"יש לנו זהות מוזיקלית משלנו"

בין הפייטנות לשירה הסופית, הבדואית והערבית, ייתן פסטיבל העוד במה גם לנגן העוד, המנצח והמלחין עמאד דלאל, נציג המוזיקאים הערבים ישראלים, שיעלה מופע של שירים מקוריים שהלחין, למילותיהם של משוררים מהארץ וממצרים.
 
"לא בדקתי, אבל אני חושב שזו פעם ראשונה שיוצר ערבי מהארץ עושה מוזיקה מקורית בפסטיבל העוד", אומר דלאל. "בדרך כלל לא מבצעים האמנים הערבים בפסטיבל העוד מוזיקה מקורית שלהם, אבל אני התעקשתי להגיש רק מוזיקה שלי. אני לא רוצה להציג מוזיקה של מישהו אחר".
 
"השירים שלי הם על אהבה, על האנושות, על אהבת החיים, על אופטימיות, הרבה זמרים שרו את השירים האלה וחלק מהשירים בוצעו והוקלטו לקול ישראל ולכל מיני פסטיבלים בארץ. במופע בפסטיבל העוד ישירו אותם שני זמרים, לובנה סלאמה וחליל אבו ניקולה, עם שבעה נגנים על הבמה בכלים ערבים אתניים, עוד, קנון, דרבוקה, וכמובן יהיו גם קלידים, קונטרבס וקוראל".
 
דלאל, (44), יליד עכו, תושב כפר יסיף וראש מגמת המוזיקה הערבית במכללת צפת, השוקד על תזה לתואר שני בנושא היצירה הערבית ישראלית, מייצג, לתחושתו, ז`אנר חדש ומקומי של יצירה ערבית ישראלית.
 
"זאת מוזיקה אמנותית. היא מורכבת במידה מסוימת ויש בה הרבה חשיבה בבניית המשפטים והמודולציות, והיא דורשת מיומנות מהזמר ומהנגן. אני רוצה שגם ליוצר הערבי בארץ תהיה כתובת, שתהיה לו דמות מוזיקלית ערבית בארץ, שלא רק נחקה את המוזיקה שבאה מהעולם הערבי. לא נולדנו לחיקוי במוזיקה, יש לנו את הזהות המוזיקלית שלנו כערבים בארץ, ואני חושב שהיצירה שלנו היא גם חלק מהזהות הלאומית שלנו בתור ערבים בתוך ישראל, ואני חושב שהגיע הזמן שהמדינה תתמוך בנושא הזה”.
 
על איזה מוזיקה אתה גדלת?
 
"גדלתי על המוזיקה הערבית הקלאסית, אום כלת`ום, עבד אל וואהב, כל גדולי המוזיקה. כבר אמרתי פעם שאי אפשר ולא צריך לשלול ולבטל את המוזיקה הערבית ואת המסורת הערבית. צריך לשמור אותה ולהגן עליה מהגל הגורף הזה של העשייה המודרנית, שזו מוזיקת הפופ, השירים המהירים, הוויזואליים, עם מילים שמדברות רק על אהבה נכזבת, אין שיר בנושא אחר, והיא מוזיקה רק בשביל כסף, לא בשביל שום דבר אחר, ואני קצת מסתייג מהמוזיקה הזאת שלא בנויה על הפן השמיעתי אלא על הפן הוויזואלי, כשהזמרת צריכה לחשוף את הגוף שלה, והדגש הוא על כל החושים המיניים".
 
דלאל משתף גם פעולה עם אמנים ישראלים, במסגרת ההרכב "אדמאי", שאותו הוא חולק עם שלמה גרוניך ולובנה סלאמה. ההרכב מנגן מוזיקה ערבית ודברים שכתב גרוניך.
 
משהו מהדברים האלה יצא לרדיו?
 
"חלק משודרים בקול ישראל, אבל לא בעולם הערבי. אני יודע שיש בעיה בנושא הזה כי אני מישראל. הם לא כל כך רוצים שנופיע אצלם, בעולם הערבי, כי אנחנו ישראלים. בארץ אנחנו ערבים ואצל הערבים אנחנו ישראלים, וזאת בעיה שצריך להדגיש אותה, שבתור אמנים ערבים בישראל אנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו מהמדינה שלנו, ובארצות ערביות אנחנו נחשבים ישראלים שבאים ממדינת אויב".