הקול שמזכיר את  אריק איינשטיין

"לך איתה", "רגאיי הבטלן", "למה עכשיו", "איש גדול", "נגד הלב", אלה חלק מהשירים שאתם ודאי מכירים גם אם אינכם יודעים שאת לחניהם או מילותיהם, ולפעמים את שניהם יחד, כתב קובי רכט, יוצר וזמר בעל אחד הקולות היפים בארץ, אותו קול שהסב לו גם לא מעט צרות כשנשמע דומה מאוד בסולמות מסוימים לקולו של אריק איינשטיין, מה שאילץ את רכט לחפש את עצמו מחדש, ולשיר בסגנון אחר מזה שאיתו התחיל.
 
עם או בלי קשר, נסע רכט בתחילת שנות השבעים לאירופה, שם הקליט והפיק מוזיקלית כעשרה אלבומים, ולאחר מכן המשיך ללוס אנג`לס, כתב מוזיקה לסרטים ויצר את פסקול המחזמר "התפוח" שהוקלט עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון. "התפוח" הפך בהמשך לסרט בהפקת מנחם גולן. ב-93`  חזר רכט לארץ והוציא עם יושי שדה, תחת השם "ההוא", את האלבום "נגד הלב". ב-95` הוציא אלבום שני כסולן, "קובי רכט", ב-98` יצא אוסף משיריו וב-2003 הוציא את אלבומו השלישי, "הרגע הנכון", אותו הפיק עם טל שגב ופיטר רוט.
 
בצהריי ה-7 בנובמבר יעלו על במת מרכז ענב לתרבות אהוד בנאי, רמי קליינשטיין, להקת "אתניקס", הזמרת עדנה גורן, משה לוי, מרינה מקסימיליאן בלומין, דורי בן זאב (שגם ינחה את הערב) ולהקת "שובבי ציון" (רכט, קובי אשרת וחנן יובל), ויציינו את יום הולדתו הששים של רכט במופע מחווה ליצירתו.
 
"זה מורכב מכמה דברים", אומר קובי אשרת, חברו ללהקת "שובבי ציון", והמנהל האמנותי של הערב. "א. הילד נהיה בן ששים, ב. הוא יוצא במופע מדהים לטעמי, יחד עם עדנה גורן שמתחיל בעצם מתקליט ששניהם הקליטו לפני ארבעים שנה, תקליט משירי סשה ארגוב. סשה בחר קודם כל את קובי, שיצא אז מלהקת פיקוד מרכז, ואחר כך קובי חשב שיהיה נחמד אם תהיה שם גם זמרת שתשיר איתו, והם לקחו את עדנה גורן, והקליטו תקליט שהוא לדעתי לא פחות ממיתולוגי, תקליט מדהים. על השירים של סשה ארגוב הרי לא צריך להוסיף ולדבר, זה הכל ידוע. בחצי השנה האחרונה, קובי ועדנה יצאו במופע שמתבסס על שירי אותו אלבום ושירים נוספים של סשה, צור בן זאב עשה יופי של הפקה מוזיקלית עם נטייה לג`אז אפילו, וזה ערב מקסים ממש שלא קיבל מספיק תהודה, קובי עצמו גם כתב הרבה שירים, וכל הסיבות האלה יחד הולידו את הערב".
 
במהלך הערב יבצעו רכט וגורן מספר שירים מהופעתם החדשה וחברת הד ארצי תנצל את ההזדמנות ותעניק לשניים ולמשפחת ארגוב אלבום זהב לאותו אלבום, "שירי סשה ארגוב"שמו. 

השלאגרים של "שובבי ציון"

בעצם התחלתם את ההיסטוריה המשותפת שלכם ב"שובבי ציון" או שהכרתם קודם?
 
"גם לפני `שובבי ציון` יש לנו היסטוריה משותפת. שנינו שיחקנו בהצגה שנקראה `קרחת` שכתב יונתן גפן והייתה אמורה להיות התשובה ל`שיער`. ליונתן היה קצת חוש נבואי כי במחזה מסופר על פרופסור מטורף שהמציא מכונת תקשורת שבעזרתה הוא שולט בעולם, ואנחנו יודעים מה הכוח של התקשורת היום וכמה היא שולטת בעולם, אבל למרות שההצגה הייתה מדהימה היא לא הצליחה כי היא כנראה הקדימה קצת את זמנה. מה שיצא מזה זה שאנחנו הכרנו וכתבנו והקלטנו ביחד. חנן יובל סיים באותה תקופה את תפקידו ב`שלושרים`, ומיקי פלד, שהפיק את כולנו, חיבר בינינו, וככה הוקמה שלישיית `שובבי ציון`. את השם, אגב, העביר אלינו בני אמדורסקי. זה היה אחד השמות שנשארו לו מההצעות לשמות למה שהפך ל`שלושרים`".
 
 
איך היית מאפיין את קובי כאמן?
 
"קובי הוא לדעתי פספוס גדול מאוד קודם כל כשחקן. אחרי הלהקה הוא התחיל בעצם כשחקן, ניסים אלוני לקח אותו לכמה הצגות, אבל הוא התחיל להקליט, והצרה הגדולה שלו הייתה שכולם השוו אותו לאריק איינשטיין, הרגו אותו, לא נתנו לו לחיות, כאילו הוא מחקה את אריק. וזה הפריע לו מאוד, והוא ניסה לברוח מזה ולשיר גבוה, וזו הייתה טעות גדולה כי באמת יש לו צבע קול נדיר. כששומעים בערב את הביצוע שלו לשירים של סשה ארגוב מבינים שאין הרבה קולות כאלה, ולאורך הדרך, גם בגלל שהוא ניסה ללכת לרוקנרול, שזה האהבה הגדולה שלו, וברוקנרול שרים חלק מהשירים עם לחץ על הקול, הוא פספס את ה`בל קנטו` שלו, את השירה היפה שלו לטעמי, שזה הקטע המאוד חזק שלו עם הטונים העמוקים שלו. אבל אף פעם לא מאוחר..."
 
וכיוצר?
 
"קודם כל, התכונה הנהדרת שלו, שהלוואי ולי זה היה, זה שהוא גם כותב טקסטים. אני ניסיתי כמה פעמים, והבנתי שזה לא הקטע שלי. ב`שובבי ציון` הוא כתב לנו את `איש גדול` למשל, שהיה שלאגר גדול,  וגם בתקליטים שלו הוא כתב את רוב הטקסטים.
 
"כשעבדנו ביחד, כשהיה יוצא תקליט חדש של הביטלס, היינו שנינו משתגעים בבית שבוע, סוגרים הכל ולא יוצאים עד שאנחנו לא מכירים כל תו בתקליט, אז ברור שההשפעה הזאת ניכרת על כולנו, גם עליו, וזאת השפעה מצוינת. כל אחד בא מהרקע ומההשפעות שלו, ואני לא יכול לאפיין את קובי באיזה סגנון מוזיקלי מובהק. הוא כתב פופ רוק, כמו שכולנו עשינו. ההגדרה היא שירים יפים. שירים הם או יפים או לא יפים".
 
הערב הקרוב יחזיר גם אותך אל הבמה?
 
"כן. אני אשיר עם `שובבי ציון` את שלושת השלאגרים הגדולים שלנו, שזה `איש גדול`, `נוגה`, שיר שחנן הביא לנו, שיר מקסים שכתבו שלום חנוך ומאיר אריאל, והשלאגר השלישי והכי גדול שלנו, זה `ישראל ישראל` של קרליבך שעשינו אותו בגרסה רוקיסטית והוא באמת היה שלאגר מטורף. חוץ מזה אני אשיר שיר שכתב לי אהוד מנור ז"ל, אחד הטקסטים המדהימים שהוא כתב, קוראים לו `השיר הבא` אבל כולם מכירים אותו בתור `חברים`".
 
אני חייבת לשאול אותך על הפרגון הגדול שאתה מפגין פה, כי כולנו יודעים שליוצרים לא ממש קל לפרגן ליוצרים אחרים
 
"אני כל חיי האמנתי בדבר אחד: אם אתה טוב ועושה דברים טובים לא צריכה להיות לך שום בעיה לפרגן לאחרים שגם עושים דברים טובים. אתה לא היחיד על הפלאנט הזה. תמיד שמחתי ללכת לשמוע דברים שחברים כתבו, כשאני הולך אני רק מתפלל שאני אוהב את זה כי אחרת יהיה לי קשה להסתיר את זה. אבל אם אני אוהב אני רק מתנפל על הבנאדם בנשיקות ושמח כמה יופי הוא עושה את הדברים. אני לא רואה שום דרך אחרת".