רצח בכביש המהיר - מישיר מבט נוקב
פרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל "תיאטרונטו 2010" הוענק לשחקן אייל שכטר על משחקו בהצגה "רצח בכביש המהיר" מאת רוני פלדמן ובבימויו.
גיבור המונודרמה הוא דיוויד, רופא ילדים, גיבור מלחמת ויאטנם, שבילדותו היה קורבן למעשי אונס רבים שבוצעו בו על ידי סבו. הסיפור כולו מועלה כנאום הגנה של דיוויד בפני חבר מושבעים, הקהל באולם. אבל הנאום מתגלה מהר מאוד ככתב אישום עצמי של דיוויד, שאת הזעם שצבר בתוכו גילה במהלך המלחמה, ואחר כך עם שובו, כשהפך להיות רוצח סדרתי, שנשלט על ידי הצורך להציל את ילדי העולם כולו מקשישים המסכנים אותם. הוא חושף את הזוועה, הכאב והטירוף של רוצח קר ומחושב, כמו גם את פניו ההומניים והפואטיים.
משחקו של אייל שכטר בבימויו של רוני פלדמן הוא מופת של עיצוב דמות מבעד לטקסט מבלי להזדקק לאמצעים מוחצנים ופעלולים. הוא ניצב רוב הזמן במרכז הבמה, מישיר מבט נוקב, ולוכד את תשומת הלב בלי להרפות. בנימוקיהם, שאני מצטרף לכל מילה בהם, אמרו השופטים על אייל שכטר כי "הוא מגיש לצופים הופעה צנועה, מעודנת, מדויקת, מינימליסטית אך בעלת עוצמה. הוא אמיתי ואמין בכל רגע ומחליק בקלילות במעברים שבין דמות המספר לסיטואציות השונות. הביצוע הווירטואוזי שלו מצליח להעביר ניואנסים רבים ומגוונים, ואינו נופל למוכר ולידוע".
הפרס שהוענק לשכטר הוא ע"ש נסים עזיקרי ועומד על סך של 10,000 שקל. יו"ר חבר השופטים היה השחקן אלי גורנשטיין ועימו היו השחקן והבמאי אילן תורן, המחזאית גורן אגמון והמחזאית ויוצרת תיאטרון קהילתי אילנית סוויסה.
יציאת מצרים – בגרות ואפלה פנימית
השופטים גם בחרו להעניק שני ציונים לשבח. האחד לשחקניתאסנת זיביל על משחקה בהצגה "יציאת מצרים" מאת חגית בודנקין בבימויה של וידי בילו.
המונודרמה הזאת מתארת את עולמה המורכב של ילדה שאביה יצא למלחמת יום הכיפורים, ובמשך תקופה ארוכה נחשב כנעדר. הילדה מתבגרת בד בבד עם המציאות החדשה של אישה שילדותה נגדעה.
אסנת זיביל בונה את הדמות בהדרגה נבונה, וכמעט בלי משים מאפיינת בעיצוב מרגש את המעבר מילדות ושמחת חיים אל בגרות ואפלה פנימית. ושוב, אני שמח להסכים עם נימוקי חבר השופטים המציינים כי "זיביל מפגינה עוצמה רגשית, המחזירה אותנו באחת אל הזעזוע שפקד את החברה הישראלית במהלך המלחמה ולאחריה. משחקה הנוגע ללב של השחקנית הופך את סיפורה האישי לנחלת הצופים כולם".
אסנת זיביל, "יציאת מצרים". צילום: יח"צ
צדק תרדוף – חשבון נפש דיאלוגי
ציון לשבח שני ניתן לשחקן שי זביב על משחקו בהצגה "צדק תרדוף" מאת יוספה אבן שושן בבימויה של ליחי בקרמן. המונודרמה הזאת מזמנת לצופים מפגש מיוחד, סמלי לכאורה, עם מציאות מסוכסכת בתוך ישראל סביב זהותה ויחסה למתרחש בשטחי יהודה ושומרון.
זביב מגלם את אברהם, מתנחל דתי שבנו יצחק מצא קרבה מיוחדת לבני העם הפלסטיני, וניצב כנגד כל מה שאביו ייצג, עד כי באחת ההפגנות נגד המתנחלים נורה בטעות בידי צעיר פלסטיני, שנמלט ועדיין לא נתפס. אברהם מגיע לנקודה שאליה, לפי המידע שבידו, עתיד להגיע אותו צעיר.
המונודרמה כתובה כחשבון נפש דיאלוגי של אברהם, המציג את העולם המיוחד שלו ושל בנו גם יחד. זביב מצליח ליצור תחושת אמינות של המצב הטרגי, של הפער, ושל התובנות הנולדות מתוך המתרחש.
בנימוקיהם אמרו השופטים כי "זביב הצליח, במשחקו הסוחף והמרגש, להפוך שסע פוליטי של החברה הישראלית לכאב אישי עמוק ומשכנע. מדובר בשחקן בעל נוכחות כובשת ובלתי מתפשרת, שניחן באומץ לב בימתי מרשים".
שי זביב, "צדק תרדוף". צילום: יח"צ
מבחר מבצעי סולו מעניינים
שש המונודרמות האחרות שהועלו במסגרת התחרות כללו את "חרפות וגידופים" מאת אמילי נות'ומב, על שכנות ומחירה, במשחקו מרתק של מיגל אורבך, ובעריכתו ובימויו של איסי ממנוב; “הזר" מאת אלבר קאמי, בגילומו המרגש של עמוס לביא, בבימויו של יעקב אמסלם;
“אלביס פינת טרומפלדור" מאת רן יגיל, במשחק רב פנים של אלברט אילוז כהומלס הלום קרב, בבימויו של דביר בן שלוש; “אבאדי", סטנד-אפ אוטוביוגרפי מצחיק-מרגש של עמיקם לוי, שכתב יחד עם הבמאית רותי דייכס;
“זורבה היווני" מאת ניקוס קאזאנצאקיס עם תומר הלדשטיין האנרגטי בבימויו של שי שוברט, ו“וידויו של זונה פוליטי", נאום סקירה על מצב ערביי ישראלי, מאת עפיף שליוט ובביצועו, בבימויו של אריה יאס.
מבין האירועים האחרים, הצגות תיאטרונטו לילדים והצגות אורחות, הצלחתי לראות את "כל האמת על שקספיר" מאת נמרוד ברגמן ובביצועו הווירטואוזי, שבו הוא שם מראה עקומה ומהנה במיוחד מול כמה מהפרות הקדושות של שקספיר.
אחד ממאפייני התיאטרונטו בשנים האחרונות הוא התגייסות בתי הספר למשחק ותנועה של סמינר הקיבוצים להצבת מיצגים ומיצבים ברחבות הסובבות את האירוע. השנה השתלטו תלמידי שנה א' בשתי המגמות על הרחבה שלפני התיאטרון הערבי-עברי ומוזיאון יפו, והעלו בהדרכתה המצוינת של פרידה שהם סדרת מיצגים מרתקים בנושא פליטים ועובדים זרים, שכללו גם מופעים של להקות עובדים זרים.
אם הייתי יכול הייתי מעניק פרס מיוחד לתלמיד המשחק עמית לוי, שנשא בגופו הטבול בחול מכף רגל ועד ראש, ובמסירות מרתקת, את המיצב "ליל הסדר", שהגתה ועיצבה רוני שלזינגר.
בשנה הבאה תיאטרונטו בינלאומי
כפי שנמסר, כל הכרטיסים למופעים נמכרו, והאולמות היו גדושים אף מעל ומעבר למכסת המושבים שנקבעה להם. כן, הגיעו אלפים לרחבת הנמל בה התקיימו אירועים מיוחדים ובחינם לילדים ולכל המשפחה: הצגות, מספרי סיפורים, מופעי מחול ומוזיקה.
בסיום הפסטיבל, שהתקיים בחול המועד, אמר יעקב אגמון, מנכ"ל הפסטיבל, כי להערכתו זה היה פסטיבל התיאטרונטו האיכותי ביותר ב-20 שנותיו. עוד ציין כי "נדיר שהקהל, חבר השופטים והעיתונות תמימי דעים לגבי איכות ההצגות. אחת המשימות העומדות בפנינו היא מציאת אולם להצגות יחיד בתל-אביב כדי שההצגות האלה ימשיכו לרוץ במשך כל השנה". כמו כן הודיע אגמון כי פסטיבל תיאטרונטו ה-21 בשנה הבאה יהיה פסטיבל בינלאומי.