מאבק על טריטוריה
 
סוד קסמה של המוזיקה הקאמרית ובעיקר של רביעיית המיתרים, טמון ביכולת ההידברות ההדדית בין השותפים לעשייתה. הדימוי הנפוץ והידוע הוא של רביעיית בני אדם נבונים המנהלים שיחה שיש בה הסכמות ואי הסכמות תהליכי שכנוע והנמקות שבסופן תובנות. ככל שהתובנות תגלנה עומק כך תהיינה חוויתנו המוזיקלית עמוקה יותר.
 
בביקורם הראשון בישראל בחרו חברי רביעיית "שימנובסקי" מוורשה, פולין, להשמיע לקהל התל-אביבי המפונק רביעיות של בטהובן ושל שימנובסקי שאת שמו הם נושאים ברמה ושתי חמישיות קלרנית  - האחת של מרקוס לינדברג הפיני בן ה-49 והאחרת הידועה והמוכרת של מוצרט. 
 
הקונצרט נפתח ברביעייה השנייה  בסול מג`ור מתוך  אופ` 18, הרביעייה השנייה מתוך שש במחזור הרביעיות הראשון של בטהובן. בטהובן חיבר את מחזור היצירות בסוף המאה השמונה-עשרה, כתהליך חניכה. ביצירה זו במיוחד בולט המאבק שלו מול מסורת היידן מוצרט וניסיון של בטהובן ליצור מופת משל עצמו. הצלחתו הייתה קרובה לשלמה:  שלושה פרקים הם מבחני יכולת והאחרון הוא מעין הפגנת נאמנות למסורת ההיידנית. כל זה לא נאמר אלא כדי להעצים את עומק חשיבותן של ההבנה ושל יכולת ההידברות בין השותפים לנגינה. הרושם החזק ביותר שהותירו ארבעת הפולנים הצעירים הוא שהם מנהלים מאבק על טריטוריה במתחם ההקשבה של המאזינים וכמעט ואינם מוכנים לוותר זה לזה כל מנת לציור תמונת צליל שלמה ועמוקה.
 
במקום אקוורל שבו מתמזגים הצבעים שזה בזה קבלנו ציור פיגורטיבי רעשני שבו לקו הבודד חשיבות על פני המכלול. התגובה הראשונה הייתה יש כאן פריצה, אולי חילול קודש או חילול מסורת. אבל ניסיתי להתחבר לראש שלהם ו"זרמתי" איתם. ביצירה השנייה כבר היה הרבה יותר קל. לינדברג חיבר את החמישייה שלו תוך מחשבה על קלרניתן מוביל. חן הלוי נכנס לתפקיד באחת. לינדברג, בחפשו אחר צבעים חדשים – וזה דרך אגב אינו תפקידה של המוזיקה הקאמרית אלא תפקידן של הסימפוניות או היצירות לכלים יחידים – מעניק לקלרנית גוונים נמרצים, מעין עוצמה חצוצרתית המופקת מכלי העץ,  שלרגעים נדמים כמשחזרי צליל הקלרינו וקודמיו הידועים. הדרמה ביצירה נוצרת משימוש בסולמות ומיצירת מוטיב תחרותי בין כלי הקשת לכלי המיתר שנרגע רק כששני סוגי הכלים מנגנים את אותם צלילים וחוזר חלילה.

הרביעייה השנייה של שימנובסקי, זכתה לביצוע מוצלח שהזכיר לי תיאוריה שאמנים גדולים רבים מחזיקים בה: אמן שאינו מנגן היטב את המוזיקה שנכתבה במולדתו יתקשה בנגינה משכנעת גם של יצירות אחרות. אמירה שיש בה מסר של מוזיקה היא גם גנטיקה ואדם קרוב אצל תרבותו ולכן הוא ייטיב לנגן מוזיקה מהבית. ארבעת הפולנים הלהיבו בנגינתם, בעיקר בפרק השני שחשף מוטיב ריקודי קצבי ובהמשך מרגע של כמעט דממה ועד לסוף הדרמטי. 

הקונצרט הסתיים ביצירה המוכרת מכולן  - חמישיית הקלרנית של מוצרט -  פיוט צרוף, יצירת יסוד בספרות הקאמרית שעליה נבנו חמישיות קלרנית ומיתרים אחרות לאורך מאתים השנים האחרונות. חן הלוי בצלילו הקטיפתי הזרים דם חדש ועדכני מבלי לפגום באיכות המורשת המוצרטית. חבריו לנגינה לעומת זאת, שוב בחרו בדרך ההבלטה האישית על חשבון היופי והעידון שיש בנגינה האנסמבלית.

קונצרט הפתיחה של המרכז למוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון התל-אביבי השאיר תחושה חזקה שטוב שמדי פעם מבקר הרכב נחשב כזה מחו"ל, רק כדי שנקבל אישור מחדש שהרביעיות המובילות שלנו טובות יותר.