפֶקסיס, מצו סופרן והבריטון רומן טרֶקְל, ואיתם אחד עשר נגנים מקצועיים מעולים ומנצח אחד, אשר פיש, הביאו להשמעת בכורה שבעה שירים של המלחין הוגו וולף, שנכתבו במקור לקולות ולפסנתר, ותוזמרו מחדש לזמר בליווי תזמורת.
הצד היפה של המיזם הוא שהשירים תוזמרו על ידי שישה תלמידי בית-הספר התיכון למדעים ולאמנויות בירושלים. התלמידים זכו לחבר עיבודים ולשמוע אותם כיצירות מקצועיות ואין ערוך לחשיבות המעשה הזה. הוסיפו לכך שהעיבודים ברובם הגדול היו משמעותיים ושירתו נאמנה את הטקסטים, והתבוננו מסביב על תזמורות שגורלם לא ידוע, על קיצוצים מתמידים בתקציבי תזמורות, על השכר הנמוך של נגנים בתזמורות בישראל ועל העתיד הלוט בערפל נצחי של חיי המוזיקה כאן ותבינו את גודל השעה.
16/09/2007
:תאריך יצירה
|