תיאטרונטו, הפסטיבל ה- 18 להצגות יחיד, יתקיים השנה כפי שכבר פורסם ביפו העתיקה במהלך חול המועד פסח (24-22 באפריל).
 
שישה שחקנים יגיעו מחו"ל להשתתף בפסטיבל ושמונה הצגות מקור יתחרו על פרס התיאטרונטו ע"ש ניסים עזיקרי ( בחסות קרן רבינוביץ`) בסך 10,000 ₪ . כן יתארחו שתי הצגות מחול לתחרות בפסטיבל - ענת עצמון בהצגה "היא לא הייתה כאן" (ביידיש) וניסים זוהר בהצגה "צלחת מולוכיה" (בערבית).
 
פעילויות הפסטיבל יתקיימו כל יום החל מהשעה 16:00 ועד חצות. אירוע הפתיחה החגיגי יתקיים באמפיתאטרון  החדש בגן הפיסגה ב- 22 באפריל. באירוע  יופיעו  נגני סימפונט רעננה, הגרובטרון, שחקנים מהתיאטרונטו הנוכחי ושחקנים מפסטיבלים קודמים.
 
כמו כן בחוצות יפו העתיקה ייערכו מופעי חוצות ססגוניים של תלמידי מכללת סמינר הקיבוצים, בראשותו של מנהל המגמה לתיאטרון, איציק ויינגרטן. המנהלת האמנותית של הפרויקט היא התפאורנית פרידה שהם. למידי המכללה יקיימו " הייד פרק" אמנותי בנושא יום הולדת למדינה. כן תתקיים מסיבה אלטרנטיבית של "האורחים הלא מוזמנים", ביניהם : העובדים הזרים , הקשישים ועוד.
 
עוד במקום -  יריד אמנים  ברחבת הכנסייה, סיורים מודרכים לקהל הרחב ומופעי חוצות לכל המשפחה יתקיימו ברחבת ככר קדומים.
 
מנכ"ל הפסטיבל: יעקב אגמון. מפיקה ראשית : גליה בכרך. הפסטיבל בשיתוף עירית תל-אביב יפו , החברה לפיתוח יפו העתיקה ובימות 2000 ובתמיכת משרד המדע, התרבות והספורט,מנהל תרבות - המחלקה לתיאטרון. 

תיאטרונטו בינלאומי

שרה ג`ונס (ארה"ב) - Bridge & Tunnel

שרה ג`ונס בת ה- 33 היא זוכת פרס טוני, מחזאית, שחקנית ומשוררת. במופע Bridge & Tunnel היא מגלמת בוירטואוזיות ובכושר חיקוי מדהימים עשרות דמויות השאובות מן הנוף הרב-תרבותי של ארצות הברית. ההצגה הופקה במקור כמופע באוף-ברודוויי על ידי מריל סטריפ. כותרת המופע שכתבה לקוחה משמו של בית קפה ניו-יורקי בדיוני וצבעוני, במסגרתו מגלמת ג`ונס מסכת ססגונית של טיפוסים מאוכלוסיית המהגרים האמריקאית המופיעים בערב "גם אני משורר" על רקע מוזיקת היפ-הופ וטכנו. ההצגה באנגלית.

איימי סאלווי  (ארה"ב)  "נשק אותי כבר הרצל גרץ"

שחקנית ומחזאית יהודייה עטורת פרסים ממיניאפוליס, המתמחה ביצירה ובביצוע של הצגות יחיד בעלות רקע אוטוביוגרפי, מגוללת את סיפורה האישי כנערה מתבגרת ממוצעת, נמוכת קומה וגוצה במקצת, המאוהבת באלילי קולנוע, ונשלחת בניגוד לרצונה על ידי הוריה למחנה הקיץ היהודי "לחיים", שבו אפילו "היתושים מסתובבים עם כיפות"....ההצגה באנגלית.

קסבי בובס ( ספרד) - "ראש בעננים"

הצגת-היחיד לא-מילולית מבעד לנקודות ראותו ונפשו של ילד. כשהוא מוקף ביער של צעצועים קטנטנים התלויים סביבו, יוצר בובס הוויה קסומה ומכושפת, שבה מתמזגים אברי גופו עם האובייקטים שאותם הוא מפעיל כשהוא מלביש אותם על אצבעותיו וזרועותיו. בשילוב של הקרנות וידיאו, המבוססות על ציורי ילדים, ממחיש בובס בטכניקות היונקות את השראתן מתיאטרון חפצים, תיאטרוני צלליות סיניים, מחול ומוזיקה, את סיפורה של אשה צעירה הננטשת על ידי מאהבה בבוקרו של יום.  הצגה ללא מלים.

בירוטה מר (ליטא) - "המאהב"

בירוטה מר, ילידת 1969, נמנית עם השורה הראשונה של השחקניות, הבמאיות והמשוררות בארצה, ליטא. “המאהב"  מתבסס על הנובלה האוטוביוגרפית של הסופרת הצרפתייה מרגריט דיראס ומגולל את מערכת יחסיה של נערה צרפתייה בת 15 בסייגון של 1930 עם גבר סיני צעיר ואלגנטי ממשפחה עשירה. ההצגה באנגלית וברוסית.

אנה מלה (טורקמניסטן) - "המלך ליר"

עיבודו של אנה מלה ליצירתו המפורסמת של שקספיר "המלך ליר". מלה מגייס את הדימיון השופע של המספר המזרחי, המוכר באזורנו ממסורת "החכוואתי" הערבי, על מנת להעלות באוב את דמותו של המלך הקשיש. בעזרת בובה ומראה, המייצגות את השוטה, ערימות חול, מטפחות, צבעים ושטיח הוא מחייה את כל גלריית הנפשות הפועלות בגרסתו הערוכה והמקוצרת ליצירת המופת השקספירית, וממזג בהופעתו כישורים אקרובטיים וכוריאוגרפיים, יכולת אפיון ותרבות של תיאטרון סיפור עממי ההולכת ונעלמת מן העולם. סיפור סבלו של המלך ליר האגדתי הוא במידה רבה גם סיפור סבלו של השחקן המבצע אותו.  בשפה הטורקמנית.

יוני דאהר (נורבגיה) -   "נשות איבסן"

מן הגדולות בשחקניות הבמה, הטלוויזיה והקולנוע הנורווגיות (בין היתר בסרטה של ליב אולמן על אינגמר ברגמן). "נשות איבסן" הועלה בהצגת בכורה בסימפוזיון איבסן באוניברסיטת ייל ב- 1989. ההצגה מתבססת על טקסט, תנועה ומשחק, ומוצגת בחלל ריק, תוך שימוש באביזרים ופריטי תפאורה מעטים כטמבורין, אקדח, כסא נדנדה וחילופי תלבושות מעטים. "מבעד לדמויותיו גורם לנו איבסן לחוות את חיינו שלנו, מפתה אותנו לחקור את דמויות הנשים שלו המחפשות אחרי המהות, התמצית, המקור, הרוח, ההופכות דמויות נשיות אלו למרתקות כל כך אפילו היום."
 
הצגות התחרות:
 
"אשרי"
 
מאת אודי בן סעדיה, במאי : אודי בן סעדיה, שחקנית : מיה בכר. מוזיקה: דידי ארז.

".. אבא שלי אומר לי: איך. איך ככה בגיל שתים עשרה עוד עושה פיפי במיטה כמו פגר רע. כמה שנים עוד אפשר? עושה לנו בושות בתוך המשפחה, עוד מעט ילדה גדולה עוד  מעט הולכת בית ספר תיכון ממלכתי. עושה לכלוך כזה בתוך מיטה וכל צעקות ובקשות ותחנונים של אמא לא עוזר.. ואחר כך שוטף ומנגב את הידיים טוב טוב מהטומאה. ואחר כך מתפלל תפילת מנחה ולוקח אותי ביד ומביא אותי לאיש הזקן בקצה הפרדס. האיש הזקן, האיש שנותן, האיש שמשאיר אחריו נסים ברכות וישועות שמבעיר באנשים אש חיים, איפה שאש חיים גדולה מזמן כבתה".
סיפור על ילדה. סיפור על טומאה וקדושה. סיפור על ילדה מחוללת ועל זיכרון ישן שמתעורר יום אחד, מתהפך על צד, חושף שיניים צהוב של איש זקן, יורק שאריות של חושך מתוך פה, ויוצא מהבית לחפש נקמה.
 
איטרוף

עיבוד למונודרמה של דויד גרוסמן  מאת דנה אידיסיס ( המחזאית הצעירה ביותר בתיאטרונטו, בת 21) .בימוי : בנצי  אידיסיס. שחקן: אלי גורנשטיין.

בנסיעה לילית אל תוך המדבר בעקבות אשתו, חושף שאול את סודו באזני גיסתו ומלבה אצלה זיכרון אהבה ישנה.  אחת התובנות העולה לאורך הנסיעה היא השפעת החרדה, המלווה את חיינו, על יחסינו עם הקרובים לנו ביותר. האם עלינו להשלים, מראש, עם מגבלות ה"זוגיות" וה"ביחד"?
 
בלון

מאת אלדד כהן ובבימויו. משחק: גל פרידמן.

בחור בן שלושים, קצת עם דמיון, קצת בלי גבולות, מוכר בלונים במקצועו, מתאהב בשדרנית רדיו. כדי לרצות אותה, הוא מספר לה שהוא לומד רפואה והיא מאמינה. גם הוא קצת מאמין. כשיום אחד הוא מרגיש שהיא עומדת לעזוב אותו, הוא הולך למגן-דוד אדום. הרופא לא נמצא שם אבל החלוק שלו כן. הוא מודד את החלוק, ומחליט להשאר שם. הם בדיוק צריכים רופא.   בבוקר למחרת הוא נשלח להסתכלות בבית-חולים פסיכיאטרי, ומתאשפז בכפיה שלושה חודשים. כעת, אחרי השחרור, הוא מספר לקהל את גירסתו, ונעזר בבלונים כדי לשאול שאלות על הקיום. 

 למה דווקא אני

מאת קארין סיגל ואורית נחמיאס. בימוי: קארין סיגל.שחקנית : אורית נחמיאס.

"הסכמתי לצאת לדייט הזה רק כדי שאמא שלי תרד ממני, תכננתי לנקום בה אבל מסתבר שהבחור שהיא סידרה לי הוא הגבר הכי מהמם בעולם, ששום דבר שאמרתי לא גרם לו ללכת, אפילו כשאמרתי שאני קוראת בפירות, אז לא הייתה לי ברירה והתאהבתי.  יומיים אחר כך גיליתי שהסרטן חזר, כאילו שד אחד מסיליקון לא מספיק צריך שגם השני יהיה מפלסטיק. אבל ידעתי שזה יקרה, סרטן זה מנוי לכל החיים. זרקתי את אסף. אני בת 28 עם שד אחד ואני רווקה נוסף לכל. שוב הקרנות, שוב כימותרפיה, שוב נשירה.. אני כבר לא שואלת את עצמי למה דווקא אני?"

יהודי זקן בלונדינית

מאת אמנדה סטרס. בימוי: אלינור אגם בן דוד. שחקנית: אפרת בוימוולד.

יוסף רוזנבלט, יהודי זקן בן 77, ניצול אושוויץ, כלוא בגופה של סופי, נערה עם פני פורצלן. הנערה במרכזו של המחזה סובלת מפיצול אישיות, לרגעים היא בת להורים קתוליים ומיד אחר כך היא צוללת אל זיכרונות העינויים של מלחמת העולם השנייה. בעולמה של סופי, כינורות המנגנים מוזיקה אידית, כותנת לילה עליה מצוירים שלושה חזירים, אהבה נכזבת לנער צרפתי ובעיות פרוסטאטה, מתאחדים לזרם תודעה עמוק ומטריד. מחזה על משפחה, יחסים, בגרות, אובן, אהבה, מציאות, דמיון והמון כאב.

אל תעשה לי מסכן פה

מאת עידן מאיר ובבימויו. משחק : שלמה וישינסקי .

ערב לפני היציאה לקבלת הפרס היוקרתי לשלום מטעם הפרלמנט האירופי, מאיים בנו של בסאם ערמין ממקימי תנועת "לוחמים לשלום", כי אם ייסע האב לקבלת הפרס ולא יצא לנקום את מות בתו, שנורתה שנה קודם לכן בידי כוחות צה"ל, ימצא את עצמו עם הפרס הנכסף אך ללא זכר מבנו הבכור.. רמין, לוחם הפת"ח לשעבר, שבילה את רוב ילדותו בבתי הסוהר הישראלים, מוצא את עצמו בודד, המום ומבולבל עם ארבעה שמות החשודים בירי על בתו, עם אקדח טעון ועם תאוות נקמה שאינה שלו.האם ייצא למסע הנקמה בשם הבן? האם ימשיך בדרכו לשלום ויסכן בשנית את שלמות משפחתו?
המחזה המבוסס על סיפור מותה של אביר ערמין בת התשע, פותח בפני הצופה צוהר אל עולמו ואל נפשו של אב פלסטיני שכול, המנסה לגשר על הכאב, ההשפלה והעלבון במציאות החיים השרירותית וחסרת ההיגיון שמעבר לגדר ההפרדה.

או לא להיות

מאת: רוני שניידר.  במאית: ליחי בקרמן. שחקן: אייל גפן .

אייל גפן, אדם שנולד באמצע המאה הקודמת וצבר מאז מעט שנים וקצת קילוגרמים, עולה לבדו אל הבמה על מנת להיפרד כמו שלא צריך מכל מי ומה אשר נקלע אי פעם אל מסלול חייו.  במחזה המשמש לו כצוואה פומבית הוא עורך שיחת סיכום עם עצמו, שיחה אשר דחה והדחיק אותה, והתחמק ממנה מזה כמה וכמה שנים.  על הבמה הוא גוער בעצמו ומתעכב בפירוט על שלל חולשותיו ופגמיו. הוא מתגעגע אל אתמול ומקונן על היום. הוא דוקר במילים ועוד יותר בשתיקות שביניהן. והוא נפרד משונאיו ומאהוביו גם יחד בשיחת סיכום שיש בה רוב מרירות ואין בה כל תכלית.

עושה הנפלאות

על פי יצחק בשביס זינגר. עיבוד: הרב איתן הכהן. בימוי: אלון אופיר. משחק: הרב איתן כהן.
עושה הנפלאות מספר את השתלשלות חייו כפי שעברו עליו מאז עזב את אסתר, את הבית החם והעקר, המחבק והמתפורר מבפנים.  יהודי מהעיר הקטנה המגיע לסחרחורת של העיר הגדולה באירופה ומנסה ללכת בה על חבל דק עד שהוא נופל וקובר את עצמו בעודו בחיים. עיבוד חדשני למחזה הקושר את הגיבור לכאן ועכשיו, לסיפור אישי של רב בתל אביב, שמתמודד עם עולמות של ערכים ונורמות. בין עולם הישיבה בירושלים לבין העיר בלי הפסקה תל אביב.