מוזיקה - שורש הישראליות

אלבום חדש לשחר אבן צור וכיוון חדש: "את הזהות שלנו כישראלים אמריקה לא יכולה לתת לנו" הוא אומר

"אני אוהב את הישראליות שלי"

"השנה ימלאו לך שישים/ יום הולדת שמח נשיר לך שירים/ אני זוכר שהייתי צעיר ואמיץ/ רץ ממלחמה אחת למלחמה אחרת/ והשלום שלך תמיד מחוץ לדלת// הם העפילו אלייך מעל הגלים בלב ים/ הם שנישקו אותך באדמתך/ בסוף מסע ארוך חיכתה להם תחילת הדרך/ הם שהציתו בך רוח חיים ונטעו בך עצים/ הם זרעו בתקווה הם החביאו בסליק את הנשק// ואני חי בתל אביב/ והאורות בלילה זה משהו אחר/ אני יוצא בכיכר מגן דוד/ אני נולדתי בך ואת בי"("כיכר מגן דוד", מילים ולחן: שחר אבן צור)

שפעה של רומנטיקה ישראלית, ניחוחות ים תיכוניים והשפעה ארץ ישראלית מובהקת, עם דגש על ה"ארץ", מתפרצת בהפתעה ל"כיכר מגן דוד", אלבומו השני של שחר אבן צור - מתופף להקת מוניקה סקס בימים כתיקונם, ואביו החוקי של "עירומים", הלהיט שייצר אלבומו הראשון לפני מספר שנים – וממקמת את האלבום כחוליה נוספת בחיפוש הגורף אחר שורש כלשהו, תהליך שאחראי להרכבים כמו "אשכנויז" ו"אוי דיוויז`ן" שחוזרים לבית סבא וליידיש שדיבר, ועד להרכבים כמו "הגרובטרון", מעין תגובה מאוחרת של התעוררות מהצד המערבי של המפה, אחרי שנים של חזרה לבתי האב המזרחיים.

"בעצם חיפשתי התחלה חדשה", מספר אבן צור, "כי האלבום הקודם היה המשך ישיר של חמש שנים שגרתי בניו יורק, ועשיתי רוק רוק רוק, והרגשתי באיזה רגע שאני מחפש משהו חדש שירגש אותי, משהו אחר, שאני לא מכיר. היה לי חשוב פחות לצעוק את מה שיש לי להגיד, ויותר לשיר את זה.

"חזרתי לארץ כבר לפני המון שנים, אבל הייתי צריך לעצור אחרי `עירומים`, התקליט הראשון, כדי להבין שאני לא חייב לעשות את ברירת המחדל של כל יוצא ניו יורק. לאט לאט התחילו יותר ויותר למשוך אותי הצלילים והתכנים של ארץ ישראל הישנה, והדבר הזה נתן לי את הסיבה לעשות תקליט כזה.

"אני אוהב את הישראליות שלי ואני רוצה לטפח אותה, אני חושב שהגעתי למקום שאני לא מוכן שיתייחסו אליי יותר כאל `עוקץ פלייליסטים` למינהו, או כאל מישהו שיש לו שיר פה ושיר שם. אני רוצה שיתייחסו אלי ברצינות, ואני מרגיש שנתתי לעצמי איזה פרש סטארט כזה ממקום שאני מאוד מאמין בו מוזיקלית".

"בקצה של הקצה של הקצה אני מרגיש קצת חלוץ"

"כל פעם שאני נזכר/ בדרך לטול כרם/ קולות מן המסגד/ בלילה של ירח מלא/ איטבח אל יהוד/ הם צועקים לתוך הלילה/ לשם אני נשלחתי/ עם קליע בקנה/ כל פעם שאני נזכר/ בריח של הגשם במעלה ההר/ עם חברי למחלקה/ אל סמטאות הכפר/ הגענו באישון הלילה/ חשבתי רק עלייך/ אמא שלי" ("40 דקות מהשטחים", מילים ולחן: שחר אבן צור)

איזו עבודת הכנה עושים כדי ליצור אלבום כזה?

"היסטורית זה משהו שיש לי מהלימודים בבית ספר, אבל מוזיקלית, הלכתי וחיפשתי בתקופות של המעפילים, החלוצים, התחלתי לשמוע את ההקלטות הכי ישנות, שירים שלא ידעתי שקיימים בכלל. מאריק איינשטיינים ישנים ועד התקופה הישנה באמת, דברים כמו הגבעטרון. משהו ישראלי. הדבר הזה שהמציאו פה לפני לא הרבה שנים, אבל הוא כבר נעלם אצל הנוער של היום, ואני חלק מזה. נסעתי לחו"ל, עשיתי מוזיקה לגויים... פאנק-רוק, רוק, איך שלא תסתכלי על זה, ואני חייב להגיד שעוד מהימים שלפני מוניקה סקס, אני דווקא כן בא מהמקומות היותר עדינים של המוזיקה".

התהליך שעובר עליך הוא חלק מתהליך שמשקף בצורה מאוד מובהקת את התקופה הנוכחית

"אני חושב שבסוף היום אנחנו מבינים שאת הזהות שלנו כישראלים אמריקה לא יכולה לתת לנו. אנחנו לא יכולים לקחת את זה מהעולם. או שנייצר את זה או שלא. פעם יצרו את זה. היה איזה סיי. זה מה שבא לי לעשות היום. להתנקות רגע מכל הדיסטורשנים ומכל ההפקות פופ, ולעשות משהו אותנטי. לעולים החדשים הייתה אותנטיות. כל מה שהם הביאו לפה היה אותנטי, והיום במוזיקה שלי אני רוצה להיות אותנטי, יותר מאשר לשבת ולהנדס בפרוטולס תקליט שלם. התחשק לי לתעד רגע בדיסק הזה".

יש משהו מנחם בלהסתכל אחורה ולהרגיש מחובר לעבר שלך, לא?

"אני אגיד לך יותר מזה. אני לא מרגיש שזה השורש שלי. אני לא פה ולא שם. ההורים שלי לא היו חלוצים. מבחינתי השורשים שלי באלג`יר. אז זה לא הסתכלות על השורש שלי. הדבר שאני יכול להסתכל עליו זה שאם היום ארבעה יזמים מרימים בר חדש ברחוב הארבעה, אז פעם הם הרימו מושב חדש קרוב לנתניה. אני מדבר על היוזמות. במקום לפתוח עוד בר ולהסתובב עם מגפיים נוצצות ועם גורמה, לכו תעשו משהו טוב לאנושות. שימו את הכסף על מעון לילדים מוכים. כל יומיים פותחים עוד בר בעיר הזאת, אוכלים לנו את הראש כבר, וזה אנשים מוכשרים, אז לכו לפוליטיקה, זה אותו כסף להרים מפלגה. אז כן, נו, אני מחפש קצת יותר תעוזה אמיתית כזאת, משהו חלוצי. מאז שהוצאתי את התקליט הזה, בקצה של הקצה של הקצה אני מרגיש קצת חלוץ, כי זה הכי לא טרנדי, זאת לא מוזיקה שמתלהבים ממנה ברדיו יותר מדי".

אבן צור עובד במקביל גם על האלבום החדש של דיה רז ("זמרת רוק תל אביבי חדשה מהסוג שחסר פה. זמרות חדשות היום יוצאות מוכן מידי, וול דאן, דיה רז זה לא מדיום רייר אפילו, זה מדיום לפנים, זה נוזל, ואני מאוד אוהב את זה") ועל אלבום חדש של אחיו, אייל, ובתווך מתכונן אבן צור להופעות של האלבום החדש, עם ההרכב החדש שלו, "המעפילים".

"המעפילים זאת הקבוצה שלי, ההרכב שאיתו אני הולך לעשות את התקליטים הקרובים שייצאו די ברצף כי אני בפרץ יצירתי. זה הרכב של שמונה אנשים, כינור, אקורדיון, בוזוקי, תופים, גיטרה חשמלית, פס, פסנתר, קולות רקע, שמקליטים לייב לחלוטין. אנחנו בעצם מין אורגניזם חי כזה, שאתה יכול לשים מיקרופון וללחוץ רקורד וזה מנגן. זאת חבורה שכולם בה יוצרים, זה מאוד חשוב לי לעבוד עם נגנים שהם יוצרים, עם כל מה שמשתמע מכך, לכולם יש הרכבים, כולם מופיעים, אני יכול למלא שנה שלמה בהופעות של ההרכבים של כולם, אבל זה מאוד תוסס, ואני חושב שכל אחד מביא לזה את האמן שבו, וזה ממש דבר שעושה את ההבדל".