מאולץ וצפוי
קלטות לילדים הן לא עניין חדש במחוזותינו. זו תעשייה משגשגת וברוכה המסייעת להורים לנשום כמה נשימות רצופות בעוד העולל יושב מרותק אל המרקע וסופג, מבלי דעת, מסרים חינוכיים כאלה ואחרים. כיום, בעידן הדי-וי-די וההתקדמות הטכנולוגית האדירה, זהו מדיום שהאפשרויות הגלומות בו כמעט אינסופיות, אך לא תמיד מנוצלות כהלכה.
"הסבתא של אפרים" הוא קודם כל מחווה לשירה האלמותיים של לאה גולדברג. "פזמון ליקינתון", "בואו עננים", "מה עושות האיילות", כולם שירים מענגים ואיכותיים שליחם לא נס גם אחרי שנים רבות כל כך, והעיבודים המוזיקליים לשירים אכן ראויים לציון.
הבעיה היא שהצפייה בדי-וי-די נותנת את ההרגשה שמעבר לרעיון שימור יצירתה של המשוררת הדגולה והנחלתה לדורות הבאים לא הושקעו בו מחשבה או יצירתיות רבה. התפאורה, ההעמדה, קטעי הקישור והשימוש בילדים (בשביל מה בכלל הטריחו אותם?) - הכול מאוד סטטי, צפוי, ולפעמים אפילו עשוי כלאחר יד.
רבקה מיכאלי בתפקיד הסבתא של אפרים מעולם לא נראתה מאולצת יותר. גם שרון שחל ומיכל ברנד כציפורים הטרחניות ציפורה ודרורה הן דמויות חסרות מעוף (תרתי משמע), העוסקות באובססיביות בתליית כביסה ללא כל קשר לרצף ההגיוני של העלילה (שחסר באופן עקרוני). יוצא הדופן היחיד הוא דורון אורן שמעלה באוב בחינניות רבה את דמותו של החתול שמיל הזכור לטוב מן המאה הקודמת.
גם המסרים החינוכיים המועברים בין השירים אינם מושקעים במיוחד. "קור כלבים זה לא קור חתולים", "גרביים חייבים לבוא בשניים" ודומיהם נשמעים מאולצים ומתיילדים, ואינם טורחים לגרד את פני השטח ולהתמודד עם הדילמות האמיתיות שמעסיקות ילדים.
לגילאי 8-2.
רעיון, כתיבה ועריכה: רחל שיין ארגמן, במאי: אבישי גולדשטיין,עיבודים והפקה מוזיקלית: גדי גולדמן, כוריאוגרפיה: טל הנלסמן, עיצוב תפאורה: בתיה סגל ומיכאל פיק, עיצוב תלבושות: הדס שואף, מפיקה: דנה שנהב, הפקה: רגש תקשורת- גיל ססובר, רחל שיין ארגמן. גלובוס יונייטד.
אנרגיה אמיתית של ילדות
"מסע שמתחיל בפיל" הוא הניגוד המוחלט ל"סבתא". לא עוד מסע בזמן למצולות הטלוויזיה החינוכית, עכשיו אנחנו במאה ה-21, ונהנים מכל רגע. ענת מגן-שבו וחבורת ילדים מוכשרים להפליא יוצאים למסע בספארי ולומדים למה לג`ירפה יש צוואר ארוך, כמה קשה לאריה בתפקידו כמלך החיות, והאם באמת חשוב להיות הפיל הכי גדול בעולם.
ההפקה, מבית היוצר "ללוש" של ענת ובעלה, אורן שבו, פשוט מענגת – עריכה מדויקת, שירים מצוינים, דמויות מאופיינות היטב (ענת, עמיקם לוי, אורן שבו, תומר שרון כתוקיטוק והילדים), צילומי חוץ מרתקים, אנימציה מלאה הומור, מה עוד אפשר לבקש?
"מסע שמתחיל בפיל" היא יצירה שופעת דינמיות, ולא מן הסוג הוידיאו-קליפי התזזיתי, אלא פשוט חיה, משתנה תדיר, טבולה באנרגיה אמיתית של ילדות.
השורה התחתונה היא שבניגוד ל"סבתא של אפרים", יוצרי ההפקה "מסע שמתחיל בפיל" מבינים באמת לנפשם של ילדים. הם לא מתאמצים מדי, הם לא מתיילדים, הם נוגעים בדברים החשובים ("זה לא חשוב להיות הכי הכי", "זה שהיא קטנה לא אומר שהיא לא יודעת") והם השקיעו את כל מה שיש להם כדי להביא לנו מוצר איכותי עם נשמה.
מומלץ לגילאי 6-2. המארז כולל די-וי-די ותקליטור שמע של השירים.
מפיק ויוצר: אורן שבו, תסריט: יגאל אבן אור, עיבוד לתסריט: ענת ואורן שבו, במאי: רן אזולאי. הפקה מוזיקלית: חיים צינוביץ ונועם ינקלביץ. NMC יונייטד.