נפתח בעיקר והוא "ברונפמן בביצוע מדהים לקונצ`רטו השני לפסנתר של פרוקופייב". הקונ`צרטו הזה, שנכתב לפני יותר משמונים שנה, הוא המנוגן פחות בקונצ`רטות של פרוקופייב, והסיבה המרכזית היא אתגרית.
היצירה נמנית עם הקשות ואולי אף האכזריות שביצירות לפסנתרנים. פסנתרנים נתבעים לרמת קושי המקבילה לקטעי המסלול של אתמול והיום ב"טור דה פראנס". בקטע הקשה במירוץ האופניים מוכיח לאנס ארמסטרונג שרק מעטים מתקרבים להישגיו, ועל במת היכל התרבות שמענו את יפים ברונפמן בנגינה שמעטים יכולים להתחרות בה.
קונצ`רטו של עידן המכונה
כבר מיומה הראשון לא היו חייה של היצירה קלים. פרוקופייב עצמו ניגן אותה בביצוע הבכורה באוגוסט 1913, ואותו קונצרט נכנס להיסטוריה של המוזיקה ברוסיה, ממש כמו "פולחן האביב" של סטרווינסקי, שבוצע לראשונה באותה שנה בפריז.
שתי היצירות קוממו עליהן את הקהל, בעיקר משום שהיו חדשניות והקהל השמרני ברובו לא רצה לשמוע חידושים והגיב בקולניות מאיימת. ובכל זאת היה מבקר אחד שקבע באותו קונצרט ראשון ש"בעוד עשר שנים הקהל ילמד להעריך את היצירה". המבקר טעה. הקהל החל להעריך את היצירה כעבור ארבע שנים בלבד.
פרוקופייב, כמו רחמנינוב וסטרווינסקי, כולל ביצירה יסודות רוסיים מובהקים בנעימה, במקצב ובמרווחים האופייניים, בפרקים הראשון והרביעי. בשונה משני עמיתיו, פרוקופייב הצעיר הוא לא רק רוסי אלא גם בן לעידן המהפכה, העידן הפוטוריסטי.
כמו מיאקובסקי בשירה הרוסית וכמו שלונסקי בשירה שלנו, וכמו ציירים רבים בשנים של ערב מלחמת העולם הראשונה, פרוקופייב מעניק לפסנתר הזדמנות להביע את עידן המכונה. וזה מקבל ביטוי מרכזי בפרק השני המהיר והתלול, שנכתב כ"פרפרטואום מובילה" (נגינה רציפה ללא הפסקה), ומזכיר תנועת קטר ההולכת וצוברת עוצמה ככל שהדרך נמשכת. את תביעותיו מן הפסנתרן מתחיל פרוקופייב כבר בפרק הראשון, כשהוא מוותר לחלוטין על התזמורת בחלק הפיתוח של הפרק ומותיר את הבמה לפסנתרן לבדו.
קשיים אחרים חש הקהל של סנט פטרבורג בהשמעת הבכורה גם בפרק השלישי, ששילב אקורדים דיסוננטיים ושפע של רעיונות שנדחסו ליחידת זמן קצרה, אולי קצרה מדי לקהל.
שיא מושלם לברונפמן ולפילהרמונית
ברונפמן, ב"טור דה פורס" אדיר משלו, ניגן את היצירה במה שנראה כלפי חוץ בקלילות מדהימה. הוא לקח אותנו למסע המכשולים הזה ולא ויתר על כל הקטעים המעודנים והפיוטיים וביניהם זינק ביד רמה אל הקטעים המכניים.
זובין מהטה סיפק לו תזמורת מלווה ותומכת שגם בה הושם הדגש על צלילי המכונות שבקעו מכלי הנשיפה ממתכת ועל צבע חדש למיתרים. הביצוע היה שיא מושלם לברונפמן ולפילהרמונית.
לאחר המסע המפרך הזה עוד נותרו לברונפמן כוחות לנגן סונטה קצרה של סקרלטי בעידון ובאיפוק שהפכו את נגינתו למעין פריטה על מיתרים שגרמה לרבים בקהל לחשוב שמדובר ביצירה ספרדית. לא לפספס!
זבל פאשיסטי ו/או להיט קופות היסטרי
את חלקו השני של הקונצרט תפסה "כרמינה בוראנה" יצירת הלהיט היחידה של הגרמני קרל אורף. למען הגילוי הנאות אודה כבר כאן שהיצירה אינה מן החביבות עלי.
היצירה היא תזמור ועיבוד של אורף לטקסטים חילוניים שנכתבו בגרמניה בלטינית במאה ה-12, והיא משתמשת במגוון עצום של גוני צליל - בשלושה סולנים (סופרן, קונטרה-טנור ובאס-בריטון) במקהלה ענקית ובתזמורת שמספר כלים שלה גדול ביותר, כשאת החיזוק המשמעותי מקבלת קבוצת כלי הנקישה.
הטקסטים עוסקים בתענוגות החיים - הרבה מין של אביב וקיץ "אומלל האיש שאינו חושק", "בתולות סובבות בלי גבר", "בואי יונתי, האישון שלי ממתין", אוכל טוב, וכפי שמספר הברבור ההולך ונצלה על האש "על מגש אני מובל לא אוכל לעוף אל-על" (כל הציטוטים מתוך תרגומו של ישראל אובל).
מחומרי הרקע האלה רקח אורף יצירה צעקנית, שבה רב הפשוט הרדוד והבסיסי. היצירה שנכתבה בשנת 1937, בגרמניה הייתה לחביבתם של הנאצים ושל הצורר העומד בראשם. מכונת התעמולה הנאצית שמחה לקבל יצירה שמקורותיה הם גרמניים מתקופות שבהם הגרמניות הצרופה לא היתה מוטלת בספק.
היצירה קידמה את אורף בחברה הנציונל סוציאליסטית, במעמד, בשכר ובאהדת ראשי המשטר, וזכתה לכינויי גנאי בנוסח "זבל פאשיסטי" ועוד על-ידי מבקרי אמנות רבים, בשנים הראשונות וגם לאחר המלחמה.
אלא שדווקא משום פשטותה, גסותה המכוונת, מקצביה הבולטים וחוסר תחכומה, "כרמינה בוראנה", היא להיט קופות היסטרי והקהל, גם זה שלנו, מוכן לשמוע את היצירה שנה אחר שנה ולהתלהב כתינוק הזוכה בצעצוע קולני.
דוד ד`אור – יותר צלוי מברבור
כל אלה אין בהם כדי להמעיט באיכות הביצוע של הסולנים המקהלה והתזמורת. חן רייס, הסופרן שעושה חייל בעולם, הולכת ומתפתחת לעינינו מהופעה אחת בפילהרמונית לשנייה. היא העניקה ליצירה את רגעי העידון הטובים ביותר.
זמר הבס יוהה אוסטילו מפינלנד, היה בעל התפקיד הראשי והרשים לא רק בנוכחות ובשליטה קולית במנעד רחב, אלא בכוחו לתת ביטוי שחקני-דרמטי לטקסטים.
דוד ד`אור הקונטרה-טנור, שהתקבל בחביבות, כגיבור מקומי בזירה חדשה, לא הצליח להשתוות לעמיתיו על הבמה ובתפקידו כברבור צלוי, התגבר החלק החרוך על הברבוריות.
המקהלה הפילהרמונית פראג, שלטה היטב בניואנסים הכמו-פראיים וזובין מהטה הוביל ביד בטוחה את מכונת הצלילים הזו משיא לשיא.
שיא סלולרי
שיא נוסף בהיסטוריה של הפילהרמונית, נרשם אמש כשהמנצח זובין מהטה נאלץ להפסיק את נגינת התזמורת באמצע היצירה בגלל צלצול טלפון סלולרי. במהלך שירתה המעודנת של חן רייס ב"כרמינה בוראנה" עלה מהשורות הראשונות של היכל התרבות קול צלצול הולך ומתחזק של טלפון נייד. חן ניסתה להמשיך לשיר, אך מהטה אמר "לא הפסיקי", עצר את התזמורת וגער בבעל הטלפון "נו תענה כבר!". רק אז כבה המכשיר.. והתזמורת חזרה לנגן. בהמשך נרשם עוד צלצול מתמשך, בעוצמה שקטה יותר.
למועדי הקונצרטים
יוסי שיפמן
22/07/2004
:תאריך יצירה
|