חצי שנה אחרי שהוציאה את אלבומה החמישי "חמש", חוזרת יעל לוי לבמה. האיכויות הקוליות הטהורות של לוי, המגובות בדמותה הגבעולית ובמראה נקי ונזירי, יצרו לה תמיד דימוי ענוג ושברירי.
בריאיון לטל גורדון מתברר שלוי מנערת קצת את התדמית וחוזרת להופיע במעטפת חדשה, רוקנ`רולית יותר, גרובית יותר, ונאיבית הרבה פחות.
"פעם ראשונה שעושים לי קולות"
לוי חוזרת להופיע כשהיא מגובה בהרכב חדש שהוקם לכבוד המופע הנוכחי, וכולל את ג`נגו על הבס, את נושי פז ויפתח קדן בגיטרות ואת חגי פרשטמן בתופים. מעבר להתרגשות הטבעית, שיתוף הפעולה עם ההרכב החדש מוסיף לריגוש ולציפייה, וגם מצליח להחזיר אותה לשורשים.
- איך הייתה העבודה עם ההרכב?
"זה ההרכב הכי להקתי שהיה לי אי פעם. זאת הפעם הראשונה שאני מרגישה שיש לי להקה מאז ימי התיכון העליזים... אנחנו עושים הכל ביחד, מפיקים הכל ביחד. אני לא פרונטמנית פה. זה לא כמו בדרך כלל, כשיש נגנים שמלווים זמרת, אלא נוצרה ממש תחושה של להקה.
אתם אני מרגישה שאני לאט לאט מתקרבת לשורשים האמיתיים שלי. צמחתי ובאתי מרוקנ`רול. מי שהיה חד עין הבחין בזה, אבל הנופך המעודן שלי הקשה לאתר את זה... אז זה לא שאני משנה את עורי עכשיו והופכת לזמרת רוק שצורחת על במות, אבל ההרכב הזה עוטף אותי אחרת. זאת גם פעם ראשונה שעושים לי קולות.. ג`נגו, שמנגן בס במופע, שר אתי. זו ממש הרגשה של להקה. זה כל כך אמיתי".
"חזרנו לרוקנ`רול מאוד בסיסי"
מלבד שישה משירי האלבום החדש, תבצע לוי בהופעה גם שירים מכל אלבומיה, וביניהם כמובן "בלדה לנאיבית", "אי ירוק בים", "אל תקנה לי ורד", ו"בלילה", שיזכה לראשונה לביצוע בימתי, שנים רבות לאחר שביצעה אותו לראשונה עם יצחק קלפטר, מלחין השיר.
"באמצעות ההרכב החדש אני מבצעת שירים שלא ביצעתי אף פעם בהופעות. יש תמיד שירים כאלה שמתחבאים בתקליטים, את יודעת. אז עכשיו אני כן עושה אותם. בעבודה עם ההרכב, הלכנו לבסיס של הדברים, לאיך שהשירים נשמעו כשהם נכתבו.
השירים שכתב לי יצחק קלפטר גרמו לנגנים שלי לקלוט פתאום עד כמה יצחק הוא מלחין ענק. כמה הדברים שהוא כותב נראים ונשמעים פשוטים אבל הם ממש לא. ההרכב מחזיר את השירים האלה למקום שהם נכתבו, לרוקנ`רול מאד בסיסי. אני לא יודעת למה זה קורה לי דווקא עם ההרכב הזה. אולי זה המזג שלהם, אולי זה המקום שאני מרגישה בו היום".
- מלבד השירים מהאלבומים שלך, יהיו גם קאוורים בהופעה?
"קאוורים? לדעתי הכל זה קאוורים... המפגש שלי עם ההרכב החדש לוקח את השירים למקומות כל כך אחרים שאני מרגישה כאילו אני עושה שירים חדשים.
יש לי כבר חומרים להופעה של חמש שעות, אבל אני עושה מה שמתאים ללהקה הזאת שנהיינו. זה מלא בגרוב. אנחנו עושים למשל את `בלדה לנאיבית`, וזה נשמע אחרת לגמרי... הלהקה נדלקה גם על `בלילה`, שבחיים לא עשיתי בהופעה, והם סחפו אותי לשם, לנסות ולהעז".
"מנגינות אני כנראה לא אכתוב אף פעם"
- נודעת במשך רוב אלבומיך כזמרת מבצעת. באלבום הרביעי שלך כבר שרת כמה טקסטים שלך, ובחמישי שוב ביצעת טקסטים שלא את כתבת. איפה את עומדת בעניין הזה של היצירה?
"מנגינות אני כנראה לא אכתוב אף פעם כי אין לי את הכישרון לזה. יש את האנשים שיש להם את זה, ולי אין, אז למה בכוח. טקסטים אני כותבת כל הזמן. את האלבום האחרון, `חמש`, התחלתי דווקא עם טקסטים שלי, אבל ורד (קלפטר, שהלחינה וכתבה את כל שירי האלבום למעט טקסט אחד – ט.ג.), הייתה בתקופה כל כך פורייה, שהטקסטים שלה השתלטו על הכל... היה לה יותר קל להלחין את עצמה, אז זרמתי עם זה.
אין לי חסך מזה שאני לא כותבת. אני לא מרגישה שמוטלת עלי חובת ההוכחה. אני מתחברת לשירים של ורד ממקום כזה שמבחינת ההרגשה שלי התוצאה היא כאילו כתבתי את זה בעצמי. יום אחד אני אוציא תקליט שאכתוב את כל הטקסטים שלו. זה ברור לי לגמרי, כי יש לי כל כך הרבה חומרים, ואני יודעת שזה יקרה".
"`חמש` הוא התקליט הכי טוב שלי"
- ורד קלפטר באמת הפכה ליוצרת שאת הכי מחוברת אליה. היא כתבה לך המון שירים..
ורד ואני חברות נורא נורא טובות. אנחנו עובדות כבר הרבה שנים ביחד. הרבה פעמים אנשים שואלים אותי למה אני לא מגוונת ולא עובדת עם יותר אנשים, אבל אני מרגישה נורא יצירתית עם ורד. הביחד שלנו נורא מספק ונורא מגוון מבחינתי. אני מרגישה נורא אני כשאני שרה את השירים שלה.
בכל תקליט היא כתבה לי שיר, או שניים, ואפילו שישה, ובאלבום האחרון היא כבר כתבה הכל. זו הייתה הפעם הראשונה שעשינו הכל ביחד, מהתחלה, וזה הפך למשהו מאוד שלם שמעביר תקופה בחיים של שתינו דרך השירים.
גם העבודה עם גיל סמטנה, שהפיק מוזיקלית, הייתה חוויה מאד עמוקה בשבילי. הוא הגיע אלי אחרי שעשה את הדרך מרוקנ`רול לקלאסי ומקלאסי לרוק בחזרה, והוא קלט את הזמרת שבי מהמקום הנכון. אין לי עוד פרספקטיבה כי אני מאוד בתוך זה, אבל אני חושבת שזה התקליט הכי טוב שלי".
"היום אני מאושרת על הבמה"
- אחרי שהקרנת בעבר משהו קצת עצור ומאופק, נדמה שאולי נפתחת קצת?
"אני עוברת כבר כמה שנים את התהליך הזה. אני מאוד מאושרת על הבמה בשנים האחרונות, מה שאני לא יכולה להגיד שהיה פעם... זה בא כנראה מההתבגרות שלי, מהקבלה שלי את עצמי.
היום אני חושבת שאני זמרת טובה. פעם פחדתי, תמיד חשבתי שאני יכולה לעשות יותר טוב, נבהלתי. גם עכשיו יש לי את אותם פחדים, והבטן מתהפכת לי מכל הכיוונים, אבל כשאני עולה לבמה אני יודעת מה אני עושה ולאן אני הולכת. ואת זה לא יכולתי להגיד פעם.
עכשיו אני מעזה יותר לעשות דברים, אבל זה עדיין נשמע מאד אני... אני לא מתחפשת לשום דבר. להיפך. אני מרגישה כאילו הגעתי הביתה מהרבה בחינות. אני נורא מתרגשת לקראת המופע. מרגישה כמו ילדה, ממש כמו בהתחלה".
המופע החגיגי של יעל לוי יתקיים ב- 1 בספטמבר, ב-21:00, במועדון "זאפה" בתל-אביב, לפרטים נוספים.
28/08/2004
:תאריך יצירה
|