לפני עשר שנים התחברו שני גיטריסטים, ויצרו את ההרכב "ג`ינג`יות". אמיר צורף, יוצא להקות "נוער שוליים" ו"רוקפור", ותמיר אלברט, יוצא "נושאי המגבעת", יצרו תקליט חד פעמי, תרתי משמע. גם בגלל השירים, הטקסטים, ההפקה והסאונד, שנשמעו כמו שום דבר ישראלי אחר, וגם בגלל העובדה שקצת אחרי יציאת האלבום, כשמאחוריהם הופעות ספורות, הפסיק ההרכב את פעילותו בעקבות תהליך החזרה בתשובה של אלברט.
שואל ומחפש
הג`ינג`יות נשארו אמנם בגדר הרכב של תקליט אחד, אבל איזה תקליט. אלברט כתב את הטקסטים ועל הלחנים והעיבודים היו חתומים השניים. ההפקה האלקטרונית נחשבה שונה וחדשנית בישראל של 1994, כשמהפכת האלקטרוניקה רק הראתה סימנים ראשונים של יציאה מהרחם.
מי שהכיר את תמיר אלברט עוד בימיו החילוניים יכול להעיד שתמיד היה אדם שואל ומחפש. אחר כך הוא באמת חזר בתשובה, ועשה את כל הדרך ל"שם", כולל הקמת משפחה חרדית כדת וכדין. נדמה היה שכמו האמנים האחרים שעברו לעולם הדתי, גם ממנו לא נשמע יותר בעולם שלנו, זה שאין בו תשובות ברורות.
למרבה ההפתעה, ואולי בעצם לא, אלברט עשה את הצעד שכמעט ולא נעשה לפניו, והעז להודות שהחזרה בתשובה לא סיפקה לו כנראה את כל התשובות. בהתחלה זאת הייתה רק שמועה. "תמיר אלברט חוזר בשאלה", "תמיר אלברט חוזר לנגן ולהופיע". אבל עכשיו ברור כבר שזה קורה. ב- 8 לאוגוסט הם הופיעו בכפר המוזיקה בניצנים, ועכשיו גם אני חייבת לדבר אתו, ולהעז ולשאול את מה שאי אפשר לשאול בדרך כלל את אלה שעשו את הדרך אל הדת.
התגעגעתי להופעות
מלבד גיטריסטיותו, התגלה אלברט באלבום ככותב טקסטים שונים מהסטנדרט, גם מבחינת התכנים וגם מהבחינה הצורנית, כשחלקם משלבים משפטי מפתח באנגלית בתוך טקסטים בעברית, ובכל זאת נשמעים טבעיים, כמו בשיר שהעניק לצמד את שמו - "נחיתה בחוף הג`ינג`יות, לזה אני קורא Pussy Heaven, Pussy Hell"
- לא היה לך קשה לשיר שוב את הטקסטים שכתבת לפני כל התהליכים האלה שעברת?
"אני מתעסק בצד הביצועי ולא בצד המחשבתי של זה".
- מוזר לשמוע משפט כזה דווקא ממך..
"אם הייתי צריך לכתוב היום טקסטים על הנושאים שכתבתי אז, הייתי כותב אותם אחרת, אבל מכיוון שהם כבר נכתבו, השאלה הייתה אם לבצע אותם או לא. מכיוון שיש לנו בסך הכל תקליט אחד, שזה לא הרבה שירים, פשוט אמרנו אוקיי, אז נבצע הכל. ואם נבצע, זה כפי שזה. זה היה השיקול. אם יהיו לנו עוד תקליטים, נשיר מדי פעם גם את השירים האלה בכיף, אבל היום זה כל מה שיש לנו, תקליט אחד".
- בעצם בכל העשור הזה, כשחיית כאדם דתי, לא עשית מוזיקה?
"ניגנתי כל הזמן, עשיתי מוזיקה בבית, אבל לא הוצאתי החוצה. ההופעה בניצנים הייתה ההופעה השנייה שלי בשנים האחרונות, אחרי הראשונה במופע של בלקפילד".
- ואיך היה להופיע אחרי כל כך הרבה זמן, זה היה דומה למה שהרגשת פעם?
"זה יהיה שקר להגיד שזה בדיוק אותו דבר כי חלפו עשר שנים, והרבה דברים השתנו. היה לי הרבה זמן לחשוב...אבל אני פשוט מאוד אוהב להופיע, מאוד אוהב לשיר. התגעגעתי לזה".
היה לי קשה להאמין שאנשים חובשי כיפה מתנהגים ככה
- זה לא עורר אצלך כל מיני קונפליקטים, המגע המחודש עם העולם היצרי הזה של הבמה?
"בואי נגיד שאם הייתי נולד חרדי זה היה מאד חריג. כל המכלול: השירים, הקהל, המקום, סוג האנרגיה, כל החבילה. אצלי זה שונה מפני שאני בעצם בתהליך של בירור שיש לו מנעד, אז יש הרבה יותר גמישות בכללים".
- היום אתה מכנה את עצמך אדם דתי?
"אני מגדיר את עצמי בתור יהודי".
- והתהליך שאתה עובר עכשיו לא גורם ליחס שלילי כלפיך מהעולם החרדי שסביבך?
"היום אני לא קשור כבר לעולם החרדי, בכלל. היו לי שם חוויות... עמדתי במצבים שהיה לי קשה להאמין שאנשים שחובשים כיפה מתנהגים ככה... אני אפרט את זה בספר שאני מתכוון להוציא ובעוד מדיות שאני חושב לעסוק בהן, למרות שזה לא העיסוק העיקרי שלי. אני לא מרים כאן איזשהו דגל של מהפכה, וזה גם לא העניין העיקרי בחיי להביע את דעתי על עולם החרדי. אני יוצר, ובשלב הזה יש הרבה שאלות שאני מרגיש צורך לענות עליהן".
- יש חילונים שחוזרים בתשובה, ויש דתיים שחוזרים בשאלה, אבל מעטים מאד האנשים שעושים את הדרך הלוך וחזור, מהשאלה לתשובה ובחזרה. צריך הרבה אומץ בשביל זה, לא?
"כנראה שכן. יש כמה אנשים שזועמים עלי וחושבים שזה עזות פנים מצידי להגיד את מה שאני אומר".
- קראתי כתבה איתך באחד ממוספי סוף השבוע, ובין השורות נשמע שאתה אדם שלא מצא את מקומו המושלם לא בעולם הדתי ולא בחילוני. איך אתה מרגיש כלפי זה?
"בחיפוש אחרי זהות והשתייכות, גיליתי שאני לא ממש מצליח להשתייך לאף צד בצורה מוחלטת. שאלתי את עצמי אם העובדה שאני לא משתייך היא תוצאה של התהליך הזה שעברתי, או של חלק טוב באישיות שלי שפשוט לא מצליח להשתייך. השאלה היא אם להיות אינדיבידואל זה טוב או לא - יש לזה שני צדדים , גם טוב וגם לא. המסקנה שיצאתי איתה מכל המסע הזה היא להשתדל להיות נאמן לעצמי".
המון אנשים מדברים אתי על רוחניות
- זה לא קשה למשפחה הקרובה שלך, האישה והילדים, מה שאתה עובר עכשיו? זה לא נורא מבלבל לאנשים סביבך?
"מה שאת רואה היום זה תוצאה של תהליכים שקרו במשך הרבה זמן. הקהל לא מלווה אותי יום יום במשך הרבה שנים ונכון שזה נראה כמו מהלכים קיצוניים אבל אני בנאדם ומותר לי לעשות את ההחלטות האישיות שלי".
- איך אתה מסביר את העובדה ששני חברים מנושאי המגבעת חזרו בתשובה? (אלון כהן, המתופף, הוא "החוזר" השני)
"אלון ואני, שנינו באים מרקע עדתי דומה, אני יכול להגיד לך בצורה די ברורה שתשעים ושמונה אחוז מהחוזרים בתשובה הם בני עדות המזרח".
- באמת? גם היום?
" גם היום, מאד. למה? אני חושב שבני עדות המזרח יותר קשובים לרגשות שלהם, הם גמישים. הם פחות בגישה של `או חרדים או בני קיבוצים`. אצל עדות המזרח יש מגוון הרבה יותר רחב של אפשרויות. וזה יפה בעיני".
- שמעת מוזיקה ישראלית חדשה בשנותיך כדתי?
"לא ממש התעניינתי. כולם אומרים לי שלא הפסדתי הרבה, אבל זה לא מדויק כי באמת שעולם המוזיקה השתנה מאוד בשנים האלה. הקצב של העולם גבר וזה אחד הדברים שמאד קשה לחיות איתם".
- אולי בגלל זה יש גם צורך נגדי חזק כל כך לפנות לרוחניות (אם כי פלסטית למדי לטעמי). כנראה שהצורך במפלט הרבה יותר גדול בתקופה כזאת שבה הקצב הולך ומתגבר...
"את יודעת, מה שמדהים זה שבחודשיים האחרונים, שבהם אני מטייל בעולם המוזיקה, המון אנשים מדברים איתי על רוחניות, המון. אני מבין למה הם בוחרים לדבר איתי על זה, אבל אני לא מורה דרך. זה פשוט מדהים אותי. אני לא חושב שהעולם נהיה יותר חומרי, אני חושב שהתדירות של החיים גברה, והטלוויזיה הגבירה אותה בצורה מאד חריפה, על גבול הלא בריאה. אבל את יודעת, יש מוצר ויש מי שקונה, ואתה יכול לבחור. הבחירה היא תוצאה של הכרה. של הבנה".
מחפשים משהו יותר מעמיק משירי פופ
עם השנים שחלפו מאז פירוק הצמד, אמיר צורף, הגיטריסט והמלחין המופלא, הפך לאחד המפיקים המוזיקליים המשובחים במוזיקה הישראלית. הוא הלחין והפיק את שירי האלבום "הכחול האפור הזה" של סיון שביט, הפיק מוזיקלית את "`פעם בחיים" של עמיר לב, את "אלבום המצעדים" של יוסי בבליקי, את אלבום הבכורה של ה"ג`ירפות", וקיבל את הגושפנקה הסופית למעמדו כשניגן גיטרות והפיק מוזיקלית יחד עם משה לוי ושלום חנוך את האלבום המשותף של אריק איינשטיין ושלום חנוך, "מוסקט". מה שנקרא, מימש את עצמו, ובגדול.
- היית בקשר עם אמיר צורף ועם חברים מהעולם החילוני כל הזמן הזה?
"הייתי אתם בקשר כל השנים. האמת שהייתי בקשר עם החברים שלי הרבה יותר משהם היו בקשר אתי... אני זה שיזמתי את הקשר כל פעם מחדש. אני חושב שזה בגלל שהם לא רצו להכנס לשאלות לגבי עצמם. הבנתי את זה אז ואני מבין את זה היום. אני חשבתי ועדיין סובר שלמרות שהחיים שלנו שונים והדעות שלנו שונות אנחנו עדיין יכולים לחיות ולהיות בקשר אחד עם השני כל עוד מכבדים אחד את השני".
- ואתם ממש עובדים עכשיו על אלבום חדש?
"אמיר אמר את זה מאד נכון: אנחנו בתהליך של לגלות מחדש מה זה בעצם התוצר שאנחנו מסוגלים להוליד עכשיו, כי מה שעשינו כ`ג`ינג`יות` לפני עשר שנים לא ממש תואם את התחושות שאנחנו עוברים עכשיו בתור אנשים יותר בוגרים. אני לא יודע אם זה יישמע להיטי או שזה יישמע מאד מהורהר, אבל אנחנו פשוט כל פעם בודקים מחדש מאיפה היצירה שלנו נובעת עכשיו. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהקשר והחיבור המוזיקלי בינינו מאד טוב ואנחנו מאד אוהבים את זה, אבל אנחנו בודקים לאן אנחנו אמורים ללכת עם הדברים. אני חושב שאנחנו מחפשים משהו שהוא קצת יותר מעמיק משירי פופ".
מפרגנים לנו בתקשורת
- אתם מבצעים כבר שירים חדשים בהופעות?
"אנחנו כותבים דברים חדשים, ובהופעה בניצנים ביצענו שיר חדש שנקרא `תעבור ללילה`, שאנחנו מאמינים שהביצוע הכי טוב שלו הוא ביצוע של נגינה חיה. מכיוון שההופעה שלנו לא בנויה לזה (ההרכב בנוי על אמיר, תמיר ומתכנת, לא על בס-תופים כמו בהרכב רוק רגיל), ובכל זאת רצינו לעשות את השיר - התאמנו אותו להופעה. אז כפי שאנחנו מבצעים אותו עכשיו, זו מין פשרה שאנחנו מרשים לעצמנו לעשות."
- ואיך מגיב אליכם הקהל?
"אני יכול להגיד לך שהרבה אמנים ואנשים בתקשורת נורא מפרגנים לנו ומעריכים אותנו. לגבי קהל, גם במקור, לפני עשר שנים, לא הופענו מספיק בשביל ממש לפגוש אותו באמת, אז אני עוד לא ממש יודע. אבל אנשים זוכרים את השירים, ומפתיע שיש בחורים ובחורות צעירים שמכירים את השירים ואוהבים אותם".
- חידשתם קצת את העיבודים של השירים או שהם נשמעים בדיוק כמו פעם?
"שמרנו על הצליל המקורי, האלקטרוני, אבל עשינו עיבודים קצת שונים, שינינו קצת את המקצבים בכל שיר, את הסאונדים. הוספנו עוד כל מיני עיטורים לשירים".
- ולסיום, תסלח לי על השאלה, אבל ממה אתה מתפרנס כל השנים האלה?
"אני מתפרנס כגרפיקאי. אבל לא ממש בעולם החרדי. לא הייתה לי פרנסה בעולם החרדי."
הופעת הבכורה של הג`ינג`יות תתקיים ב- 12 באוגוסט במעבדה בירושלים. הופעה נוספת - ב- 14 באוגוסט במסגרת פסטיבל האינדי של הזירה הבין-תחומית "נבחרת החלומות" .
טל גורדון
10/08/2004
:תאריך יצירה
|