רודף אחר משמעויות
 
"אני הכי חתיך בתל אביב/ אני הכי יפה ברמת גן/ אני הכי חכם בכרמיאל/ והכי אבל הכי אבל הכי חמוד/ בקינגסטון טאון/ אני בני בשן/ אני בני בשן/ בשנזליזה/ בשן ילד שן/ אני בני בשן" ("אני בני בשן", מילים ולחן בני בשן)
 
בדיוק כמו הערבוב שמייצג שמו, "שירי עם אישיים", האלבום השני של בני בשן הוא ערבוב של זיונים עם אלוהות ורוח, רוק בשרני עם אקוסטיקה מלטפת, סדר מחשבתי עם בלגן רגשי, 14 שירים מקוריים וביצוע ל"ליושינקה", שגם על פי הדרך הגרפית בה בחר להציג את מילותיהם באלבום, ובמיוחד דרך סדרת ההופעות החדשה שלו, ניתן להבין שלבשן יש מה לומר לא רק עם המילים, אלא גם עליהן.
 
"בכל מופע בסדרת ההופעות שאני מעלה בלבונטין 7 יהיו שני אורחים שבאים לקרוא טקסטים מולחנים שלהם. בהופעה הקרובה ב-20 לחודש יתארחו רפי פרסקי ושייגעצ, וכל העניין הוא שאנחנו רודפים בעיקר אחרי המשמעויות של הטקסטים של האמנים הישראלים בכלל ושלי בפרט", אומר בשן.
 
"יש פה איזה רצון לחולל, ואני מתנצל על כך שאני משתמש במילים גדולות, אבל לחולל סוג של תמורה בתנועה הנוכחית של השפה העברית ושל התרבות העברית שכרגע די התקבעה על משולש חשיבה מאוד צר שמנחה את כולם".
 
והוא?
 
"אני לא רוצה לפגוע באף אחד. בואי נגיד שאם משמיעים לילדים את מוצרט כדי להרחיב להם את החשיבה, אז כל אחד יודע מה הוא לא היה משמיע לילדים שלו כדי להרחיב להם את החשיבה".
 
לאיזה שינוי אתה חותר?
 
"הייתי רוצה שתהיה יותר סובלנות לדברים שדורשים חשיבה, גם מבחינת מוזיקה וגם מבחינת טקסטים. מבחינתי זה בעיקר טקסטים, אבל יש אנשים אחרים שבשבילם זו המוזיקה, שהיא יותר מורכבת ופחות קלה להאזנה, ובגלל זה אנשים מפחדים לשדר אותה.
 
"אני יכול לספר לך סיפור שממש השפיע לי על החיים: סבא שלי תמיד סיפר לי שכשהוא היה חייל במלחמת העולם השנייה, בצי האמריקאי, הוא הגיע לצרפת, ושם הוא ראה בעיתונים כותרת שהוא לא הבין, ונראתה לו מאוד מאוד מוזרה. כשהוא שאל מה היא אומרת, הסבירו לו באנגלית: a rose is a rose is a rose, שזה היה שיר שהתפרסם יום קודם בספר חדש של גרטרוד סטיין, והעורך של העיתון הצרפתי הראשי, שזה כמו ה`ידיעות אחרונות` שלנו, מצא לנכון לשים את זה בכותרת הראשית, כי זה היה שיר מאוד מהפכני".
 
אבל זה העולם הישן לצערנו
 
"נכון, ואני גם לא יודע אם זה האיזון, יכול להיות שגם זה קצת קיצוני, אבל אני חושב שאפשר להגיע למקום טוב באמצע. כרגע אני לא רואה שיכול לקרות כזה דבר".
 
שירים פשוטים ששורדים
 
"קצת התבגרתי מאז/ שהתמכרתי לאז/ אבל כבר השתחררתי מאז/ אני כבר לא צריך להיות נועז/ עכשיו אני גאה להיות ברווז/ במים עכורים/ שואף לנקיים/ שואף לנקיים"("שמע ישראל", מילים ולחן בני בשן)
 
שם האלבום שלך הוא "שירי עם אישיים". על פניו שם מתחכם קצת, לא?
 
"אני מקבל את הביקורת באהבה ובענווה. מה אני אגיד, זה לא בא ממקום מתחכם. זה בא מרצון כן לנסות להגדיר את המוזיקה שלי, כי כל הזמן שואלים `איזה מוזיקה אתה עושה?`. שירי עם הם מצד אחד פשוטים, ומצד שני יש להם את התכונות שגורמות לשיר לשרוד לאורך זמן, וגם אם הם מדברים על דברים שברומו של עולם הם מנסים להיות כמה שיותר ישירים וכמה שיותר פוגעים בנקודות המדויקות".
 
הטקסטים שלך  לא כל כך פשוטים
 
"הם לא פשוטים, אבל אני אשמח להדגיש את הזוויות הפשוטות שלהם, כי הם באים להגיד בסיכומו של עניין דברים פשוטים".
 
כמו?
 
"הניסוחים הכי מדויקים הם השירים עצמם כתשובה לשאלה הזאת. הם לא עד כדי כך פשוטים".

 
"אני בנאדם שמאוד רוצה להאמין" 

 
"לא יכול לקום בבוקר/ לא יכול לישון בליל/ כל היום אני נוסע/ מחפש מה לקלל/ כל היום אני נוסע/ בית גוברין עד לב אשדוד/ אלוהים יבוא פוסע/ אלוהים יש לו כבוד" ("לא יכול לקום בבוקר", מילים ולחן בני בשן)
 
יש בטקסטים שלך התכתבות לא קטנה עם אלוהים, ובהתחשב בעובדה שלא מעט אמני רוק לאחרונה מתכתבים עם אלוהים כמתחזקים, מעניין לדעת מאיזה כיוון באה ההתכתבות שלך
 
"לא, אני תמיד הייתי בחור חלש... לפני שזה היה טרנדי, כשהייתי בתיכון, הייתי מאוד קרוב ליהדות, אבל אני לא בקיא בתורה או משהו כזה. אני בור מוחלט. קודם כל אני אוהב את המקורות של השפה העברית, מבחינתי התנ"ך זה קודם כל ספר מעולה להתייחס אליו, וגם כל הפרשנויות והדברים שפורסמו אחר כך הם בסך הכל קובץ של האנשים הכי חכמים ביהדות שאומרים את דעתם על החיים, אני מתכוון לדברים כמו התלמוד, אז זה מעניין בלי קשר לאמונה או לחוסר אמונה. יותר משאני יכול להגיד שאני בנאדם מאמין אני בנאדם שמאוד רוצה להאמין".
 
 
ומה פתאום ביצוע ל"ליושינקה"?
 
"קודם כל זה שיר עם, אישי, בדיוק כמו ההגדרה של התקליט, וזה שיר שאני נורא אוהב מאז שהייתי ילד קטן, ותמיד הפריע לי ששרה אותו בחורה ולא בחור, אז מבחינתי בסך הכל אני מתקן פה איזשהו עוול. חס וחלילה בלי לפגוע בביצוע המקסים של מיכל טל, אני פשוט חושב שגבר צריך לשיר את השיר הזה".
 
בתודעה שלי אתה איש רדיו כשהייתי צעירה יותר, ואז כותב וזמר בשנים האחרונות. במה אתה עוסק היום מלבד מוזיקה?
 
"אני מתפרנס מכתיבה לטלוויזיה, לסדרות כמו `מסודרים` ו`מועדון לילה`, אחו שלוקי מיינסטרים, חוץ מזה אני מסיים לערוך ספר ראשון של שירים וסיפורים קצרים שייצא בעוד חודשיים, ברדיו יש לי פינה בתוכנית הערב של זרחוביץ וטייכר ברדיו 102, וב`ישראל היום` יש לי טור בענייני דיומא, שם הסתננתי לתוך הדעות בין כל הפרופסורים והח"כים למיניהם. לכאורה איש רציני אני שם".
 
פגשתי כמה פעמים את אחיך הצעיר, עופר בשן, גם הוא מוזיקאי. יש ביניכם איזשהו שיתוף פעולה אמנותי או שקשה לתפקד כשני אחים שנמצאים על משבצת דומה בחיים?
 
"אנחנו שומרים על נתק, מה שנקרא. משמיעים וכאלה, אבל לעתים מאוד רחוקות כותבים דברים ביחד. אנחנו כותבים מאוד שונה למזלנו, אז מהבחינה הזאת זה דווקא טוב, אבל אני חושב שעדיף לשמור על הפרדה מסוימת, למרות שבטוח שעוד נעשה דברים ביחד".
 
 
 
בני בשן, "שירי עם אישיים", הוצאה עצמית, מופץ כרגע ב"אוזן השלישית" וב"לבונטין 7", בהמשך יופץ גם בחנויות נוספות.
המופע הקרוב של בני בשם יתקיים ביום שלישי 20 בנובמבר 2007 בלבונטין 7. אורחים רפי פרסקי ושייגעצ.