סתירה מהלכת

"בללי טריו נולד בעקבות צורך שלי לבדוק את הצד היותר ניסיוני במוזיקה שלי, על במה", אומר אבי בללי, אחד המוזיקאים הנפלאים ביותר לטעמי, שידעה המוזיקה הישראלית. היחסים שלו עם מוזיקה ניסיונית הם נושא מעניין במיוחד, בהתחשב בשילוב המאוד לא שגרתי שיש בבללי (45), האיש החם והכמעט עממי, המוזיקאי המושכל והאליטיסט שמצליח לשלב ביצירות שלו את הצדדים הכי אבסטרקטיים עם בשרניות ארצית ומלאת אדמה, שמזוהה, בין היתר, עם הדיאלוג הפורה שלו מול המחול (להקת בת שבע, יסמין גודר ורבים נוספים), הקולנוע ("כנפיים שבורות" ורבים נוספים), הטלוויזיה ("בטיפול") והתיאטרון, וכמובן הסולן והכותב העיקרי של להקת "נקמת הטרקטור", מגדולות השורדות בלהקות הישראליות, עם כ-19 שנות קיום.
 
 מלבד הרזומה הגדוש הזה, אפשר לרשום לזכותו כעת גם את ההרכב החדש שלו, "טריו בללי", שמתמקד, כאמור, בדיאלוג שלו עם הצדדים היותר קיצוניים בסקאלת היצירה שלו. חבריו לטריו הם רועי ירקוני, איש ה"פאניק אנסמבל"  בלפטופ ושירה מיאסניק אשת הווידאו ארט, שעיצבה את הווידאו שמוקרן במהלך ההופעה ונוצר בהשראת המוזיקה.
 
"נקמת הטרקטור", עם כל המושכלות והתחכום והאליטיסטיות שיש במוזיקה שלה, היא עדיין להקה שיוצרת מוזיקה מאוד ברורה ומתקשרת
 
"אני חושב שגם בהתעסקות שלי עם הדברים היותר ניסיוניים יש בי תמיד איזה משהו ששומר על תקשור. אני לא חושב שאני אדם קיצוני כמו הרבה מוזיקאים שנמצאים בז`אנר הזה. אני סתירה מהלכת כמו שאמרת לי פעם. אני מתעסק במוזיקה אינטלקטואלית, אבל לא מנפנף בדבר האינטלקטואלי עצמו. אני מתעסק עם העומקים בלי לתת לזה חשיבות גדולה, ובלי לוותר על הרצון לתקשר עם אנשים. גם כשאני עושה את הדבר הכי קיצוני וניסיוני בחיים שלי, אני תמיד ארצה שיבינו על מה אני מדבר, ואני לא אקח את זה מראש למקום מיזנתרופי שמאפיין לפעמים אנשים מהסוג הזה. אנשים שלחלק מהם יש פשוט איזה דפוס חשיבה אירופאי, כי שם נורא גדול, ואף אחד לא יודע עד כמה בנאדם כמו בליקסה ברגאלד מ`איינשטרוזנבה נויבאטן` , למשל, הוא מיזנטרופ. הבנאדם גרמני אנטיפת, הוא מנגן עם ניק קייב ובלהקה של קייב האנטיפתיות זה האימג` שלו וזה בסדר."
 
איפה הכרת את בליקסה?
 
"הכרנו אותו בברלין בהופעה שגם אנחנו היינו חלק ממנה. הוא בא לראות את ההופעה בשביל אמן אחר שעניין אותו, ודאג נורא להפגין את חוסר שביעות הרצון שלו, ודאג לצאת בכל שיר שני של כל אמן שהופיע שם. אז אני אוהב מוזיקאים קיצוניים ומושפע מהם, אבל אני לא מתחבר להתנתקות החברתית שלהם, שזו בעיה שלי עם עצמי. אני גדלתי בסביבה שחשוב לה לרגש, לדבר, לתקשר עם הסביבה. אולי זו גם הנקודה החלשה שלי, עכשיו כשאני חושב על זה..."
 
לטעמי זו דווקא אחת הנקודות החזקות שלך. כי לכל מה שתיארת פה קוראים התנשאות, אחת התכונות הכי מופרכות ומיותרות שיש לטעמי. בטח שבמוזיקה, התחום הכי נגיש ובלתי אמצעי, עם הפוטנציאל הכי גדול ליצור חיבור בין אנשים. אבל למה אתה מתכוון כשאתה מתאר את הדרך שבה גדלת? אתה יכול לפרוט את זה לפרטים קצת יותר ברורים?
 
"יש בי איזה אלמנט שהוטבע בי בילדותי מצד המשפחה, שלא קשור כל כך לאמנות, וזה אלמנט ה`מה יגידו השכנים`. מהדבר הזה אני מנסה להימלט, ואני יוצר למרות היותו. אבל יש בי איזה משהו שנזהר לא לערוף את הראש של האיש מולי, אנושית ומקצועית, ואז אני יוצא מתוך איזו רגישות לאיש שמולי, ועם איזו דיפלומטיות שאני יוצר סביב המוזיקה שלי. אני כאילו שגריר עדין של המוזיקה הקיצונית".
 
אז "בללי טריו" זו השימת זין הכי גדולה על "מה יגידו השכנים"?
 
"בבללי טריו את מקבלת את כל הצד הניסיוני שעובד נגד מה שיגידו השכנים. זה משהו שאין בו שום עכבות, מלבד הנוכחות של אותו שגריר עדין, אני, על הבמה. המוזיקה שיוצאת בערב של הטריו היא חקר מוזיקלי, התעסקות עם תדרים ועם צלילים לא נעימים כדי ליצור איתם קומפוזיציות מעניינות, כשההתעסקות היא במתחים שבין האלמנטים, בין הרעש לשקט, או המתח שקיים בהתעסקות הפסיכולוגית בין האדם לטרור למשל".
 
איך אתה מתרגם את הרעיונות האלה לצלילים? יש מילים בערב הזה?
 
"בחלק מהדברים יש מילים, קולות, נשימות. ההתעסקות שלי בטרור נולדה במפגש שלי עם הכוריאוגרפית יסמין גודר בפרויקט משותף שנקרא `קרם תות ואבק שריפה`. כל היצירה הזאת התעסקה עם המושגים האלה של הטרור, עם הפסיכולוגיה של האדם מול הטרור".
 
ובכל זאת, טכנית, איך אתה מעביר את המושגים האלה לעשייה מוזיקלית?
 
"בהתחלה חשבתי בצורה שאפשר לקרוא לה אינטואיטיבית, על הצלילים שיכולים להגדיר את זה, אבל זה לא עובד בדיוק ככה. הנגינה נולדה מתוך הבנה של תגובת הגוף לאירוע כזה. זה התחיל אצלי כשהבנתי איך אני מתרגם הלם, היד שלי רעדה על הגיטרה, ומפה נולד לי צליל ראשון שהתחלתי לפענח אותו, וממנו נוצר הקטע הראשון של המופע, שהוא 14 דקות של שוק. אורך המופע הוא סך הכל שעה, הקטע הזה הוא 14 דקות מתוכו, וזה נורא מוזר שאנשים יוצאים כשהם לא מבינים הרי בדיוק על מה אני מדבר. אני לא אומר שזה על טרור, אלא מנסה לתת את זה נקי כי מעניין אותי איך הם מגיבים לזה, מה זה עושה להם, ואנשים פוגעים. הם אומרים דברים כמו, `זה מזכיר לי דברים קשים, זה מפחיד אותי`, משתמשים הרבה במילה `לחץ`, כלומר זה נוגע להם בעצבים הנכונים. נורא מעניין לראות קהל מגיב בלי שהוא מבין לגמרי למה התכוונתי, מבחינת הרעיון הכתוב". 

הצד האפל של יהודית רביץ

ואם כבר הזכרנו את להקת האם, באיזה שלב הטרקטורים עם שירים חדשים?
 
"טרקטור עובדים כרגע על דיסק חדש שבטח ייצא לקראת הקיץ הבא, מאחר שבעוד מספר חודשים יוצא אלבום חדש שלי, טקסטים של דליה רביקוביץ שהלחנתי ושירה של יהודית רביץ, שמבצעת חמישה שירים מתוך השנים עשר שבתקליט".
 
על פניו, רביץ ובללי נשמע חיבור מאוד לא צפוי. מה הוליד אותו?
 
"זה התחיל משיר אחד שהלחנתי שם ונורא הזכיר לי את יהודית, וזו הייתה הפעם הראשונה שהרעיון עלה לי. בפעם השנייה היא שמעה דרך ידיד (ולא נזכיר שמות מטעמי קירבה משפחתית – ט.ג.....) סקיצות שעשיתי והעבירה לי מסר שזה מעניין אותה, והשאר היסטוריה".

ואיך אתה מרגיש בתוך החיבור הבאמת די מפתיע הזה?
 
"בשבילי זה אחד המפגשים המרתקים שהיו לי. האינטראקציה המקצועית בינינו בשיאה. היא לא בדיוק שרה את מה שהלחנתי – אלא היא פשוט מרגישה את זה. יש משהו נורא מעניין במפגש בינינו. הצד האפל של יהודית..."
 
והוא באמת יוצא החוצה, הצד האפל הזה, דרך האלבום?
 
"כן. כי זה בא דרך הלחנים, ומי ששומע את זה לא מזהה אותה על ההתחלה. זה כאילו יוצר משהו חדש עם גוון הקול שלה, ויוצר חוויית הקשבה אחרת אליה".
 
וממש תוך כדי שאני כותבת את השורות הבאות יוצא מארז של "בטיפול", עם הפסקול שהלחין בללי, ועם מוזיקה נוספת שיצר במיוחד בשביל המארז.
 
"כדי להתאים לסדרה המוזיקה הייתה מאוד מינימליסטית, כי הפסקול תמיד נמצא באיזה מיקום נורא עדין עם הטקסט או עם הדיאלוג, אז לצורך המארז יצרתי והוספתי קטעי מוזיקה שהם בהשראת הסדרה."
 
מה זה עושה למרקם אנושי של להקה, כשלסולן יש כל כך הרבה פרויקטים שהלהקה לא קשורה אליהם? זה מערער במשהו את היחסים?
 
"קודם כל, זאת להקה שיש בה הרבה פרויקטים אישיים, גם לאופיר, גם לפארסון וגם לאביב. אנחנו כבר בגיל ובהבנה עם עצמנו ש... בקיצור, אנחנו כבר בגיל ובהבנה עם עצמנו... אחרי כל כך הרבה שנים, למרות שהיו בלהקה חילופים, אבל היסודות שלה כבר מוצקים, חזקים, מנומקים, יש שם דיסק שמכר פלטינה, יש דיסק שמכר זהב, יש שם הצלחות עם תיאטרון חיפה, עם אותלו, עם להקת בת שבע. טרקטור זה דבר מאוד מבוסס ברזומה ובתוצאות שלו".
 
 
"בללי טריו"  יופיעו ב- 17 באוגוסט ב-21:30 באוזן השלישית וב- 9 בספטמבר בלבונטין 7 ב- 22:30.