מוזיקה - תנ"ך לילדים

"התנ"ך הוא לא פוליטיקלי קורקט וילדים מתחברים לזה" אומר אהרון רזאל ממשתתתפי מופע הסיום של פסטיבל התנ"ך שיוקדש לחיבור שבין ילדים והתנ"ך

שמשון הגיבור לפני השינה

"שרים תנ"ך עם ילדים", אירוע הסיום של פסטיבל התנ"ך השישי שיתקיים באמפיתיאטרון הרומי בגן לאומי בית גוברין, יעניק לקהל הילדים מפגש עם שירים מוכרים שסובבים כולם סביב נושאים וסיפורים תנ"כיים, בביצוע אמנים כמו שי גבסו, סי היימן, אהרון רזאל, והאחים צנחני. את הערב ינחו דנה דבורין וטל מן.

"קין והבל, נוח והתיבה כי אני אוהב חיות, וגם שמשון הגיבור", עונה בנו הבכור בן השש של אהרון רזאל כשאני שואלת איזה סיפור חביב עליו במיוחד מסיפורי התנ"ך שמקריא לו אביו. רזאל יבצע במופע את שיריו "הסנה בוער", "צא מן הקליפה" ו"זמן לגאולה".

"יצא במקרה שבהרבה שירים שלי יש פסוקים מהתנ"ך שהלחנתי", מספר רזאל, בן למשפחה המוזיקלית המפורסמת. "`הסנה בוער` הוא שיר הנושא מהאלבום הראשון שלי (לפני כשנה הוציא רזאל את אלבומו השישי "להיות מחובר" – ט.ג.), והוא מספר על הסנה הבוער באש, וזה שיר שיש לו משמעויות כאלה וכאלה. הוא קצת משל לעם שלנו שגם הוא קצת בוער באש, ומצד שני, גם הוא, כמו הסנה שלא אוכל באש, שורד. `צא מן הקליפה` זה שיר שהמילים שלו לקוחות מפרשת נוח. לפני המבול השם אומר לנוח `בוא אל התיבה`, ובסוף הבלגן הוא אומר לו, `צא מן התיבה`. זה שיר קצת אישי. לקחתי את הפסוק הזה מהתורה כמסר אישי שלי, שאומר שכל אחד צריך להשתחרר ממשהו, מהתיבה שלו, מהבועה שבה הוא נמצא, מהנוחיות שלו, שכל אחד ייקח את זה לאן שהוא רוצה. הישר `זמן לגאולה` זה הלהיט היותר מפורסם שלי, שקשור קצת ליציאת מצרים. סיפור יציאת מצרים הוא אולי המרכיב המרכזי בתורה. יציאת מצרים הייתה הגאולה הראשונה של עם ישראל, ואנחנו מחכים לגאולה האחרונה".

בוא נדבר קצת על החיבור הזה בין הילדים לסיפורי התנ"ך, שהם לא תמיד קלים לעיכול.

"התנ"ך, כמו שכולנו יודעים, הולך עד הסוף. הוא לא פוליטיקלי קורקט. יש בו את כל הסיפורים שבעולם, רצח, קינאת אחים כבר על ההתחלה עם קין והבל כשאח אחד הורג את האח השני. בגלל שזה ספר נצחי שלא הולך לפי אופנות, יש בו הרבה אמת, ואני חושב שהילדים מאוד מתחברים לזה. אנחנו אלה שפוחדים לפעמים ולא רוצים לקלקל אותם ומעדיפים מסיבות חינוכיות לייפות את הדברים, אבל לילדים עצמם אין בעיה".

אז אלו סיפורים אתה מספר לילדים שלך?

"לי יש ארבעה ילדים, ולפני השינה אני מספר להם סיפורים שהם אוהבים, כמו שמשון הגיבור למשל. אז אנחנו חושבים, `לא נעים להגיד, שמשון הרג אלף פלישתים, התאהב באישה פלישתית, התחתן איתה, אחר כך גילחה את השערות שלו, באו ותפסו אותו, סיפורים מלאים באקשן, בקיצור, אבל אני מספר את זה כמו שזה. אני לא אגיד שהוא שכב איתה, למרות שככה כתוב בתנ"ך, אבל אני אומר שהוא התחתן איתה".

ולאלו תגובות אתה זוכה מהם? יש סיפורים שמפחידים או מרתיעים אותם?

"הם מרותקים ואומרים לי `אבא, אל תפסיק`. מה שעוד מעניין, זה שסיפורים טובים, ילדים רוצים עוד ועוד מהם. ילדים דווקא רוצים את המוסר. אנחנו אלה שרוצים לקנות להם חמישים קלטות וידאו, אבל הם אוהבים להיאחז במוכר, שנותן להם את ההנאה של זיהוי משהו שהם מכירים, אז הם מבקשים עוד ועוד מאותו סיפור".

ובכל זאת, אם תרשה לי להתעקש, את סיפור פילגש בגבעה תספר להם?

"את צודקת. את פילגש בגבעה לא הייתי מספר. עלית על נקודה באמת. לא הייתי מספר שחתכו גופה למשל, אין סיבה לספר לילד דברים כאלה, אבל קין שקינא בהבל, זה סיפור מאוד בסיסי. אחים תמיד מקנאים אחד בשני, למה הוא קיבל ארטיק אדום ואני צהוב, זה מה שאני מתמודד איתו רוב היום... זה לא סיפורים כמו `החטא ועונשו`. אלה סיפורים בסיסיים על קינאה, תחרות, נדיבות, אהבה, מנהיגות. הסיפור של יציאת מצרים הוא סיפור של שיעבוד, ורע וטוב, דברים שהם חומר חינוכי נפלא לילדים.

"אני אדם דתי, ואדם דתי לוקח את התורה כדבר אלוקי, ואנחנו בתור יהודים צווינו ללמוד את התורה כבר בגיל צעיר. המשנה אומרת, `בן חמש למקרא`. מגיל חמש ילד צריך להתחיל ללמוד תורה. זאת לא הדעה או ההשקפה של אהרון רזאל. ככה זה. זה מה שמקובל עלינו".

"שרים תנ"ך עם הילדים", מופע הסיום של פסיבל התנ"ך יתקיים ביום רביעי, 20 באוגוסט 2008 ב- 20:30 באמפיתיאטרון בית גוברין.