אחרי 24 שנים מוציא ארז הלוי ("כך ברא אותך הטבע") אלבום שני ומספר מה קרה לו מאז ועד היום
לא מתאים לצוות
"השער נסגר השער נפתח/ מה היה פה לפני מה יהיה אחר כך/ גם ככה חיים גם ככה מתים/ השער נסגר השער נפתח/ חלוצים ציוניים, ציוניים חילוניים/ יהודים חרדים עולים ויורדים/ ופעם זה כך ופעם זה כך/ השער נסגר השער נפתח/ ופעם כובשים ופעם כושלים/ מה היה פה לפני מה יהיה אחר כך/ ויש מי שעומד מתפתל ונשכח/ ויש מי שדוקר ולפתע הוא צף/ ואוי לי מזה ואוי לי מכך/ השער נסגר השער נפתח" ("השער נפתח", מילים ולחן ארז הלוי)
שלושה שירים מדהימים ביופיים המזוקק והעדין השאיר אחריו האלבום הראשון והיחיד של ארז הלוי: "כך ברא אותך הטבע", "שיר הדייגים" ו"הלילה", ולא דבר מובן מאליו הוא ששלושה שירים של יוצר החתום על אלבום אחד בלבד ייכנסו בכבוד לקלאסיקה הישראלית. 24 שנים לאחר אותו אלבום מוציא ארז הלוי את אלבומו השני, "השער נפתח".
גם באלבום החדש, כמו בקודמו, נותן הלוי את ההרגשה של מי שכותב ומבצע בצניעות גדולה ובכנות נוגעת ללב, כזה שלא מנסה בכוח ולא מתיימר לגנוב את מרכז הבמה, מעין פרח שברירי שנגלה רק למי שיש לו עיניים לזהות את יופיו השקט והעדין. בשיחה איתו מתגלות במפתיע אנרגיות שונות מאלה שנשמעות בשירים, כשהלוי ("בן 52 אבל אין לי גיל") נשמע אינטנסיבי ברצונו לספר את הסיפור שלו, ולהסביר את מהלך חייו בעשרים וארבע השנים האחרונות.
"שניקח את הסיפור מהתחלה?", הוא שואל כשאני מתחילה עם השאלות שתכננתי לשאול. "למעשה התחלתי כגיטריסט. בגיל שש עשרה התחלתי ללמוד גיטרה אצל אמנון צארום, מורה לגיטרה שחזר מסביליה שבספרד. הוא היה אז הגיטריסט הכי טוב בארץ. שנתיים אחרי זה עשיתי את `תשואות ראשונות` בבית המורה (תכנית רדיו ותיקה לגילוי כשרונות צעירים – ט.ג.). גם עופרה חזה השתתפה באותה תכנית, ובסוף התכנית קיבלתי ממשה וילנסקי ז"ל מלגה, ועברתי ללמוד מוזיקה קלאסית אצל אגון קרטן, שבזמנו כולם עברו אצלו.
"אחרי זה בערך בגיל שמונה עשרה, הלכתי לנגן בפאבים במשך איזה שלוש ארבע שנים. אני לא עשיתי צבא, עברתי בחינות ללהקה צבאית מול מתי כספי כבוחן, והוא קבע שעברתי את הבחינה, אבל שאני לא מתאים לצוות, אז עשיתי מוזיקה בפאבים, וזה היה הצבא שלי. אחרי ארבע שנים שבהן עברתי בפאבים בירושלים, באשדוד, בתל אביב, וניגנתי שירים של כל הגוורדיה הישנה, מהביטלס ועד קט סטיבנס, חמישה ימים בשבוע, תמורת כסף טוב, ניגנתי באיזה פאב באשדוד על חוף הים, במשך איזה שנה, ושם לקחתי החלטה שאני מתחיל לכתוב מילים למנגינות. זה הסיפור. עשיתי את המהלך הזה, היו לי איזה עשרים קטעים שכתבתי, וכשהתחלתי להכניס אותם להופעות שלי בפאבים, אנשים אמרו לי, `דחילק, אתה תימני משעריים, מה זה הדבר הזה, מה זה השירים האלה, תעשה לנו מזרחית`. את `כך ברא אותך הטבע` כתבתי בעצם כתגובה לדברים האלה שאמרו לי.
"אז עברתי לתל אביב, ושם הייתה איזה מודעה בעיתון שמתי כספי עושה מין תחרות כזאת במועדון שמיים, וחברה שלי אמרה לי , `תלך, תבדוק מה הסיפור`, ובאמת הלכתי. בסופו של הסיבוב הזה הגענו אני ומאיר בנאי ועוד בחורה להשתתף באותה תכנית, ומתי כספי נתן לי את המקום הראשון כי הוא אמר שלמאיר בנאי יש מי שיעזור לו...זכיתי במקום הראשון, קיבלתי איזה 1,500 לירות שכבר באותו לילה הלכו באיזה פאב בירמיהו, וממש למחרת יצאה איזה כתבה בידיעות שמתי כספי גילה בחור בשם ארז הלוי".
משתלה ברחובות
בחודשים שלאחר מכן נכנסו הלוי וכספי לאולפן ויצאו משם עם שלושת השירים המוזכרים בפתיח, ואלה חיכו עוד כשנה עד שיצאו באלבום השלם, בגלל מלחמת לבנון שפרצה וגרמה לעיכוב ארוך עד חתימת החוזה של הלוי בחברת סי.בי.אס.
"שנה שלמה עמד התקליט הזה בגלי צה"ל בלי שאף אחד התייחס אליו. אחרי שנה בערך, דלית עופר עלתה עליו והתחילה לשדר ממנו, בקטן, ולאט לאט זה תפס מין תאוצה, והשירים התחילו להיות משודרים כמעט כל יום. שמונה חודשים אחרי זה יצאתי לסיבוב הופעות שסחב את זה ארבע שנים בערך".
ואיך מכאן עוברות עוד עשרים שנה עד לאלבום השני שלך?
"אחרי ארבע שנים התחתנתי, הייתי כבר בערך בן שלושים ואשתי הייתה מבוגרת ממני בארבע שנים והיינו צריכים לרוץ מהר עם הקטע של הילדים, ופתאום המוזיקה שהייתה לפני זה כל החיים שלי, תפסה מקום שני אחרי ילדים ופרנסה. פתחנו משתלה ברחובות וגלריה לאמנים רחובותיים, ולמעשה ניתקתי את עצמי מיצירה לגמרי. לא כתבתי לא מילה ולא מנגינה, נכנסתי לסיפור של משפחה ופרנסה ובזה זה נגמר.
"בתשעים וארבע הבנתי שמשהו לא בסדר קורה. הילדים כבר גדלו, כתבתי חומרים שהצטברו פה ושם, ונכנסתי להקלטות. אבל אלה היו חומרים שלא הייתי שלם איתם במאה אחוז, ובסופו של דבר גנזתי את התקליט הזה, שקראו לו `מצב ביניים` ושהשתתפו בו אמנים מהשורה הראשונה. עבדנו תשעה חודשים בצורה מסיבית באלבום ובסוף הבנתי שאני לא רוצה להוציא את התקליט הזה. מה שנשאר ממנו זה סינגל שקוטנר שידר לא מעט בזמנו".
איך נולדו השירים של האלבום החדש?
"לפני שבע שנים התגרשתי, היה סיפור של אלכוהול, היה סיפור של סמים, זה התדרדר לאזורים מאוד קיצוניים, ואז החלטנו שאנחנו חותכים, אבל חותכים יפה. והמוזיקה שלי יוצאת לצערי הרבה מטראומות. אני כנראה צריך לקבל מכה מאוד חזקה בכדי שדברים אישיים ופנימיים ייצאו. זה לא בדיוק מוזות. ולפני שבע שנים פתאום המעיין נפתח ויצאו איזה שבעים קטעים".
מה זה אומר סיפור של אלכוהול ושל סמים? מה הוביל לשם?
"אני עם אלכוהול תמיד הסתדרתי. זה תמיד היה שפוי. בעשר השנים האחרונות נכנסתי קצת למצב של סחרור עם אלכוהול ועם סמים קלים, אני נגד סמים קשים, וכנראה בגלל כל המצב הזה של היצירה והגירושים והכל ביחד... אני מין סוג של אוטודידקט, לכן גם כנראה השירים האלה נצחיים. אני בודק את החומרים שאני עושה, ואני חייב להישרף, ולפעמים זה יכול לקחת אותי למקומות אפלים. כשאני נמצא במצב של יצירה האלכוהול יכול לקחת אותי למקומות לא טובים. היום, כשאני גומר עם היצירה אני מתייצב".
מטאפורה למדינת ישראל
נשמע שאתה שר באלבום הזה בקול קצת פחות גבוה מהקול המזוהה שלך מהשירים הישנים
"אני משתמש בקול שלי ככלי. באלבום הזה זה ירד לפחות בטון. באלבום הקודם שמתי כספי הפיק, ההפקה סחבה אותנו, כיוון שהבנתי שאם אני אשתמש בקול שלי בצורה כזאת, בהסכמה ובהשפעה של מתי, יהיה משהו שיישמע אחרת, ובאמת האלבום ההוא משודר ברדיו עד היום, כמעט יום יום, כאילו יצא אתמול".
מה הסיפור שמאחורי השיר "טלי" שמוקדש לטלי אוחיון ז"ל
"זה שיר שנכתב בארבע דקות בשתים עשרה בלילה. שמעתי חדשות ממש אחרי הפיגוע, וארבע דקות אחרי הורדתי את המילים ואת המנגינה. אני לא בעניין של פוליטיקה, לא בחרתי בכלל בשני הסיבובים האחרונים של הבחירות, אני לא ימין ולא שמאל, לא חילונים ולא דתיים. גרושתי חזרה בתשובה והיא מגדלת את הילדים ככה ואני מבסוט מזה, אבל אני, איפה שיש עוולות, שם אני נכנס. שם אני כותב.
"כל התקליט הזה הוא תקליט של שירי אהבה, אבל הוא מטאפורה למה שקורה בשבע השנים האחרונות, מאז שהתחלתי לכתוב אותו, במדינה שלנו. אני חושב שנכנסנו לסיבוב מסחרר שאלוהים יודע איפה הוא ייגמר. זה לא בדיוק אישה ארצית בשירים של האלבום, אני חושב שבסופו של דבר אני מדבר על מדינת ישראל.
"אני חושב שהתקליט הזה ייקח את עצמו בסוף למקום שלו ואני מקווה שיגלו אותו. כעיקרון אין לי טענות. התקליט משודר לילה לילה ברשת גימל, בשמונים ושמונה, עם גלי צה"ל יש קצת בעיות, אבל גם `הלילה` ישב שנה שלמה שם במדפים, ככה שאני לא דואג. זה פשוט ייקח קצת זמן, ונחכה לשדרנים. אני עובד על עוד תקליט עם אותו שגיא, אגב, שאמור לצאת כנראה באלפיים ותשע. יש לו אפילו שם כבר, `אנטוניו אוהב את לואיז`, מתוך אחד השירים שנמצאים בתקליט".
ממה אתה מתפרנס בינתיים?
"אני מתפרנס מתמלוגים ומהופעות קטנות פה ושם, אבל אנחנו מתכננים לצאת לסיבוב הופעות. יש כבר נגנים מרימון, ארבעה, שקיבלו כבר את החומרים לידיים ויושבים על החומר. זה עניין של חדר חזרות וכרגיל, כמו כולם, לזאפה, לברבי. נעשה שם קטעים מתוך שלושת האלבומים, גם שניים מהאלבום הגנוז".
ארז הלוי, השער נפתח, נענע דיסק.