מפרט טכני :
 
את  "לא לדבר על מין" שמעתם, על פי הפרסומים, כ-800 פעם בחודשים האחרונים, גם הסינגל שיצא בעקבותיו מכה את הפלייליסטים, ועכשיו יוצא בעקבותיהם האלבום השלם של אורי מרק,  "לא לדבר על מין", שמציג מרחב שנמצא איפשהו בטווח שבין נעם רותם של ימי "קרח 9" לאריק ברמן עם קצת משינה באמצע.
 
את האלבום הראשון של מרק הפיק איש "בום פם" ו"בלקן ביט בוקס" אורי כנרות, שגם בשבילו היווה האלבום הזדמנות ראשונה להפקה מוזיקלית ובעברית.
 
פרט למוזיקה, מרק בן ה-25 עורך חדשות בידיעות תל-אביב (מה שהיה פעם מגזין "תל אביב" של ידיעות אחרונות), והשפה היא, כמתבקש, אחד הכלים המשויפים שברשותו. בשנתיים האחרונות הוא מופיע בכל הארץ, וביוני הקרוב יארח יוצר נוסף שהשפה היא אחד המאפיינים הבולטים שלו, עמיר לב. יחד עם מרק על הבמה הרכב שמלווה אותו תקופה ארוכה ושותף מלא לפרויקט: דניאל רוט בגיטרה, טל שטורם בס, עירא רביב תופים, ומרק עצמו בגיטרות.
 
ציטוט נבחר:
  
"אם אפשר רק בקשה קטנה/ עודהו קיים/ הצילו את ים המלח", "(ים המלח)", מילים ולחן אורי מרק
 
השאלון:  
 
מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?  
 
אני כותב שירים מאז שאני זוכר את עצמי. התחלתי לנגן במהלך השנים, בגיטרה, פסנתר, בס. לא התמקצעתי באף אחד מאלה, אני לא מתמידן. התחלתי להופיע הופעות אקוסטיות לפני הצבא שקטע קצת את הכל. מיד כשהשתחררתי הקמתי הרכב עם חומרים מקוריים, התחלנו להופיע במקומות כמו לבונטין 7 בתל אביב, תיאטרון פרגוד בירושלים. ב-2008 כשהרגשנו בשלים לאלבום מצאנו את עצמנו עם "צוללת הפקות", אחרי שאת חברות התקליטים זה פחות עניין. צוללת חיברו אותנו לאורי כנרות מ`בום פם`, שהפיק ברוב טעם. עשינו את `לא לדבר על מין` ועוד שני שירים, ואחרי שהוא הצליח ככה ברדיו קיבלנו מספיק ביטחון עצמי ללכת לאלבום שלם עם כל ההוצאות שכרוכות בזה. באלבום השקענו ביחד, צוללת ואנחנו, התו השמיני מפיצים, ועכשיו הוא יוצא.
 
מה הרגע הזה שבו הבנת שמעוד בחור שכותב שירים אתה הופך את זה למקצוע ולדרך החיים שלך?    
 
אני עד היום לא בטוח שזה המקצוע שלי. זה לא בדיוק מקצוע כי אני רק מפסיד כסף במקצוע הזה, אבל שזה יהיה מה שאני אעשה כל החיים ידעתי מאז שאני זוכר את עצמי. זה משהו שאני אעשה גם אם זה לא "יצליח" או יעורר עניין. כתבתי מאות או אלפי שירים בחיי, ואם זה יהפוך למקצוע ויפרנס אותי אז על הכיפאק, אם לא, זה עדיין יהיה העיסוק המרכזי שלי ובצד זה אני אצטרך להתפרנס.
 
איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?  
 
זה רוק בעברית, מושפע בעיקר ממה שקורה כאן. מכל הבנאים והפורטיסחרופים, עמיר לב, ערן צור, הרבה אנשים שפעלו כאן. אני מאוד אוהב את השפה העברית, הרבה יותר קל לי לשמוע מוזיקה בעברית מאשר באנגלית, ובגלל זה אלה מקורות ההשפעה העיקריים שלי.
 
איך זה מתחבר עם אורי כנרות, מפיק האלבום?  
 
האמת שזה לא מתחבר, וכשאלון מצוללת הציע שנעבוד עם אורי כנרות שאלתי מה הקשר בדיוק, הלהקות שלו עושות מוזיקה שמחה וצוהלת ומסיבה והוא לא מעולם הרוק, אבל אלון אמר לי שצריך מישהו שישרוט קצת את המוזיקה ואני התחברתי לזה וכשנפגשתי עם אורי זה התגלה כרעיון מבריק ועם הרבה כימיה. הוצאנו משהו שאני מאוד מרוצה ממנו ומהחלק של אורי כנרות בתוך הדבר הזה.
 
מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך? 
 
את השיר "(ים המלח)". האמת שהוא אחד השירים היותר חדשים באלבום. כשכתבתי אותו הוא היה חלק מקבוצת שירים שחשבתי שלא קשורה כבר לאלבום הזה ומתאימה לאלבום הבא, בגלל זה אני גם יותר מחובר אליו עכשיו כי הוא בא אחרי שעברתי התפתחות מסוימת, אבל אורי שמע את השיר ואמר שזה יהיה באלבום ופשוט הצניח אותו לקבוצת שירים לא לו, הכניס אותו לאלבום, ואני שמח על כך.
 
איזו שורה אתה הכי אוהב מכל השירים באלבום? 
 
"זיעה קרה, זה קרה רק בחלום", מתוך `החטא`. זו השורה שסוגרת את השיר, ואני אוהב את זה שזיעה קרה וזה קרה נשמעים כמעט אותו דבר ושהמשפט מסתדר כך שהשיר נסגר כמו שצריך מבחינה לוגית. לא ממש ברור מה נאמר שם, זה שני צמדי מילים שנשמעים כמעט אותו דבר אבל סוגרים היגיון.
 
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר? 
 
אני כותב הרבה, לא כתרפיה או כדרך התמודדות. אני כותב בעיקר כי רעיונות מוזיקליים צצים לי בתוך הראש, לא בהכרח כשאני על כלי. פתאום מלודיות מופיעות לי במחשבה, ואז הן מקבלות מילים והרמוניה ותפקידים כליים, ואז זה פשוט קורה. לפעמים גם יש ההשפעות הרגילות של "טוב לי, רע לי", ואני חייב לפרוק את זה.
 
אם היית חייב לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכול לוותר?  
 
מנגינות.
 
ספר על אנקדוטה  ביזארית מתחום המוזיקה

היה לי את הדמו של האלבום ונתתי אותו למישהו מהעבודה סתם ככה כי הוא ביקש, והוא חזר אליי ואמר, `טקסטים מעולים, לחנים מעולים, יופי של הרכב, אבל אתם חייבים להחליף את הזמר...` כשאמרתי לו שזאת לא להקה והזמר זה אני הוא לא האמין, אז לקחתי את  כל המחמאות שלו והשתדלתי לשכוח שאני חרא של זמר...
 
מה אצלך טעון שיפור?
 
יכולת ההתמדה שלי כאמן, כי אז אוכל גם להתפתח בכל הכלים וגם בתחום ההפקה המוזיקלית והעיבודים. אני אהיה יותר משכיל ואוכל לקחת יותר אחריות על המוזיקה שלי. אני לא גיטריסט ענק ולא פסנתרן ענק, רחוק מזה, ולא בעל יכולות שיאפשרו לי לקחת אחריות על האלבום שלי ולעשות משהו שהוא כולו שלי.
 
מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית?  
 
אני אוהב את זה שהיא אמיתית. זה שאנחנו מדינה קטנה וקשה להפוך פה לסטארים ולהצליח ולהתרחק מההמון, גורם לזה שגם אמנים שאני מאוד אוהב ומעריך והם לכאורה מצליחים מזה שנים, הם בסופו של דבר אנשים שמתהלכים בתל אביב וחושבים על זה שאין להם פנסיה ופשוט חיים בינינו, וזה מקרין לדעתי גם על היצירה עצמה. כשמקשיבים לערן צור, עמיר לב, ברי סחרוף, אביתר בנאי, יש שם משהו שאצל אמנים שמאוד מצליחים בניו יורק ובלונדון הופך כבר למאוד מטופל, מופק, קצת מרוחק. פה, כשמישהו כותב שורה על משהו שקורה בעיר, זה משהו על החיים שלך וזה יותר מזוקק, דווקא בגלל שאנחנו קטנים כאלה.
 
ומה אתה לא אוהב במוזיקה ישראלית?  
 
את זה שלפעמים זה יכול להיות יותר טוב...
 
מה ההופעה האחרונה שראית?  
 
"נערות ריינס" בלבונטין 7, הם הרכב מצוין, רוק בעברית שמושפע מכל מיני דברים שקרו בבריטניה במהלך השנים, זה בעברית וזה תוסס ומגניב וקורה כאן ורלבנטי לכאן וזה הכי כיף. קורים דברים טובים שלא בהכרח ממציאים את הגלגל מחדש אלא שואבים השראה מחו"ל וקורים טוב בעברית, וזה מאוד מרגש אותי.
 
התקליט הראשון שקנית בחיים?  
 
אני חושב שזה היה "הכל או כלום" של ברי.
 
הדיסק האחרון שקנית?  
 
נדב אזולאי, "בצד של הרעים".
 
אלבום שתיקח איתך לאי בודד שהתקנון שלו אוסר על הכנסת אייפודים?  
 
עמיר לב הראשון, "עמיר לב".
 
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?  
 
זה תלוי. חצי שבוע, כשאני עובד, אני קם בתשע וחצי, אומר שלום לחתול וקצת מלטף אותו כי הוא מיילל כשאני קם. כשאני לא עובד, זה קורה ביקיצה טבעית איפה שהוא בסביבות שתים עשרה, וגם אז, עושה אותו דבר עם החתול.
 
מה רצית להיות כשהיית קטן?    
 
בערך מה שאני עדיין רוצה להיות, מוזיקאי, זמר, היום קורים לזה סינגר סונג רייטר אז נראה לי שרציתי להיות סינגר סונג רייטר עוד כשלא ידעתי מה זה.  מבחינתי אני כבר, ולא משנה אם יש אנשים שרוצים להקשיב לזה - למרות שעכשיו לאט מתברר שמשמיעים את זה ואנשים שומעים בין אם הם רוצים ובין אם לא, אבל מבחינתי זה לא משנה, אני אמשיך לכתוב שירים ולהקליט אותם ולשיר ולהופיע איתם גם אם אנשים לא יבואו.

ממה אתה מתפרנס?  
 
אני עורך חדשות בידיעות תל אביב. את השירות הצבאי שלי עשיתי ב"במחנה" ומזה בעצם למדתי תקשורת. זה מה שלימד אותי את המקצוע, וכמו שמוזיקאים אחרים ממלצרים, אני יושב מול הוורד ומשכתב אייטמים על אקטואליה תל אביבית. זה נראה לי עדיף מאשר להגיש משקאות.
 
יש באמתחתך עבודות ביזארית שהיית רוצה לשתף אותנו בהן?  
 
בנעוריי, כשגרתי בהוד השרון, עשיתי שליחויות מחנות ירקות מרכזית בהוד השרון והייתי מביא ארגזי ירקות לבתים של אנשים, מחזיק ארגז עם יד אחת על הכתף, והכי חשוב, נראה ממש אסלי ככה.
 
מה היית עושה אם לא היית מוזיקאי?  
 
לא יודע, אולי הייתי עיתונאי מחוסר ברירה, והייתי מאוד מתוסכל, באיזה שלב הייתי חותך מהחיים והופך לחקלאי, ואז הייתי מגלה שרומנטיקה זה לא משהו ומפסיק להיות חקלאי, ואז, הייתי מתפרנס איכשהו, ומסתובב.
 
מה הכי מפחיד  אותך?
 
ליפול מאנייה בלב ים בלילה. אם תדמייני את עצמך רגע נופלת מאנייה ענקית באמצע הלילה בלב ים, א. יהיה לך ממש קר, ב. תפחדי ממש מכרישים, ג. את תדעי שאף אחד לא הולך להציל אותך כי נפלת מאנייה ענקית ואף אחד לא ישים לב וזה חושך ולילה וכשתטבעי לא תמותי מחנק אלא מהתפוצצות של הריאות וזה ממש מוות אכזרי שיבוא אחרי שתצופי ותגססי כמה שעות תחת השמיים השחורים, ובסוף באפיסת כוחות תצללי, ואז יתפוצצו לך הריאות כשהכל יתמלא במים.
 
מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?  
 
אני לא יודע אם קרו לי דברים כל כך חשובים בחיים, לא היה לי איזה אירוע מכונן.