"שיר השירים" וההמנון הלאומי עומדים במרכזו של קונצרט משותף לסימפונט רעננה, המקהלה הקאמרית תל-אביב ומקהלת מעין בפסטיבל "צלילים במדבר" הקרוב. המנצח מיכאל שני מספר כיצד הקונצרט הוא התגשמות של כמה מחלומותיו "כשהקשבתי ל`עת הזמיר הגיעה`, קנטטה למקהלה ולפסנתר שחיבר יחזקאל בראון , בפעם הראשונה, לפני כשנתיים, שמעתי שאת תפקיד הפסנתר ניתן לתזמור ולהגדיל לכדי תזמורת וביקשתי מיחזקאל בראון שייצור מהיצירה המקורית נוסח חדש", מספר המנצח מיכאל שני, "אנחנו במקהלה הקאמרית תל-אביב שרנו את היצירה בפסטיבל אבו גוש בנוסח עם הפסנתר. ביצירה בראון מתייחס לשלושה פסוקים ב`שיר השירים` המהווים פרקים ביצירה: `קומי צאי`, `ניצנים נראו בארץ` ו`התאנה חנטה פגיה`. הדקויות היפהפיות שבראון מצטיין בהן מוצאות את ביטוין היטב גם ביצירה החדשה הזאת".
שני מספר שכשנוצר הקשר הראשון עם המלחין מיכאל וולפה, מנהלו המוזיקלי של פסטיבל צלילים במדבר, והוא אמר לו שהנושא המרכזי השנה הוא "שיר השירים" הוא החליט להגשים חלום ישן שלו ולהביא לביצוע מחודש את האורטוריה "שיר השירים" של מרק לברי, "יצירה שלא הושמעה כאן כבר כארבעים וחמש שנים".
האם לברי הלחין את הטקסט התנ"כי במלואו?
"הטקסט הוא הטקסט התנ"כי שנערך מחדש. מי שערך את הטקסט מחדש היה מקס בּרוֹד (ברוד היה סופר, מלחין מחזאי יהודי שעלה מצ`כיה, התפרסם בזכות יצירותיו הרבות ובעיקר כמי שהביא לפרסום יצירותיו של פרנץ קפקא לאחר מותו של הסופר, וכן כמי שסייע לפרסומם של יצירות האשק ובראשן "החייל האמיץ שוויק" ויצירות המלחין ליאוש יאנאצ`ק, י"ש). ברוד חש שאין ברצף כפי שהוא מופיע בתנ"ך הגיון דרמטי או סיפורי וערך את הטקסט המקראי כסיפור או מחזה בן ארבע תמונות", מרחיב שני. התפיסה שרואה ב"שיר השירים" מעין מחזה הלניסטי רווחת בין חוקרי המקרא שנים רבות וקריאה נכונה לתוך הטקסט מציבה בו גיבורים שהם השולמית, מאהבה, המלך. יש גם שתי מקהלות, ודמות מספר כמו בדרמה היוונית. "בנוסח של ברוד ולברי יש ארבע תמונות, הראשונה בכפר שם מופיעים לראשונה שולמית הרועה. התמונה השני היא חטיפת השולמית. בתמונה הבאה אנחנו בארמון המלך ובאחרונה- בלדה של השולמית שהיא למעשה המסקנה שהאהבה מנצחת. את היצירה הזאת חיבר לברי לפני יותר משישים שנה וניצח על השמעתה הראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ומקהלת הפועלים מפתח תקווה.(כן..כן..פעם היו בארץ מקהלות פועלים בצפון בדרום ובמרכז). הסולנית בביצוע הראשון ובאלו שבאו אחריו הייתה הזמרת נתניה דברת. הפעם האחרונה שהיצירה הושמעה הייתה לפני ארבעים וחמש שנים עם תזמורת ירושלים, שנקראה אז תזמורת `קול ישראל`".
מה מייחד את היצירה?
"מי שזוכר את המוזיקה היפהפייה של לברי למלים `שחורה אני ונאווה` מבין שהדרך שבה הוא התמודד עם הטקסט המקראי מעידה על גאונותו. אני מניח שיהיו מי שיגידו שיש ארכאיות ביצירה שלו. אבל זו ארכאיות במובן הטוב של המילה. כמו ארכאיות של מלחינים קלאסיים כמו מוצרט ואחרים. איכות המלודיות של לברי בכתיבה לתזמורת ולמקהלה היא בהחלט מן הנדירות במקומותינו".
איך אתה מתמודד עם יצירה שנכתבה לפילהרמונית כשהתזמורת שלך היא סימפונט רעננה?
"זו סימפונט מאוד מוגדלת. קבוצת כלי המיתר הוגדלה. נוספו הרבה נגני כלי הקשה, נבל, סקסופון, קלרנית-בס ועוד. לא רק היצירה של לברי דורשת תזמורת גדולה. גם הפתיחה החגיגית שחיבר אריה רופאייזן המלחין הוותיק בן ה-81, מרשפים, זקוקה לתזמורת גדולה. למרות שהיא נכתבה לאחרונה", מרגיע שני את שומעיו, "זו יצירה שאינה `מודרנית` (במובן שמרתיע מאזיני קונצרטים), יצירה קלה לקליטה שבה מעורב האַ-טונאלי עם הטונאלי ויש בה תיזמור עשיר. פתיחה חגיגית לקונצרט חגיגי".
הזכרת את נתניה דברת, זמרת הסופרן אולי הראשונה בין הישראליות שזכתה להכרה ולהערצה בינלאומיים. מי שר הפעם את תפקיד השולמית ומי הסולנים האחרים?
"הרעיון היה דווקא לתת את התפקידים לסולנים צעירים. בחלקם מוכרים כבר לקהל ואחרים בדרך להכרה. השולמית היא דניאלה לוגסי, הרועה איתן דרורי, המלך שלמה יהיה גבריאל לובנהיים והמספר הוא יאיר גורן. בנוסף למקהלה הקאמרית תל-אביב משתתפת גם מקהלת מעיין שעליה מנצחת ענת מורג. את החזרות ניהלו שתי המקהלות בתחילה בנפרד. עבדתי גם עם הסולנים בנפרד ועם התזמורת והשבוע מתחברים כל הגופים לביצועים משותפים לקראת הקונצרט בשבת".
מה עומד מאחורי הכללת ההמנון בקונצרט?
"גם זה חלום ישן שלי. ברוב המדינות ישנם נוסחים של ההמנונים למקהלה עם או בלי תזמורת. הריון הוא לכתוב את המנגינה המוכרת כך שעושרו של הצליל המקהלתי הפוליפוני יבוא לידי ביטוי. יש לי גם עניין אישי שלי. העיבוד המוכר לנו הוא של המנצח והמלחין האיטלקי ברנרדו מולינרי (שהרבה לעבוד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשנות הארבעים. י"ש), והוא תמיד נשמע לי בומבסטי. נוסח שמעוות את רוח השיר, שבמקורו הוא שיר אינטימי, צנוע-מימדים, שיר תפילה. ביקשתי מהמלחין גיל אלדמע לערוך עיבוד מחודש להמנון שיוכל להישמע היטב גם בנוסח למקהלה בלבד, א-קפלה, וגם בנוסח למקהלה ולתזמורת, אבל תזמורת של כלי מיתר בלבד כשמוותרים מראש על כלי הנשיפה, ספקי האופי הצבאי להימנון. עוד ביקשתי מגיל שיוסיף לנוסח עם התזמורת, כמה צלילי פתיחה. הוא מצטיין בהם וברבים משיריו בשני צלילי פתיחה אנחנו כבר מכירים את השיר. לשמחתי הרבה נענה גיל לבקשותי והנה כאן בנגב נשמיע את הנוסח החדש להמנון הלאומי, נוסח ארוך יותר בכארבעים שניות מהנוסח המוכר אבל נוסח שעושה צדק עם השיר".
05/12/2007
:תאריך יצירה
|