לפני שלושה חודשים יצא אלבום הסולו הראשון של ארז לב ארי, "שמחת הפרטים הקטנים", שלושה שירים מתוכו זכו כבר להצלחה אדירה ברדיו ("ליבבתיני", "צדק", ו"מה אעשה"), וחשפו לקהל יוצר שהתחיל את דרכו כנגן שליווה בין היתר את אתי אנקרי, מני בגר ולאה שבת, הצטרף ללהקת "כשניקו תתחיל לדבר" בגלגולה האחרון, ורקם לאורך השנים את שיריו עד שאלה קיבלו את כל מה שצריך כדי לזכות לקבלת הפנים הכל כך חמה שקיבל מהרדיו ומכותבי הביקורות. רגע לפני שתוכלו ליהנות ממנו במופע הקרוב שלו שיתקיים ב"ביט" החיפאי ביםו שני הקרוב מתפנה לב ארי (37), ומספר על עשר נקודות ציון משמעותיות בדרך שעשה.
 
1. על הדרך: "השתחררתי מהצבא והתחלתי לנגן בהפקות, לא הייתי זמר. כתבתי שירים, אבל לא הייתי איתם שלם לגמרי. אלה שאני יותר שלם אתם התחילו לבוא בשבע שמונה שנים האחרונות. לפני שבע-שמונה שנים הגיע אלי הביתה חבר, והביא לי את כל הציוד שצריך כדי להקים אולפן בבית. לפני זה לא היה לי מושג בכל מה שקשור בזה. התחלתי להקליט סקיצות באולפן בבית ולפני שלוש שנים שלחתי אותן לחברת תקליטים.
 
2. על הדיסק: "סיימתי את הדיסק לפני שנה בערך. עשיתי הכל בבית, חוץ מסט תופים שהייתי צריך בשבילו סטודיו גדול. למרות שיצאתי להקליט גם באולפן גדול, השתמשתי בסופו של דבר ברוב הסקיצות שעשיתי בבית, וברוב השירות שהקלטתי בבית כגיידים (שירה שעושים לצורך הקלטת הכלים – ט.ג.).

אחרי שאתה חי עם משהו איזה שנה, ושומע אותו כל כך הרבה, אתה כבר רגיל לשירה, ואז כשאתה בא להקליט אותה מחדש באולפן גדול אתה כבר מנסה לחקות את זה. הגיידים היו יותר חופשיים, משוחררים, לא שרתי בקטע של  `טייק`, אלא פשוט יותר, וזה עשה את כל ההבדל. ניסיתי לעשות את זה אחר כך באולפנים וזה פשוט לא עבד. הוצאנו עוד מאה שעות אולפן על מיקסים, אבל גם אותם עשיתי בסוף בבית. היה לי קשה מאוד לראות שמישהו מחרב הכל אחרי שעבדתי שנתיים על המיקסים. לתת את זה למישהו, שיהיה הכי מוכשר בעולם, ויתחיל הכל מהתחלה, היה לי קשה עם זה.  עשיתי את המיקסים בבית עם ארתור מזרחי (פעם קראו לו ששי מזרחי, הבסיסט, אבל זה סיפור ארוך ואישי שלו), שיש לו אוזן של פסיכופת, וישבנו שבוע על מיקס של כל שיר. גם עם המאסטרינג קרה דבר דומה. לקחנו לאולפן ובסוף החלטנו לנסות לבד בבית. יש איזה feel כזה עם השירים כשעושים אותם בבית, ושמרתי על זה ככה באיזשהו אופן. שזה לא יחרוג מזה".
 
3. על המעבר לפרונט: "כשאתה בא בתור נגן אתה בצד. יש התרגשות גם בתור מישהו מהצד, שלא שר, אבל כאן אתה חשוף. אפשר לשמוע את המחשבות שלך. אתה שר את החוויות שלך, אם להתפלסף. אתה חשוף, בקיצור. יש בזה איזה משהו מפחיד. עכשיו זה פחות מפחיד אותי אבל בהופעות הראשונות הייתי בסוג של חרדה אפילו. זה גם סוג אחר של סיפוק כמובן. זה כיף גדול להופיע עם השירים שלך, אבל זה שונה לגמרי. אני נמצא שנים בתחום, בהפקות, בהקלטות, אבל בתור זמר אני אשכרה זמר מתחיל. לומד את זה". 
 
4. על המודלים: "אני לא יכול להגדיר את זה ככה, אבל אני אגיד את מי אני אוהב. קודם כל את ג`ון לנון, אחר כך את רדיו הד, את סחרוף, את אהוד בנאי, את ניל יאנג. הרבה דברים". 
 
5. על ההשוואות לאהוד בנאי וליצחק קלפטר: "זה בסדר מצדי. אם כבר השוואות אז לפחות למישהו טוב. ההשוואה לקלפטר מפתיעה אותי לגמרי, למרות שאני מאוד אוהב אותו. שמעתי את זה מעוד אנשים ואני חייב להודות שזה מפתיע אותי".
 
6. על חלק גדול מהטקסטים שנדמה שניזונים מפרידה מאהובה: "זה לא מתוך פרידה. יש כמה שירים שאחרי שאתה רב עם האישה שלך והיא זורקת אותך מהבית לאיזה יום יומיים, אז שמה יצאו כמה שירים. אבל היא חזרה אלי בסוף. יש לנו שני ילדים, נולד לי ילד חדש ממש עכשיו, אז כמו שאת מבינה היא חזרה אלי בסוף. אבל היו כמה שבירות, כל מיני פרידות קטנות, אז כנראה שזה בהשפעה של זה. אבל אפשר גם לכתוב שירים על משהו שלאו דווקא באמת קרה לנו. למרות שאצלי רוב השירים שייכים לחוויות שאני עובר. כמעט ולא יצא לי לשבת בבית ולכתוב שיר שלא קשור לכלום, כמו סיפור שלא היה. כאלה דברים לא ממש קורים לי".
 
7. ועל חלק גדול נוסף בטקסטים שמבטאים כמיהה גדולה לאל: "אני סוג של שומר מצוות, אבל לא את כולן. אני לא ממש דתי אבל גם לא חילוני. אני שומר שבת, מקיים מצוות, יש שם עניין. אבל `חוזר בתשובה` זה וואחאד מדרגה גבוהה. זה לשנות את אורח החיים שלך ואת התפיסה שלך מאפס, וזה לא קרה לי. לא חל בי איזה שינוי עצום חוץ מזה שהתקרבתי לזה יותר ושאני לומד, אבל לא ממש הפכתי לחרדי. גם לא חשבתי על זה כל כך לפני שהתחילו לשאול אותי על זה. כשהתחילו השאלות גם אני התחלתי לשאול את עצמי, `מה אתה בעצם`, ואני לא יודע. אני שומר מצוות. אני סוג של חוזר בתשובה, אבל לא בדרך המקובלת. אני חושב שאני יהודי פשוט. יהודי".
 
8. על ההשתתפות של לאה שבת בשיר הראשון באלבום, "צדק": "עם לאה שבת אני מנגן כבר שנים, אז ישבתי בבית יום אחד, השמעתי לה את השיר, שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות קולות, אמרה סבבה, נכנסנו לאולפן, היא הקליטה. הבאתי אותה אחר כך שוב לסטודיו גדול שתקליט מהתחלה, וכמובן שהשתמשתי במה שעשינו בבית. היא פשוט שמעה את השיר, עשתה טייק אחד, ויצא יפה".
 
9. על השיר "חתונה" שהוא לחן של הרב שלמה קרליבך ז"ל: "התחתנתי לפני חמש שנים, ולפני החתונה אמרתי, `אני אקליט משהו כדי שנשים את זה אחרי החופה`, ככה שובר את הכוס, יוצא מהחופה ויש ניגון. אז עשיתי את זה, ולא חשבתי שזה יהיה בדיסק, זה הוקלט הרבה לפני שהתחלתי לעבוד על הדיסק, ואז בסופו של דבר איכשהו זה חדר פנימה לתוך האלבום".

10. על קבלת הפנים החמה מהתקשורת ומהקהל: :"חשבתי שזה יהיה ככה וזה עדיין הפתיע אותי. אתה לא יכול להיות בטוח אף פעם איך זה יהיה, אבל הייתה לי ציפייה שזה יזכה לאיזושהי תשומת לב. יש לי כרגע איזה הופעה אחת בחודש, ובזמן האחרון אני רואה כבר חבר`ה חדשים כאלה, אנשים שהם לא רק החברים שלי".

ארז לב ארי יופיע ביום שני, 24 במרץ 2008  ב- 22:00 במועדון הביט בחיפה.