"המדיניות בתחום התרבות טריקית"

ביום שלישי השבוע  ייפתח הכנס השני של מועצת הפיס לתרבות ואמנות בנושא עיצוב מדיניות התרבות בישראל, שבו ישתתפו קובעי מדיניות התרבות בארץ - שרת התרבות לימור לבנת, מנהלי מוסדות תרבות, ראשי עיריות, אמנים יוצרים ואנשי מחקר ואקדמיה.

הכוח המניע שמאחורי הכנס, ולמעשה מאחורי מרבית פעילויות התרבות והאמנות של מועצת הפיס, היא אסתי די-נור, בעלת תואר שני למינהל ציבורי שניהלה בעבר מוסדות תרבות כמרכז התרבות משכנות שאננים בירושלים והמחלקה המסחרית של מוזיאון ישראל, ומשנת 2005 גם את המועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס.

בשביל מה בעצם צריך כנס בנושא עיצוב התרבות בארץ?

"הכנס הוא מין מדד אינטלקטואלי שנועד לתת למדינה כלים לבחון מה היא עושה בתחום התרבות. וכשאני אומרת מדינה אני מתכוונת לזה במובן הכי רחב – לממשלה, לרשויות המקומיות ולקרנות, וזה לא דבר פשוט בכלל. תרבות זה נושא מאוד רחב והמדיניות בתחום הזה היא טריקית וקשה להגדרה; היא נוגעת עמוק בעולם הערכים, במבנה הפסיכולוגי של אומה, ויש כל מיני גישות שחלקן בכלל טוענות שתרבות היא מותרות שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

"זה שיח מאוד גדול וחשוב בעולם שהמטרה שלו היא לקדם את תחום התרבות, אבל בארץ הוא לא ממש קיים, וחשבתי שצריך להציג אותו בפני קהילת התרבות בישראל. הכוונה היא להעלות את התרבות על סדר היום הציבורי, לחקור אותה לעומק, ולבנות מערך ידע יותר מוסדר שיסייע למקבלי מדיניות התרבות לגבש החלטות מושכלות. אפשר לומר שהכנס הוא רב-שיח שמקבץ יחד את כל בעלי העניין בתרבות. הרעיון הוא להקשיב, להבין צרכים, לשמוע תיאוריה, ליזום יוזמות משותפות, ולקבל פרספקטיבה רחבה יותר". 

"אין לי שום ביקורת על מג`דלה"
 
מה הטעם בגוף כמו מועצת הפיס, איך הוא תורם לתרבות בארץ?

"המועצה לתרבות ואמנות הוקמה בשנת 2001 מפני שאנשים במפעל הפיס הבינו שכדאי לתת את הדעת גם על דברים שקורים בתוך מבני הציבור שאנחנו בונים. יש לה תקציב שנתי מתוך כלל התקציב של מפעל הפיס, משהו כמו 18-12 מיליון שקל, ועם הסכום הזה אנחנו עושים המון, בעיקר בהקשר של תרבות פרינג` ופריפריה. במועצה יש חמש וועדות שכוללות אנשי ציבור, אמנים וגם לא-אמנים, והן מחלקות כסף לתמיכות לפי בקשות שמוגשות לנו. זה מנגנון שאמנים כבר מכירים, פעם בשנה אנחנו מפרסמים את התחומים שאנחנו תומכים בהם, ומחלקים את התקציב".

אז במה שונה הפעילות שלכם ממה שעושה משרד התרבות הממשלתי?      

"קודם כל אנחנו לא מתעסקים כמעט עם מוסדות תרבות גדולים, אלא מנסים להגיע לתחומים שלא מקבלים תמיכה ממקורות אחרים או אפילו לתחומים חדשים. השנה לדוגמה התמקדנו באמנויות רחוב וקרקס – תחומים שאף אחד אחר לא תומך בהם. אנחנו לא ממשלה, מותר לנו להיות גחמניים ולתת מענקים שנה כן ושנה לא, להרים פרויקט חינוכי לשנה ולהעביר אותו למקום אחר, הכול לפי שיקול דעתנו. אנחנו לא יכולים להחזיק אף אחד לאורך זמן, רק נותנים להם צ`אנס, ומקווים שהמדינה תרים את הכפפה. התקציבים שלנו קטנים, 10,000 ₪ פה או שם זה טיפה בים בשביל המוסדות הגדולים, אבל מאוד משמעותי לתיאטרון פרינג` או לספריה בפריפריות, למשל. מובן שהיינו מעדיפים שיהיה לנו תקציב גדול יותר, כמו ל`לוטרי` באנגליה למשל, ומייחלים שקהילת התרבות תשפיע על מפעל הפיס לתת לנו יותר כסף". 

את צופה שיפור עתידי במצב התרבות בארץ עם העברת תיק התרבות ממג`דלה ללימור לבנת?

"אין לי שום ביקורת על מג`דלה, הוא בא עם אג`נדה נכונה – להעלות את המודעות לתרבות של המגזר הערבי - אבל לא היו לו כלים או ידע או תשתית לעשות את זה. נוצרה ההרגשה שיש קונפליקט - מי שהיה צריך להגן על התקציבים שהיו לו מקודם נכנס למגננה, ונתפס כאילו הוא נגד המטרה של מג`דלה. הבעיה לא הייתה מג`דלה אלא המבנה של משרד התרבות שהוא לא מקצועי, אין הפרדה בין הדרג הפקידותי לדרג הפוליטי, וכל פעם ששר אחר נכנס לתפקיד הוא מחליף את כל הפקידים והם צריכים ללמוד את העבודה מהתחלה. זה מאוד לא יעיל ומאוד מעכב את התהליכים היישומיים של ההחלטות שמתקבלות בדרג הפוליטי.

"לימור לבנת היא משהו אחר, היא כבר עשתה את זה במשך קדנציה והיא תדע להקיף את עצמה בכח האדם הנכון – יועצים, פקידים, עובדים וכולי. התקווה שלי היא שהפעם נוכל לוותר על `שלב המסדרון` ולהיכנס ישר לעניינים". 
 

כנס מועצת הפיס לאמנויות ולחברה יתקיים בין התאריכים 27-26 במאי 2009 בתיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל.