כבוד למוזיקה המוקדמת

אין כמעט ספק בכך שביקור ראשון של "לס אר פלוריסן" אחד ההרכבים הנודעים למוזיקה מוקדמת, יהיה שיאו של פרק המוזיקה האמנותית (שלא לומר הקלאסית) בפסטיבל ישראל שנפתח במוצאי שבת בירושלים.
 
ההרכב, שהוקם בצרפת על-ידי המוזיקאי האמריקני ויליאם כריסטי, נחשב כבר כמה עשרות שנים אחד מ"נותני הטון" בהחזרת המוזיקה המוקדמת למרכז הבמה והעניין המוזיקלי. כריסטי עצמו ייעדר מן הביקור והניצוח מופקד הפעם בידיו של פול אגניו, זמר קונטרה טנור סקוטי, שמוכר היטב לקהל בישראל מביקורים שונים על במות האופרה הישראלית כמו גם בהופעותיו עם תזמורות קאמריות בארץ.
 
התכנית המסקרנת כשלעצמה: הנדל בשתי יצירות "להיטיות" "צדוק הכהן" ו"אודה ליום ססיליה הקדושה" ו"יציאת מצרים" של ז`אן ז`וזף מונדוויל, מלחין שחיבר יצירות רבות וגדולות בהשראת התנ"ך  - ומבטיחה הנאה לחובבי הז`אנר. חבל מאוד שפסטיבל ישראל, עתיר התקציבים לא נערך להביא לישראל בשנה זו (יומולדת עגול למדינה וכיוצ"ב) הפקה אופראית מלאה, מהסוג שהביא לקבוצה את המוניטין שמלווה אותה כמעט מיום היווסדה.
 
מאהלר שטרם בוצע כאן
 
יצירה שתושמע בפסטיבל בבכורה ישראלית היא "השיר המקונן" של גוסטב מאהלר. זוהי יצירה מוקדמת שלו, קנטטה לזמרים סולנים, מקהלה ותזמורת, שישמיעו כאן סולנים ידוויגה רפה ורישאר מינקייביץ` מפולין ומירלה גרדינרו מישראל עם המקהלה הפילהרמונית של ורשה והתזמורת הסימפונית ירושלים, בניצוח אורי סגל. יצירה זו שהשמעת הבכורה שלה התקיימה כבר לפני 107 שנים, מתבססת על סיפור של האחים גרים,  אגדה גרמנית, מהסוג שמביא חוקרי ספרות לחשוב על כל הנזקים שסיפורים יכולים לגרום לחינוך הילדים, אבל נניח לזה כרגע.
 
הסיבה העיקרית להקשיב ליצירה, היא לגלות בה את  מראי המקומות ליצירות המאוחרות יותר של מאהלר. הצבע, הממדים, המעברים החדים בין סגנונות שונים, השימוש בצליל התזמורתי הייחודי. כל אלה כבר מצויים ביצירה המוקדמת, שמסיבות לא ברורות לא הושמעה עד היום בישראל (חרף העובדה שיצירות מאהלר תופסות מקום נרחב ברפרטואר של הפילהרמונית למשל).  לצד התזמורת הסימפונית ירושלים תופיע המקהלה הפילהרמונית של ורשה, (במסגרת אירועי שנת פולין בישראל), ששרה בעבר כאן ובהצלחה את הרקוויאם של פנדרצקי בניצוחו על בימת היכל התרבות בתל-אביב עם הפילהרמונית הישראלית וכמוה גם הסולנים. עוד בתכנית יצירה נדירה ברפרטוארים בישראל,  "שירה הלילה" של קרול שימנובסקי, מלחין פולני מתחילת המאה העשרים, אחד הבולטים במלחיני ארצו, המושמע פחות מדי בישראל, מחלוצי מחפשי הביטוי האימפרסיוניסטי, במצלול תזמורתי עשיר שקסם לסקריאבין הרוסי, ובהמשך לדביסי בכיוון אחד ולברטוק בכיוונים אחרים.
 
את הקונצרט תפתח יצירתו הקצרה ומחממת הלב של ברהמס "שירת הגורל" למלים של הלדרלין. מן היצירות שגורמות לך להתרווח במושב ולתת להרמוניות הברהמסיות העשירות למלא כל פינה בגופך. "שירת הגורל" פתחה בשעתה את אחד מפסטיבלי ישראל (בשנות השבעים), בתקופה שקונצרט חגיגי סימן את תחילת חגיגות פסטיבל ישראל. באותו פסטיבל ניצח על המקהלה והתזמורת דניאל ברנבוים, ששימש אז, יועץ מוזיקלי לפסטיבל.
 
כמתבקש תופיע המקהלה הפילהרמונית מוורשה בתכנית עצמאית משלה שבה יינתן מקום למוזיקה מקהלתית מתוצרת פולין, חציו של הראשון של הקונצרט שבו מוזיקה של מוניושקו, גורֶצקי, שווידר, שאווה וז`יילנסקי ובחלק השני הליכה "על בטוח, רוסיני, ברוקנר, ורדי ומנדלסון.
 
רביעיית ג`וליארד ואנסמבל אקורדונה
 
גוף ותיק נוסף ששב לביקור בישראל היא רביעיית ג`וליארד, שמשמה ניתן להבין שחבריה הם מורים בבית הספר הנודע למוזיקה בניו יורק. הרביעייה הוותיקה לא תתקשה, אני מניח למלא את אולמות המופעים (היא אמורה להופיע גם בהרצליה) וזאת למרות שבתכניתה כלולה גם רביעייה של אליוט קרטר, מחשובי מלחיני ארצות הברית במאה העשרים, שדורש ממאזיניו הקשבה אחרת, לאו דווקא להקשרים מלודיים, אלא לרצף שנוצר מהקשרים מבניים ומחלוקת תפקידים שונה לכלי הרביעייה. גלעין מורכב זה בלב הקונצרט עטוף ב"להיטים" קאמריים כמו הרביעייה של ורדי, ורביעיית רזומובסקי השלישית של בטהובן. התכנית השנייה של הרביעייה כוללת את היידן, שוסטקוביץ ובטהובן, מהסוג המוכר והמקובל באולמות הקונצרטים בישראל.
 
מכיוון אחר, זה שפסטיבל פליציה בלומנטל מצטיין בו בדרך כלל, מגיע לפסטיבל ישראל הרכב איטלקי
"אנסמבל אקורדונה" שמביא את הדרום האיטלקי החם במוזיקה. המוזיקה המוקדמת העממית של דרום איטליה היא מוזיקה חיה ותוססת ומוגשת בהעמדה דרמטית. הכלים הם תקופתיים: לאוטה, גיטרה, ותיאורבו (לאוטה שהתארכה מאוד), אבל כלים אלה מנוצלים לצד הזמרה לחגיגה קצבית ותוססת שסוחפת את הקהל איתה להתלהבות. זהו מסוג המופעים שהקהל יוצא בסופו חייכני וסמוק לחיים.    
 
מתכונים בטוחים
 
עוד בפסטיבל-  הליכה על מתכונים בטוחים, מרתון שוברט עם נבחרת מרשימה של מוזיקאים ישראלים, ערב של מוזיקה קאמרית צרפתית, כשאותם סולנים מנגנים עם תזמורת ירושלים קונצרט יצירות צרפתיות והמרתונים האינטימיים של מרכז המוזיקה בעין כרם, שמארח במסגרת הפסטיבל נבחרת מרשימה של אמנים בתכניות יפות ביצירות באך קופלמן ומסייאן. עוד בנישה הזאת  - אנסמבל אמיל אייבינדר ה"בלקניסט" המובהק בעולם המוזיקה בישראל וכן תייסיר אליאס והרכב נגנים שלו במוזיקה המקומית המזרח תיכונית. שני ההרכבים האחרונים מומלצים תמיד.
 
אחרון בסקירה זו הוא הצירוף של גו`רדי סאוואל ויאיר דלאל שני אמנים ששילב כוחות כבר פעמים רבות, האחד מסוף מערב (גם שם ההרכב שלו הספריון,מערב ביוונית, מעיד על כך) ושני מקצהו המזרחי של הים התיכון, שמבטיח תכנית מרתקת לסקרנים מן התחום הקלאסי, לאוהבי מוזיקה עולם מן הצד השני ולפתוחים לשילובי מוזיקה מכל הסוגים.