וניל או שוקולד

אחרי שש שנות פעילות ולא מעט שינויים וחילופים של חברי ההרכב, מוציאה להקת "אטליז" את האלבום הראשון שלה,Violently Delicate, עם הרכב שכולל את גיא בן שטרית, עמרי הנגבי, אדם שפלן, אור בהיר, עמית ארז, והזמרת לי טריפון, שנכנסה בשנתיים וחצי האחרונות לנעליהן של סולניות הלהקה הקודמות, מאיה דוניץ ואחריה שרית שצקי.
 
האלבום של "אטליז" ממשיך את מגמת הישראלים באנגלית, ומציג קטעים שמושפעים מהמורכבות של הפרוג ומשלבים בתוכם סגנונות רבים אחרים, ממטאל ועד פופ, כשברקע לא קשה לזהות גם את ההשפעה של להקת אינפקציה, הרכב האם של גיא בן שטרית, ממייסדי "אינפקציה", ומייסד "אטליז".
 
"אפשר להגיד שזה איזשהו שילוב של כל ההשפעות של חברי ההרכב", אומרת לי טריפון (27), "של כל המוזיקה שאנחנו אוהבים לשמוע, מרוק שהוא קצת רוק כבד, עד מוזיקה אתנית, עד לפופ, עד לקצת סרף מיוזיק, דברים שהם יותר עם הומור, ואלה פשוט המון סגנונות שנכנסים בתוך מסגרת זמן של שיר פופ ממש, כי בעצם אף שיר באלבום לא עובר את הארבע דקות.
 
"בגדול, גיא בן שטרית, הכותב הראשי ומי שייסד את אטליז הוא אחד המייסדים של אינפקציה, אז זה מאוד הגיוני ששומעים גם את ההשפעה שלהם, כי הוא מביא איתו את הסגנון שלו. גיא כותב דרך איזשהו מצב רגשי שמשפיע עליו באותו רגע, בשילוב של כל מיני אלמנטים נוספים. כשהוא כותב איתי, למשל, השילוב של שנינו הוא אלמנט שמשפיע עליו".
 
רוב השירים נכתבו בעצם לפני שהצטרפת להרכב
 
"יש בתקליט הזה שני שירים שכתבתי ביחד עם גיא, אבל באמת ברובו זה תקליט שבעצם ליכד בפנים את כל השירים הנבחרים משש שנות הפעילות של הלהקה. יש פה באמת דברים מאוד ותיקים".
 
למה באמת לקח להרכב שש שנים להוציא אלבום ראשון?
 
"אני חושבת שלקח זמן להרכב הזה למצוא את הנפשות הפועלות שהיו אמורות לפעול יחד. לא רק זמרות התחלפו בהרכב, התחלפו גם גיטריסטים, היה סקסופוניסט ואחר כך לא היה, כל הזמן היה חיפוש של גיא בן שטרית של מי האנשים שאמורים להוות את ההרכב הזה שנקרא אטליז".
 
ואיך הייתה התחושה להיכנס לנעליים של שתי סולניות קודמות, ולשירים שהן שרו?
 
"האמת שממש לא הרגשתי שאני נכנסת לנעליים של אף אחת. הוקסמתי עמוקות מהמוזיקה ומהמוזיקליות המדהימה שיש בהרכב הזה, ומהגישה הכללית, והתייחסתי לזה כאל מה שזה. ניסיתי להכניס את עצמי לתוך העניין, עם האישיות שלי. לא הייתה לי גם אפשרות לחקות אף אחת מהן, כי כל אחת מהן הייתה כל כך מיוחדת וספציפית בסגנון שלה, שזה מאוד הקל עליי. כי אמרתי, טוב, הקטע שלהן מאוד שונה גם ממני וגם אחת מהשנייה, אז בעצם בכל גלגולי הסולניות של אטליז בכל תקופה, מישהי הכניסה את מי שהיא פנימה".
 
ובכל זאת, אטליז הייתה מאוד מזוהה עם מאיה דוניץ בתקופה מסוימת. לקהל לא היה קשה לקבל זמרת אחרת במקומה?
 
"בקטע הזה מאוד תהיתי איך יקבלו את זה, כי אטליז באמת הייתה מאוד מאוד מזוהה עם מאיה דוניץ, ולקחתי בחשבון שתמיד יהיו אנשים שיותר יאהבו וניל משוקולד, זה לא יעזור לי. רוב התגובות היו מאוד טובות. כמובן שהיו כמה שנורא אהבו את מאיה ואת שרית, אבל מה שיפה זה שהיום יש איזשהו עדת מעריצים קבועה לאטליז שבאמת עוקבים ובאים מההקמה של ההרכב הזה, ויש המון פרגון, במיוחד אחרי שיצא האלבום, ואנשים פתאום קיבלו את זה מאורגן, ארוז, ברור, ואני חושבת שההרכב עובד מדהים".
 
תנסי לאבחן מה שונה במה שאת מביאה ללהקה ממה שהביא ההרכב הקודם
 
"אני חושבת שזה משהו שרק הקהל יכול לקבוע. אני אף פעם לא אוכל להעריך את עצמי מהצד. אני לא יודעת למה זה קשור בהכרח, אבל בשנתיים האחרונות משהו קרה להרכב כהרכב, שפשוט ליכד אותנו וגיבש אותנו, וזה נהיה קצת פחות פרויקט של כמה מוזיקאים מוטרפים ויותר הרכב. החומרים נהיו יותר ברורים, ההופעות נהיו יותר ברורות, הכל נהיה יותר מהודק. אני בטוחה שזה שילוב של כמה אלמנטים שגרמו לזה".
 
בפעם הראשונה שנפגשנו, לפני כמה שנים, זה היה באולפן של עופר אקרלינג, שהשמיע בעיניים נוצצות קטעים ראשונים מעבודת הסולו שלך. מה עם אותו אלבום סולו מתוכנן?
 
"מה שהיה עם עופר תם ונשלם, ואני עובדת עכשיו על אלבום אבל באמת מוקדם לדבר על זה כי זה בשלבים של ממש להגדיר את הסגנון שלו". 

אטליז יופיעו ביום שלישי, 11 בדצמבר 2007 ב-20:30 בלבונטין 7 בתל-אביב.