לקראת העלאת "אלכסנדר נייבסקי" על ידי ולרי גרגייב ובית האופרה מרינסקי
פוליטיקה של אז ושל היום
בדצמבר האחרון התקיים משאל ברוסיה. 50 מיליון נשאלים התקשו לדרג את הרוסי החשוב ביותר בתולדות רוסיה. מי שזכה להערכה הרבה ביותר, אף לפני סטלין וסטוליפין, היה המדינאי והמצביא, אלכסנדר ירוסלבוביץ` (שנודע בכינויו אלכסנדר נייבסקי), שהציל את רוסיה מפלישות גרמניות (טבטונים ושוודים). זה קרה במאה ה-13.
אותו אלכסנדר נייבסקי היה בשעתו בבחינת קרש ההצלה לשניים מגדולי היוצרים של ברית המועצות בשנים השחורות ביותר שלה. במאי הקולנוע הגדול סרגיי אייזנשטיין זכה בעת הזו לכינוי הגנאי "פורמליסט" מטעם השלטונות.גם על המלחין דימיטרי פרוקופייב, ששב הביתה לרוסיה משהות ממושכת במערב, היה מוטל להפגין נאמנות למולדת ולהוכיח כי לא "הורעל" במערב. שניים מן היוצרים החשובים של ברית המועצות עמדו כאן למבחן שמשמעותו הישרדות.
בינתיים בגרמניה התחזקו הנאצים, בשנת 1938 כבר היה ברור לאן פניה של גרמניה ועידוד העם הרוסי מול האויב הפוטנציאלי היה בהחלט תחום ראוי להשקעה. אייזנשטיין ופרוקופייב פנו לסיפור הגבורה הגדול מן המאה ה-13, הנצחון הכפול של אלכסנדר נייבסקי על השוודים (על נהר הנייבה, ומכאן כינויו) ועל הגרמנים בקרב קשה שהתרחש כבר בקרבת העיר החשובה נובגורוד. הבמאי והמלחין ערכו 31 סצנות לסרט היסטורי שמשמעותו העיקרית היא לא רק נאמנות לסיפור ההיסטורי אלא עידוד העם הרוסי בשעתו הקשה.
כאן התרחש האירוע המעניין. בשונה מהטכניקה המקובלת, מלחין רואה את הסרט ומתאים לו מוזיקה, ב"אלכסנדר נייבסקי" פרוקופייב כתב מוזיקה, אייזנשטיין שמע אותה והתאים את הצילומים למוזיקה. פרוקופייב ניסה בתחילת העבודה המשותפת לשחזר את צלילי המאה ה-13, אבל עד מהרה גילה ששם לא ימצא את האפקטים המיוחדים שההולמים לדעתו סרט הירואי. הוא פנה לטכניקה פשוטה יותר שבה הרוסים ייראו טוב, ובחר מוזיקה עממית בעיבודים שונים.
במקביל רצה הגרמנים יישמעו רע והשאיר להם את כלי הנשיפה הגדול ממתכת ולא הסתפק בכך ובאולפני ההקלטה קרב את המיקרופונים לפעמוני הכלים (החלק הרחב בקצה המרוחק משפתי המנגן, שממנו מגיע הצליל) על מנת שיישמעו מעוותים. הסרט היה להצלחה עצומה. שיאו כך נטען היה בתמונת הקרב על השלג. היסטורית, הסצנה הזאת צולמה בקיץ ומשטחי האדמה כוסו בתערובת של גבס, מלח, וגיר על מנת שהכל ייראה כשלג.
לאחר הצלחת הסרט יצר פרוקופייב מפס הקול קנטטה לזמרת, מקהלה ותזמורת. יצירה בת שבעה פרקים שבהם הראשון השני, הרביעי והשישי נלקחו במדויק מתוך המוזיקה לסרט. יתר הפרקים עברו שינוי דרסטי על מנת להתאימם לעמידה עצמאית באולם הקונצרטים, עמידה שאינה תלויה באמנות הקולנוע. הקטעים מושרים בחלקם ברוסית ובחלקם בלטינית. הצלחת היצירה באולם הקונצרטים לא היתה קטנה מזו של הסרט. רוקופייב ואייזנשטיין שבו לשאת חן בעיני השלטונות.
בקונצרט בפסטיבל "קלאסי בים האדום" שבו תושמע הקנטטה, ינוגן גם הלהיט הגדול, קונצ`רטו מס` 3 של רחמנינוב לפסנתר ולתזמורת. גם כאן יש פולטיקה לא מעטה. הפסנתרן הוא הגיאורגי אלכסנדר קורסנטיה, המנצח הוא איש דרום-אוּסֶטיָה, ולרי גרגייב, שיצא לפני חדשים ספורים בהצהרות תוקפניות כנגד הגיאורגים התוקפנים. באילת השניים יופיעו יחד על במה אחת, כאן. אולי יש למוזיקה סיכוי לאחות בין אויבים.
הקונצרט יתקיים ביום שישי, 27 בפברואר 2009 ב-21:00 במסגרת פסטיבל "קלאסי בים האדום".