פסטיבלים - מתגלגלים - זונדהיים חלש, ביצוע מעולה

הפקה בימתית ומוזיקלית טובה בסטודיו יורם לוינשטיין מצליחה לכסות על חולשותיו של המחזמר

סיפור הצלחה וכישלון

בעמוד השער של תכניית המחזמר "מתגלגלים" (Merrily We Go Along) בהפקה של הסטודיו לאמנות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין בשיתוף "הד – המכללה למוזיקה תל-אביב”, מודגש כי מדובר בבכורה ישראלית, ובעמוד הפנימי אף מציינים ראשי הסטודיו בגאווה את העובדה הזאת כאירוע מרגש ומיוחד, אם כי ללא הנמקה, לצד שיתוף הפעולה הראשון עם "הד”. בעמוד הפתיחה אף מצוינים שמות היוצרים והמפיקים הנודעים שחברו יחד להפקה הראשונה של המחזמר בברודוויי, אך מבלי לציין כי זה היה ב-1981, ובעיקר לא שמדובר בכישלון – 16 הצגות בלבד!

זונדהיים כתב את המוזיקה והפזמונים למחזה שכתב ג`ורג` פירת` על פי מחזה באותו שם מאת ג`ורג` קאופמן ומוס הרט, מ-1934. העלילה מתארת מלחין מצליח לשעבר בברודוויי, פרנקלין שפרד, שהפך למפיק קולנוע ציני ומצליח, במחיר חברותו עם שני שותפיו מראשית הדרך: התמלילן צ`רלס קרינגס והסופרת מרי פלין, ששמרה על אהבתה אליו בעוד הוא עצמו התחתן, התגרש, התחתן שוב וכמובן ממשיך לכבוש מהצד אהבה חדשה.

בנקודת הפתיחה של המחזמר, המתרחשת בשנות השבעים, צ`רלס מזהיר את עדת מעריציו מפני דרכו שלו אל ההצלחה, בחינת “מודה ועוזב”. מאותה נקודה העלילה כתובה בסדר הפוך - משנות השבעים תמונה אחר תמונה לאחור אל שנות החמישים. אלא שבניגוד להילוך לאחור בסרטו של כריס נולן "ממנטו" הבנוי באותה שיטה, לזונדהיים ושותפיו לא היה משהו מהותי לחשוף. יתר על כן, גם מה שנחשף לכאורה, הקשר או הניתוק בין שלושת החברים, איננו בעל משמעות דרמטית אמיתית לסיפור הצלחתו, ובקושי לסיפור בגידתו באשתו הראשונה, באשתו השנייה ובשני חבריו.

אבל כשמדובר במחזמר המרכיב של הפזמונים והמוזיקה אמור להשלים את החסר, וכמו שקורה מפעם לפעם גם אצל זונדהיים, גם במחזמר הזה יש נפילה בתחום הזה. ולא שאין שניים-שלושה פזמונים שזכו לתפוצה עצמאית בסיועם של זמרים כמו סינטרה, קליאו ליין, ברי מנילו, לייזה מינלי או לנה הורן. אבל בסך הכל המוזיקה די מונוטונית, למעט אולי פזמון אחד, תיאטרלי למופת, שבו צ`רלס מתאר בחיבה צינית את חברו המצליח.

הצגה קולחת ומעוצבת

אחרי שתלמידי הסטודיו שסיימו לימודיהם לפני כשלוש שנים הצליחו עם המחזמר הנפלא של זונדהיים "קומפני", בבימויו המרתק של רפי ניב, היה יותר מהיגיון ברור בהחלטה לשוב ולהעלות בסטודיו מחזמר של זונדהיים. ולמרות ש"מתגלגלים" איננו המחזמר האולטימטיבי שחובה לגאול משכחה, יש היגיון מסוים בבחירתו, כי כן זונדהיים בלחצה של אשת הרולד פרינס, שביים את ההפקה המקורית בברודוויי, כתב את המחזמר על צעירים ועבור שחקנים צעירים.

גם התייצבותו כבמאי של רפי ניב מעניקה הצדקה לבחירתו במחזמר, המועלה בתרגום מצוין של דני לשמן, וכן גם ההזדמנות לנצל את יכולותיהם המצוינות של הכוריאוגרף עוז מורג ושל שי בן-יעקב כמנהל המוזיקלי וכמעבד של המוזיקה להרכב מצוין של ששת תלמידי "הד", ובראשם מיכל סולומון ליד הפסנתר, שגם ליוותה את החזרות של בוגרי הסטודיו.

ניב יצר הצגה קולחת ומעוצבת לפרטיה, בסיוע מצוין של רוני כרמל שעיצבה עשרות תלבושות נפלאות ואת התפאורה שמתמקדת בשלד מעוצב להפליא של פסנתר כנף נייד, בתוך מערכי תאורה מצוינים בעיצובו של אורי מורג שמילאו את חלל הבמה ויצרו את האווירה הדרושה לכל תמונה. לצד בן-יעקב היטיבה ריקי בוגטין להעניק לשחקנים הצעירים הדרכה קולית, טכניקה והגשה, שבלעדיהם כל העניין, וכל מאמציהם ורעיונותיהם של ניב ומורג היו יורדים לתוהו.

ההישג החשוב ביותר של ניב הוא בעיצוב הלהקה כולה כצוות מגובש מאוד בתמונות הגדולות, המקהלתיות, ובבידול של כל אחד ואחת בהתאם לתפקידי המשנה השונים והמגוונים. ובעיקר ניב מצליח לעצב היטב את משחקם של אלה שזכו לנתח השמן של התפקידים המרכזיים: יוגב יפת, שופע אנרגיה וקסם בתפקיד הראשי של פרנקלין שפרד; גליה פטילון הסוערת-רגשית ואנושית בתפקיד החברה הנאמנה והאוהבת מרי פלין; מירב שירום בתפקיד כוכבת ברודווי סקסית ערמומית ושתלטנית שהופכת לאשתו השנייה של שפרד; דני לשמן, כצ`רלס החבר והתמלילן הנבגד, גונב לרגע את ההצגה בביצוע של הפזמון התיאטרלי המבריק המתאר את שפרד כמכונת-הצלחה.

אז בהחלט, “מתגלגלים" איננו המחזמר האולטימטיבי של זונדהיים ופירת`, אך ההפקה בבימויו של ניב מצליחה ליישר את הקמטים, לתת נפח לרגעים שטוחים, וכדאי בהחלט לצפות בבוגרים הצעירים שיחד עם הנגנים מגישים ביצוע מקצועי מעולה, במשחק, בתנועה ובשירה.