"גם יום העצמאות וגם יום הזיכרון, אבל שמח"
 
עשר שנים עברו מאז פרצה להקת "גאיה" לתודעה הישראלית עם "יחד" ("שיר לאהבה"), שהיה במובן מסוים אחד מסימני התקופה האופטימית, הלבנה והשאנטית שעברה על ישראל והשתקפה בהמנוני שלום כמו "יחד". מאז אותו אלבום ראשון הוציאה גאיה עוד שלושה אלבומים, האחרון שבהם לפני כשנה, האקלים הפוליטי והכלכלי השתנה, אבל "גאיה", ובראשה גילי ליבר, לא מוותרת על האופטימיות, שבאה לידי ביטוי  גם ב"יפים הלילות בכנען", מופע אותו עורכת הלהקה בחצי השנה האחרונה, לצד המופע הרגיל שבו מבצעת "גאיה" משירי ארבעת אלבומיה.
 
במוצ"ש הקרוב, תוכלו לראות אותם במבצר שוני בבנימינה, שם יארחו גם את שלמה בר, ואת שחקן החיזוק הקבוע של "יפים הלילות בכנען", השחקן ליאור חקון.
 
"במסגרת העבודה שלנו על הדיסק הרביעי הופיעה יום אחד הבת של המלחין יוסף הדר, שהלחין שירים כמו `ערב של שושנים`, `שיר הנוקדים`, ורבים וטובים אחרים", מספר ליבר, "והציעה לנו להשתתף בערב הוקרה לכבודו ולזכרו, והשתתפנו בערב הזה. הכנו שם ארבעה שירים, ומה שקרה זאת התאהבות גם מצידנו  וגם מצד הקהל. בסוף המופע באו אלינו המון אנשים מהקהל ואמרו לנו כמה שהביצועים שלנו לשירים שלו היו נפלאים, ובאותו רגע החלטנו, אני ואיילת, האהובה שלי ומפיקת הלהקה, שהפרויקט הבא שאנחנו הולכים לעשות הוא `יפים הלילות בכנען`, פרויקט שיוקדש לשירי הרועים הטובים שנכתבו פה בארץ מתחילת המאה העשרים ועד שנות השישים. מ-1920, שאז נכתב `שדמתי`, ועד 1960, שאז פסקו עם שירי הרועים".
 
הקהל שניגש אליכם באותו ערב היה קצת שונה, מן הסתם, מהקהל הקבוע שלכם
 
"כן, ברור. זה היה קהל יותר מבוגר, שהשירים האלה היו השירים שהם הכירו כצעירים. הרצון שלי הוא להגיע לכל הקהלים ואני חושב שהמוזיקה הזאת מדברת לכל הקהלים. הערך המוסף של הערב הזה הוא שלקחנו שירים שנכתבו באמת עם קום המדינה, וזוכים לרוב רק לביצועים של גיטרה ואקורדיון, והרבה פעמים במחרוזות, ועשינו להם הפקה מעמיקה, אוהבת ומרגשת. פשוט נכנסנו לשירים והעצמנו אותם. כל שיר קיבל את מלוא תשומת הלב, והמנגינות המדהימות האלה הפכו הרבה פעמים בעיבוד שלנו למנגינות אינסטרומנטליות. מעבר לזה שאנחנו שרים את המילים, העצמנו את השירים בזה שאנחנו מנגנים את המנגינה האינסטרומנטלית של השיר, ובעצם העצמנו את המוזיקה הטובה הזאת.
 
"עוד ערך מוסף שיש פה זה העברית התנ"כית שדיברו במדינה באותה תקופה ונכנסה גם לשירים, עם שורות כמו `מכדך רועה מים גמעתי, בקולך רועה זמר שמעתי, חלילך בתי לי ינגן עוד, ומראך בתי בי יתרונן עוד`. העברית התנ"כית שגם דיברו וגם כתבו בה את השירים באותה תקופה, לעומת העברית של היום, זה דבר מאוד מאוד מעניין, ואנחנו מרגישים את ההבדל בין השפות בזמן שהשחקן ליאור חקון, שמשחק במופע דמות ששמה נקדימון, (נוקד קדמון), שהוא בעצם רועה צאן שנזרק במנהרת הזמן לתוך המופע שלנו, ומדבר בשפה שאז דיברו פה בארץ, כמו בדוגמה של השיר שנתתי לך. באחד המונולוגים, למשל, הוא מתאהב בזמרת שלנו, ובמקום להגיד כמו שהיום היינו אומרים, `רוצה לבוא איתי לכוס בירה?`, הוא אומר לה, `את תתני לי צ`אנסים לפתח איתך רומנסים`, עם טקסטים שכתב לו אסף אשתר".
 
איך הוא משתלב בתוך המופע?
 
"כל כמה שירים הוא נכנס לבמה, מספר על השירים ועל הדרך שהם נכתבו, אבל בהומור ובצורה מאוד שנונה, כמו שאסף אשתר יודע לעשות. הוא מביא את הניחוח, את הריחות ואת המראות של ארץ ישראל האהובה שהרבה אנשים מתגעגעים אליה".
 
ואתם מצליחים לקחת את כל הדבר הזה ולתת לו צבע של היום?
 
"זה הדבר הגדול שקרה, שלקחנו את השירים שנכתבו במאה הקודמת, והבאנו את זה בעיבודים מגניבים לאללה, עם כל הרגש ותשומת הלב והעומק, אם זה בהרבה כלי מיתר וכלי הקשה ובעיבודים עם סאונד של שנות האלפיים, וזה נשמע מתאים לכל גיל. את הגיל המבוגר זה מחזיר לנערותם, ואת הגיל הצעיר זה מחבר דרך המוזיקה שנשמעת להם מאוד אותנטית להיום, וביחד עם המנגינות הנפלאות של שירים כמו `החליל`, `שדמתי`, `למדבר`, או אחד מהשיאים `טיול לילי`, זאת חגיגה אמיתית. חגיגה לאוזן, חגיגה ללב, וכמו שאמר לי חבר שלי שהיה במופע, `שמע גילי, זה גם יום העצמאות וגם יום הזיכרון, אבל שמח`."
 
"שירי הרועים זו דרך טובה ללמוד מוזיקה"
 
מה יבצע אתכם שלמה בר במופע הקרוב?
 
"לכבוד האירוע החגיגי באמפי שוני הזמנו את שלמה בר, שאנחנו מאוד אוהבים, וגם בהופעות של `גאיה` אנחנו מנגנים את השיר שלו `ילדים זה שמחה`, וחשבנו שזה יכול להיות רעיון גדול להביא אותו ל`יפים הלילות בכנען`. גם הוא מבצע שירי רועים במופעים ובדיסקים שלו, וחשבנו שזה מאוד מתאים, ואנחנו מבצעים ביחד את `שדמתי`, `ערב שח` ו`דבקה רפיח`, ובסוף המופע אנחנו מנגנים ביחד את `ילדים זה שמחה`, `כפר טודרא`, `הילולה` ו`שיר לאהבה` ביחד, וזאת חוויה בלתי נשכחת".
 
איך מקיימים להקה במשך 12 שנים, בשנים שאחרי התקופה שבה השאנטי פרח?
 
"המופעים לא הפסיקו, `גאיה` מופיעה כל הזמן, בארץ ובעולם, בכל הקהילות היהודיות בעולם, הסתובבנו בהמון מדינות עם המופע שלנו, והאמונה החזקה במוזיקה נותנת לנו את הכוח, גם כשקשה. אני דור שני לניצולי שואה. אבי היה באושוויץ ואימי בטרנסניסטריה, ואני מעריך כל דבר הכי קטן שיש בחיי שאלוהים נתן לי. כשאתה גדל בבית כזה, כשיש הרבה קשיים, אתה אומר, רגע, קשה לי, אבל ההורים שלי באו ממקום כל כך חזק וקשה, שאני יכול לנצח כל דבר, וזה נותן לי הרבה כוח".
 
ובכל זאת, גם אתה מרגיש את הנסיגה של מוזיקת השאנטי בשנים האחרונות? ההתחברות לשירי רועים היא סוג של דרך למצוא כיוון מוזיקלי חדש?
 
"שירי הרועים זו דרך טובה ללמוד מוזיקה. זה אתגר מאוד גדול לבצע שיר כמו `החליל` או `למדבר`. כמו כל דבר, יש זמנים שאתה למעלה ויש זמנים שאתה למטה, אבל זה לעולם יישאר. פעם זה באופנה ופעם לא, כמו כל הדברים, אז גם מוזיקת השאנטי היא כזאת, ואנחנו ממשיכים לעשות אותה. אני חושב שאחד האמנים הבולטים היום בארץ עושה את זה בצורה נפלאה, עידן רייכל, שעושה מוזיקת עולם ברמות מאוד גבוהות. נכון שזה כרגע לא בשיא האופנה כמו שזה היה, אבל זה עדיין קיים, ועדיין הרבה אנשים עושים את זה, וגם אנחנו כמובן, ואני בטוח גם שזה יעלה עוד פעם".

המופע "יפים הלילות בכנען", להקת "גאיה" מארחת את שלמה בר יתקיים במוצאי שבת, 13 ביוני ב-21:30 בתיאטרון הרומי, מבצר שוני, בנימינה. כרטיסים בטלפון 04-6388760 . לקבלת הנחה של 20 ש"ח יש לציין את עובדת היותכם גולשי אתר הבמה.