מפרט טכני:

בתמונה שעל העטיפה הוא מזכיר קצת את אריק איינשטיין הצעיר מאוד, (מה שלא יכול להזיק...), השוואה ששמע כבר, אבל הוא מספר שזה יצא לגמרי במקרה. בשירה יש רגעים שבהם הוא מזכיר את ירמי קפלן או את אריאל הורביץ, אבל בקטנה. לאלבום שלו הוא מביא צבע ייחודי שנוצר מהערבוב של הדברים שהוא אוהב ומהשילובים המגוונים שיש בו, ותוך כדי ריאיון הוא גם מגלה שהוא בעצם רומנטיקן לא קטן. יונתן כנען (30), אלבום ראשון (לאחד האנשים שהכי נעים לדבר איתם).
 
ציטוט נבחר:
 
"הימים עוברים לאט מדי, היא הרוסה ועייפה, מכל הטעויות שלי, היא הטעות הכי יפה" ("דוריאן", מילים ולחן יונתן כנען)
 
השאלון:
 
מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?
 
"אני מנגן מגיל צעיר על כמה כלים, למדתי בתלמה ילין, גיטרה, בס ואחר כך פסנתר, משם המשכתי לאקדמיה למוזיקה בתל אביב ללמוד הנחיה וניצוח תזמורת, ולאחר שסיימתי את המוסד הזה המשכתי ללימודים באמריקה, חייתי באינדיאנה ושם למדתי ניצוח על תזמורת. גדלתי על רוק, תמיד אהבתי רוק ושירים ישראלים אבל נשאבתי לתוך העולם הקלאסי כמו מישהו שלא יכול לסרב לאיזה אוצר שהוא רואה. למוזיקה קלאסית הגעתי בגיל לא צעיר, אחרי הצבא. כשלמדתי בתלמה ילין תמיד היו את החבר`ה מהמגמה הקלאסית שהיו סגורים בתוך עצמם, גם חברתית, והיה בזה משהו מסקרן, וככה עם השנים התחלתי להקשיב המון למוזיקה קלאסית ועברתי תקופה מאוד ארוכה של הרבה שנים של התמסרות לתחום הזה. מה שהחזיר אותי לרוק זה החיים באמריקה. לגור בעיירה במידווסט, להיות הרבה בדרכים, לספוג רוח של קולג`, ובכלל הגזולין האמריקאי".
 
מתי היה  הרגע שבו הבנת שמעוד בחור שכותב שירים אתה הופך את זה למקצוע ולדרך החיים שלך?
 
"היה רגע שבו הייתי צריך להכין את הבלט `אגם הברבורים` כדי לנצח על תזמורת בקונצרט, וישבתי עם הגיטרה טלקאסטר שקניתי שם, בעליית גג ששכרתי בארבע מאות חמישים דולר, וכתבתי שירים והייתי חייב להתפנות כדי להכין את היצירה הזאת ופשוט הבנתי שזה לא מה שבא לי לעשות באותו רגע".
 
איך הגעת בפועל לאלבום הראשון?
 
"חזרתי לארץ מאמריקה, הקמתי הרכב שהשתנה עם הזמן, התייעצתי עם הרבה אנשים וגם צירפתי את חיים שמש כיועץ. ברגע שחשבנו שיש רפרטואר שבונה לנו אלבום, עם הייחוד שלו ועם הסטייל שלו, הבנו שהגיע הזמן לעבוד עליו. כמו לא מעט אלבומים ראשונים זה לקח הרבה זמן, גם בגלל שזה אלבום ראשון, וגם בגלל שעשיתי את זה בדרך עצמאית".
 
איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?
 
"אני מדבר מהמקום שאני נמצא בו עכשיו, שהוא מקום פוסט האלבום, ואני מסתכל אחורה על האלבום דרך השירים שאני כרגע כותב ומופיע איתם: זה מוזיקה ישראלית שיש בה שילוב בין מוזיקה ארץ ישראלית להפקה חדשנית יותר".
 
השפעות ומודלים?
 
"גם אם זה לא ניכר אחד על אחד, אני מאוד מחובר לאהוד בנאי ולמוזיקה שלו, מהאלבום הראשון שלו, בשנת 87 ועד היום. הכנות שלו, הדרך שהוא כותב טקסטים, ההתפתחות שלו כיוצר שחופר באותו מטר מרובע לעומקים מאוד עמוקים, ובשבילי הוא השראה מאוד גדולה. גם ההתעסקות שלו במהות ולא בליד, זה מאוד מדבר אליי".
 
מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?
 
"אני מאוד אוהב את הדרך שבה האלבום נעשה. היה משהו מאוד חברי ויצירתי בדרך שהוא נעשה. אם זה בעבודה שלי יחד עם אדם בן אמיתי, שהפיק והקליט איתי ובסופו של דבר גם עשה את כל המיקסים לאלבום, התהליך היצירתי שעברנו ביחד, המיליון ניסיונות שעשינו, מלהקליט את הפלאפון שלי מאמצע השיר ועד לקחת את הרביעיית מיתרים ולשנות להם את הפיצ` ולעשות איתם כל מיני דברים מיוחדים, ועד כל מה שקשור בעשייה יחד עם חברה שלי דנה פרבר, הבמאית שביימה לי את הקליפ אנימציה לשיר `שבע דקות`.  יחד איתה גם עיצבנו את העטיפה של החוברת והאלבום, ועשינו את זה לגמרי לבד, אין האוס".
 
איזו שורה אתה הכי אוהב מכל השירים באלבום?
 
"השער נפתח עם אותו הצליל, בלטות שבורות מסמנות לי שביל. הכל עוד ייפתח מולי, כל כך הרבה זמן..."
("הגעתי מאוחר", מילים ולחן: יונתן כנען)
 
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?
 
"היום אני בסיפור. היום אני צריך סיפור, אני צריך סצנה, אני צריך מצב, אני צריך נקודת מבט, ואני צריך נוכחים שיעשו פעולה. בכתיבת האלבום זה לאו דווקא היה ככה. השירים באלבום נעו בין שירים נורא מופשטים בטקסט שלהם כמו `שבע דקות` ועד לשירים אישיים שחושפים צד מאוד אפילו ילדותי באישיות כמו השורה `זונה אני אוהב אותך`".
 
אם היית חייב לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכול לוותר?
 
"זו שאלה יפה כי אני מרגיש שזה תהליך שעברתי עם העבודה על האלבום הזה. כשהתחלתי לעבוד על האלבום לא הייתי מוכן לוותר על לכתוב מלודיה והרמוניה. אבל יחד עם תהליך כתיבת האלבום, והיום במיוחד, מילים זה הדבר שמבחינתי הוא השיר. זו אולי גם הפואנטה הכי גדולה שהתחדדה לי באופן אישי. אם את שואלת אותי איפה האלבום הזה מעמיד אותי אחרת בעולם, אז זה בנקודה הזאת".
 
ספר אנקדוטה ביזארית שקשורה למוזיקה
 
"הגענו לשלב הסופי, ליום האחרון של העבודה על האלבום. שלב המסטרינג. זה היה סשן שהיה אמור לחתום שנתיים פלוס של עבודה מתישה, אינסופית, עם עליות וירידות ושמחה ועצב וגעגוע והתעקשות וויתור ומרד... הגענו לאולפן לשעות אחרונות של מסטרינג. שבוע לפני המסטרינג הלחצתי את אדם, שעבד איתי על האלבום. הוא אדם מאוד מסודר בטבע שלו ואני יודע להלחיץ. שאלתי אותו אם כל החומרים מוכנים, שלא יהיו פדיחות במסטרינג, והוא אמר לי, אין בעיה, הכל יהיה בסדר. לא משנה שכשבאתי לאסוף אותו הוא איחר בטירוף,  אחרי מיליון עיכובים הגענו למסטרינג מתנשפים, באיחור, וואו, הגענו לסגור את הדיסק. אפשר לשבת על הספה ולהתרווח. ואז הסאונדמן לוחץ `פליי`, ושומעים אותי בשיר הראשון צווח באוקטבה מעל, בצווחה כמו של איזה יוקו אונו, את כל השיר. כשאדם הוריד את המיקסים הוא שכח להעיף את הערוץ הזה. הסאונדמן הסתובב אלינו, לא היה לו נעים, הוא לא ידע, אולי זה הסטייל מוזיקה שלנו... הסתכלנו אחד על השני במין מבטים של שואה, והוא הסתובב עם הכסא אלינו ואמר, `זה הכל כמו שצריך להיות, נכון?...`"
 
מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית?
 
"אם היינו מדברים לפני האלבום הייתי עונה דברים אחרים ממה שאני עונה היום. היום אני לא מתבייש להגיד לעצמי ולכל אחד אחר מה אני באמת אוהב במוזיקה ישראלית, וזה שיש לך לחלוחית בעין משיר שאריק איינשטיין, שלום חנוך, או לצורך העניין שלומי שבן. זה מין רגע, מומנטום שיש במוזיקה ישראלית שאין באף מוזיקה אחרת, ואני בנאדם שאוהב המון המון סוגים של מוזיקה".
 
ומה אתה לא אוהב במוזיקה ישראלית?
 
"אני לא אוהב את הכוחות האופורטוניסטים שמופיעים בה, שהם רחוקים ממהות. הם לא מריחים לי טוב".
 
מה ההופעה האחרונה שראית?
 
"הלכתי לראות את ירמי קפלן ודנה ברגר כי הזמינו אותי לפני שבועיים".
 
מה התקליט הראשון שקנית בחיים?
 
"אהוד בנאי והפליטים. רגע, בדיסק או קסטה? אם בקסטה אז ה`ווייט אלבום` של הביטלס".
 
מה הדיסק האחרון שקנית?
 
"לא זוכר".
 
ואיזה אלבום תיקח איתך לאי בודד?

"`סי צ`יינג` של בק"
 
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?
 
"אני בדרך כל אוהב לקום מוקדם, עד תשע בתקופה האחרונה, ולעשות סיבוב משמעותי עם הכלב שלי רינגו ואז להכין קפה ולהעיר את החברה המהממת שלי ולהקדיש כמה שעות טובות לעשייה".
 
מה אתה מתפרנס?
 
"גם מהפקה מוזיקלית ועבודה עם כל מיני אמנים, כמו אורנה דץ לדוגמה, סקיצות לאלבום של אפרת גוש, הפקתי את האלבום של אריאלה עדוי וניגנתי בהפקות כמו למשל המחווה לחלונות הגבוהים. חוץ מזה גם לימדתי והכנתי לבגרויות במגמות מוזיקה בבתי ספר תיכוניים".
 
ומה אתה מאחל לעצמך?
 
"שאת האלבום הבא אני אעשה במהירה בימינו. מהניסיון שלי, תמיד, לעשות את הצעד השני זה דבר לא קל, ואני מאחל לעצמי שצעד שתיים ייעשה במהירה ובלי הרבה התבחבשויות, ובלי הרבה התלבטויות. ולהיות אמיתי".
 
 
מה רצית להיות כשהיית קטן?
 
"טייס, ראש ממשלה".

 מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?
 
"שהכרתי את דנה. רומנטיקן.."

יונתן כנען, יונתן כנען, NMC