מייסדת האקדמיה למוזיקה בירושלים הלכה לעולמה בשבוע שעבר. דברים לזכרה בשנת 1947 התפרצה מרידת מורים למוזיקה בירושלים. מורים למוזיקה ובהם מלחינים ומוזיקאים נודעים, מאסו בתנאי ההעסקה של "הקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוזיקה" שנוסד 11 שנים קודם. לאחר שלא הגיעו להסכם עם ההנהלה, החליטו המורים להתארגן כמוסד חדש. הם החליטו שאחת מהן, יוכבד דוסטרובסקי-קופרניק(2008-1910), תנהל את המוסד החדש. שמו של הגוף החדש היה "הקונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוזיקה" לימים שונה שם המוסד ל"אקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין" ומזה כעשור שהמוסד נקרא "האקדמיה למוסיקה ולמחול ירושלים".
יוכבד דוסטרובסקי-קופרניק, החלה את דרכה כיו"ר הוועד המנהל וכעבור זמן גם לראש האקדמיה. לצדה בתפקידים אקדמיים מוזיקליים שמשו המלחינים פאול בן חיים, חנוך יעקבי ויוסף טל (שנפטר בראשית השבוע). טל, אגב, לא נשאר בתפקידו זמן רב והחליט לשוב למוסד הישן שהתפרק כעבור זמן קצר. דוסטרובסקי בעלת ניסיון של עמידה בראש צוות, מפקדת בהגנה, שמה לעצמה למטרה ראשונה להשיג הכרה אקדמית ולמצוא מקום פיזי לאקדמיה, להגיע לתלמידים חדשים ולהשיג להם כלי נגינה. המאבק להשגת ההכרה ארך לא פחות מ-21 שנים. מטרות אחרות, הושגו בזכות כישוריה בגיוס תורמים. את מספר התלמידים בפסנתר למשל הגדילה כאשר הורתה על קיום שיעורים ליותר מתלמיד אחד בשיעור. נוכחותם של שלושה תלמידים בשיעור יצרה תחרות שהעלתה את רמת הנגינה.
לאחר שהתמקמה האקדמיה בבית משפחת שוקן ברח` סמולנסקין (בית השכן למעונות הרשמי של ראש הממשלה), המשיכה דוסטרובסקי כהן לנסות לתת לאקדמיה ייחוד. היא הניחה את היסוד לאוסף הכלים המיוחדים שבאקדמיה, וכן החליטה על יסוד תכניות לימודים אקדמיות גם לכלים שלא נחשוב לכלים ללימודים אקדמיים באותם ימים וכן בהזמנתם של מוזיקאים ואני מחול חשובים לביקורים באקדמיה בהם סרגיי קוסביצקי, מרתה גראהם ואחרים. כולם הִרצו ולימדו בכתות אמן.
תלמידי המוסד המכובד, זוכרים שדוסטורבסקי שיתפה אותם בבעיותיה של האקדמיה והם גויסו למאבקים על תדמיתה, על יצירת אווירה אוהדת ולמעשה ליצירת יחסי ציבור למען האקדמיה ולמען המוזיקה. היא עצמה שימשה מופת לרבים מתלמידי האקדמיה שהיו כעבור שנים לאמנים מוכרים ולמורים מסורים - ברוח דוסטרובסקי – באקדמיה הירושלמית. היא כמובן שייכת לדור שהחומרנות הייתה ממנו והלאה. היא הצליחה להחדיר לכולם את חשיבות העשייה האיכותית שאמורה לפתוח דלתות למוזיקאים, גם כאשר הכל משוכנעים שמקצוע המוזיקאי איבד הרבה מזהרו.
יוכבד דוסטרובסקי- קופרניק ששימשה בתפקידה כראש האקדמיה במשך שלושים שנה, נולדה בשנת 1910 וכעבור שבע שנים עלתה לישראל על סיפונה של האניה "רוסלן" (המייפלאואר הישראלית), עם אביה הרופא פרופ` דוסטרובסקי ועם אחיה הצעיר ישראל, פיזיקאי שהיה בשנות השבעים לנשיא מכון ויצמן. על סיפון אותה ספינה שהיתה לחלק מן המיתוס הקולקטיבי הגיעו לישראל, ההיסטוריון יוסף קלוזנר, עורך "הארץ" הראשון משה גליקסון, הסופרים אביגדור המאירי, יונתן רטוש (אז ילד) יהושע רבניצקי (שותפו של ביאליק בעריכת ספר האגדה), בן ציון דינבורג (מי שיהיה שר החינוך הראשון של ישראל) המשוררת רחל, רוזה כהן (אמו של יצחק רבין), האדריכל זאב רכטר (אביו של יעקב רכטר וסבו של יוני רכטר) וישראל גורי (אביו של חיים גורי, האדריכל יהודה מגידוביץ` ועוד.
31/08/2008
:תאריך יצירה
|