מוזיקה - קול ההתחלות: מיקה שדה

מיקה שדה מוציאה אלבום ראשון, עובדת על שני מופעים במקביל וממלצרת בחומוסייה

מפרט טכני:

הדבר הראשון שמבליט אלבום הסולו של מיקה שדה הוא הקול שלה, קול בשרני וחם, של זמרת שיודעת לשלוט בכלי שלה ולהשתמש בו בצורה מקצועית וכמעט נטולת בוסר, כמצופה מבתו של זמר אופרה נחשב, אביה גבי שדה. את המקצועיות הזו ניתן אולי לייחס גם לטירונות הקרבית שעברה בשירות אחת מעונות "כוכב נולד".

את רוב שירי האלבום, הנושאים שמות כמו "מי אני", "שקועה באהבה", "הולכת לאיבוד" ו"אסור להיות לבד" ומעידים בכל זאת על חיפוש עצמי של תחילת דרך, כתבה שדה עצמה, בחלק מהשירים שיתפה פעולה עם בן זוגה, אלרן דקל, ועם יערה איילון. ההפקה, עליה אחראי לני בן בשט, משרתת גם היא את הקול דומיננטי שלה. צלילי הפסנתר בשיר הראשון חלשים מאחוריה, משאירים לה את כל הבמה, ומובילים אל השיר הבא שמעז כבר לתת לכליו להגביר ווליום ותנועה ולעטוף את שדה בצבעים שיש בהם קצת מכל דבר, אווירה גרובית במידה, ללא קצוות פרומים או עמדות קיצוניות.

שלוש שנים הופיעה שדה לבד עם הגיטרה ובשנה האחרונה גיבשה הרכב שכולל פרקשן, בס וגיטרה, להופעות במקומות קטנים. במקומות גדולים מצטרפים לכוחותיהם גם קלידן ומתופף. הרפרטואר כולל בעיקר חומרים מקוריים ומעט קאברים, ביניהם "ואולי" (לא היו הדברים מעולם). בהתאמה, עובדת שדה בימים אלה על מופע קאברים שלם משירי רחל המשוררת, שמקבל בימים אלה ממש את צביונו המוזיקלי.

ציטוט נבחר:

"כסף בריאות הצלחה/ להיות בזמן לחיות לעד/ לכתוב שירים להיות בתאילנד/ לחלום לעוף גבוה" ("הולכת לאיבוד", מילים ולחן: מיקה שדה ואלרן דקל)

השאלון:

מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?

התחלתי ממש מגיל אפס. מהיום שאני זוכרת את עצמי אני שרה ומנגנת בצורה כלשהי. בגיל 18 היה לי הרכב שקראו לו ג`וס, אחר כך עשיתי בגרמניה פרויקט של שירים מקוריים שלי באנגלית שחברה בשם "ליטל בר סטודיוס" לקחה עליו חסות. מבחינתי זו הייתה חוויה מטורפת לחיים, מעבר לזה לא קרה עם זה כלום מכל מיני סיבות, אחר כך היה כמובן את "כוכב נולד"`, כשהייתי בערך בת 19, ואז עשיתי בצוותא את "שירי רחל", הצגה על חיי רחל. הייתי שם מעין הנשמה של רחל שמרחפת בצד כל הזמן ושרה בין הקטעים את השירים.

מה הרגע הזה שבו הבנת שמעוד בחורה שכותבת שירים את הופכת את זה למקצוע ולדרך החיים שלך?

מבחינתי כבר בכיתה ח` זה היה לי ברור. הייתה לי אז להקה עם כמה חבר`ה מהבית ספר, קראו לנו "שוטי הכפר", נכנסנו אפילו להקליט סקיצות באולפן. אני באמת נולדתי לתוך הסיטואציה הזאת וזה משהו שמאוד פיתחו אצלי כבר מגיל מאוד צעיר, והיה לי מאוד ברור שזה מה שאני הולכת לעשות, להתעסק ביצירה ובמוזיקה.

איך הגעת בפועל לאלבום הראשון?

אחרי "כוכב נולד" התחלתי לעבוד על דיסק ראשון. עד אז כתבתי רק שירים באנגלית והיה לי מספר מצומצם של שירים בעברית, כך שלא הייתה לי בחירה מתוך מאגר של שירים, אבל רציתי להכות על הברזל אז הקלטתי את האלבום, ואחרי שרוב האלבום כבר היה מוקלט, פתאום שאלתי את עצמי אם השירים האלה מתאימים לי, אם זה באמת אני, אם לא הייתי צריכה לחשוב עוד קצת על מה שאני עושה, כי באמת עשיתי הכל במעין לחץ ומהירות, ובסופו של דבר, יצא ככה שעצרתי הכל והקלטתי אלבום אחר.

את האלבום הראשון, שנגנז, עשיתי בצורה עצמאית. את השני כבר לא יכולתי להרשות לעצמי לעשות לבד, אז שלחתי חומרים לכל מיני לייבלים וחברות, "עננה" חזרו אליי, הרגשתי אתם מאוד נוח והדיסק יצא תחת הלייבל שלהם. בחוזה איתם כתבתי שאני רוצה לעשות הרבה דיסקים, לא רק דיסק... את ההפקה המוזיקלית עשה לני בן בשט. חיפשנו מפיק המון זמן, ועם לני היה חיבור מאוד חזק, גם מוזיקלית וגם אנושית, ופשוט זרמנו על זה. הוא הביא את אדם שפלן, ויחד הם ניגנו על כל הכלים באלבום.

אמירה מוזיקלית

זו מבחינתי שאלת מיליון הדולר. תמיד כששואלים אותי איזה סגנון מוזיקה אני עושה, התשובות שלי הן או "בוא להופעה", או "תשמע את הדיסק ותגיד לי אתה מה אני עושה"`. זה שילוב של ג`אז בלוז רוק פופ סול Fאנק, זה פשוט הכל ביחד. שילוב של כל ההשפעות שלי. אף פעם לא הייתי כבולה לסגנון מוזיקה אחד אז יצא שזה שילוב מוזר של הכל.

השפעות ומודלים?

שאלה קשה. טווח הזמרות שאני אוהבת, אם זה ג`וני מיטשל, ביורק, להקות כמו ג`טרו טול או קינג קרימזון שאני מאוד אוהבת, ואמנים כמו ניל יאנג וג`ון מרטין, ויש איזה זמרת צרפתייה שקוראים לה קמיל שהיא אחת הזמרות שבשנים האחרונות אני הכי מעריכה, אבל באמת, כמו שאני לא יודעת להגדיר את המוזיקה, כמות האמנים שאני מושפעת מהם היא פשוט עצומה.

מה הדבר שאת הכי אוהבת באלבום שלך?

את האמת שבו.

איזו שורה את הכי אוהבת מכל השירים באלבום?

"אם את שומרת מקום אצלי בלב אל תפחדי להתפזר". זה סוג של חופש פנימי, מעין ביטחון פנימי שאיתו אתה פשוט יכול לעוף.

מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?

השעות שאני הכי אוהבת ליצור בהן הן באזור שש, שבע בבוקר, בעיקר בקיץ כי בחורף קשה לי להתעורר בגלל הקור. בחורף זה יכול לבוא אחרי הצהריים או מאוחר בלילה. אני לא אוהבת להתקבע בכתיבה. אני מאוד אוהבת לתפוס רגעים, רעים או טובים. החלק הקשה יותר הוא אחרי שיש רעיון, וצריך להתמקד בפיתוח שלו. שם יש תמיד את המלחמה אם ללכת רגע למקרר, לקלף תפוח ולפתוח טלוויזיה, או ללכת עם זה מכות ולסיים את השיר. וזאת התחושה הכי להיט שיש. יש לי מין הפרעת קשב קלה שנמצאת שם כל הזמן, ולמדתי עם השנים לא לתת לה לנצח, ותחושת הניצחון שיש ברגע שהצלחתי לסיים את השיר ולא לברוח למקומות אחרים, היא הדבר הכי עוצמתי בעולם. לפעמים תחושת המלחמה הזאת היא תחושה מאוד לא סימפטית, זה באמת ללכת נגד הגוף שלך. אבל זה באמת שווה הכל.

אם היית חייבת לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכולה לוותר?

על המנגינה. אני בנאדם של מלודיות, המנגינה יוצאת ממני ופורצת כמו מים. החיבור הרגשי שלי הוא מאוד למנגינה. המילים יוצאות אבל לא תמיד כמו שאני רוצה ואז אני צריכה לעשות להם שיוף.

אנקדוטה ביזארית שקשורה למוזיקה

הקלטנו בקיבוץ מעוז חיים את הדיסק ומבחינתי חלק מהחוויה והיצירה היה שכל יום עשיתי חצי שעה שחייה בבריכה והקפתי את הקיבוץ פעמיים עם האופניים, זה נתן לי איזה שלווה מטורפת בתוך כל העשייה הזאת שחודרת לך לנשמה, זה פשוט שחרר אותי, האנרגיות האלה.

מה את אוהבת במוזיקה הישראלית?

אני מאוד אוהבת את דודו טסה, ואני מאוד אוהבת את המקומות שמתחברים מהרגש. אני מאוד אוהבת את ליאת שמאי, זמרת יוצרת מדהימה שמתחילה להיכנס חזק לעניינים ויש לה את אחת ההופעות המדהימות. ויש אלבום שאני מאוד אוהבת שקוראים לו "ככה", של אלרן דקל...

ומה את לא אוהבת במוזיקה ישראלית?

שאלה קשה. אני חושבת שבכלל במוזיקה אני לא אוהבת דברים שלא באים מאמת, שמנסים לחקות משהו, או להביא משהו שהוא לא באמת שלך.

מה ההופעה האחרונה שראית?

נראה לי שליאת שמאי, באברקסס. היה גדול.

מה התקליט הראשון שקנית בחיים?

נדמה לי שהישראלי הראשון היה סיון שביט, "הכחול האפור הזה" בקלטת. לפני זה היו לי הרבה קלטות של מייקל ג`קסון.

מה הדיסק האחרון שקנית?

יש לי חברה שכל יומולדת קונה לי איזה עשרה דיסקים, זה גאוני. אני באה, בוחרת מלא דיסקים, והיא מפנקת אותי ליומולדת. אז ביומולדת האחרון בחרתי את כל הדיסקים של בק.

ואיזה אלבום תקחי איתך לאי בודד שהתקנון שלו אוסר הכנסת אייפוד?

קמיל, הזמרת הצרפתייה.

מה את עושה כשאת קמה בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?

זה קורה בדרך כלל בין שש לתשע, תלוי במזג האוויר, ככל שנהיה חם זה יותר מוקדם, והדבר הראשון שאני עושה זה שמה מים לקפה דחוף, הטקס החשוב של הבוקר.

ממה את מתפרנסת?

אני ממלצרת בחומוסייה, ומרוויחה גם מהופעות, אבל בסך הכל בעיקר מהחומוסייה כרגע.

יש באמתחתך עבודות עבר ביזאריות שהיית רוצה לשתף אותנו בהן?

הייתי מוכרת בחנות בגדים, זה הכי לא נקרא.

מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?

שהכרתי את אלרן דקל, הוא בן הזוג שלי כבר שש שנים, הוא הבנאדם שלימד אותי מה זה חופש ודרך זה את יכולה גם להבין כמה אני מאושרת שפגשתי אותו.

מה היית עושה אם לא היית מוזיקאית?

יש מצב שהייתי מעצבת משהו. אני עוד לא יודעת אם זה רק גרפי או מעצבת תעשייתית אבל הייתי מתעסקת בעיצוב. משהו עם הידיים.

מה הדבר הכי מפחיד שקרה לך בחיים?

אני אספר על משהו שכתבתי עליו שיר שלא נכנס אמנם לאלבום הזה אבל ייכנס לדיסק אחר. אחרי "כוכב נולד" הזמינו אותי משגרירות ישראל בפורטוגל לשמונה הופעות שם, ואיזה ערב הייתי בחדר במלון בפורטוגל, לפני השינה, ופתאום שמעתי קול כזה שנשמע כאילו מישהו מגרד לי את המיטה עם ציפורן. רעש כזה. לא הבנתי מאיפה מגיע הרעש, לא היה אף אחד בחדר חוץ ממני, הרעש לא הפסיק ואני בטוחה שלא דמיינתי את זה, והאמת שעד היום אני לא יודעת מה היה שם. זה היה מלחיץ, ממש פחדתי, פשוט היה נשמע שיש איתי מישהו בחדר, וכדי להרגיע את עצמי התקשרתי לקבלה ואמרתי שיש לי רעש מוזר בחדר, והם אמרו שהם ישלחו מישהו לבדוק מה קורה בקומה שלי.

באותו רגע לקחתי את הגיטרה שנראתה לי כמו פיתרון טוב כדי להתמודד עם תחושת המצוקה שהייתי בה, (וגם כדי להרוויח שיר...), וכתבתי שיר שקוראים לו "הדוב הגדול", שיר על ילדה קטנה שמאוד מפחדת, כי הרי במצבים כאלה את ישר חוזרת לילדות: פתאום הווילון התחיל להלחיץ אותי, פתאום הייתי בטוחה שיש משהו בתוך הארון, חזרתי לילדה הקטנה והמפוחדת שיש בכל אחד מאיתנו, וכתבתי את אחד השירים שאני הכי אוהבת, כי הפחד היה כל כך עוצמתי, ואני מרגישה אותו מאוד חזק בשיר הזה.

התכונה שאת הכי לא אוהבת/אוהבת בעצמך?

התכונה שאני הכי אוהבת בעצמי היא שאני סוס עבודה. אני רוצה לעבוד הרבה, כל היום, כל הלילה, השינה נראית לי דבר מיותר בעולם. הייתי רוצה שאני לא אצטרך ללכת לישון ואני אוכל לעבוד גם בלילה. חינכו אותי לא לישון, וזה נכנס חזק. התכונה שאני לא אוהבת בעצמי היא שמרוב שאני מתחשבת באנשים ורוצה שיהיה להם טוב, אני לא בודקת אם זה יהיה גם הדבר הנכון בשבילי.

מיקה שדה תופיע ב- 19 במאי ב-22:30 בלבונטין 7, 22.30, וב-4 ביוני ב-21:00 במועדון הג`אז מצפה רמון.