להקת המחול האמריקאית מגישה טעימות מסקרנות של אמנות סינית בתנועה, צילום ותאורה
שלושה מסעות יצירה
הכוריאוגרף הסיני-אמריקאי שן וויי, שהיה בין הכוריאוגרפים שיצרו את מופע הפתיחה לאולימפיאדת בייג'ינג, יצר במשך שלוש שנים מופע מיוחד המורכב משלוש יצירות תחת השם RE, שבכל אחת מהן הוא מביא רשמים וקולות ממסעותיו במזרח אסיה, אחרי שנים שבהן התמקם בניו יורק, ואף הקים בה את להקתו לפני עשר שנים.
הפרק הראשון הוא פרי מסעותיו של שן וויי להכרת טיבט ותרבותה, השוזר בתוכו מזמורים מסורתיים ומתחיל על שטיח אבני חצץ כחולים-לבנים, מרהיב ביופיו.
וויי עיצב תנועה הנסמכת אל תנאי הנשימה והתנועה האופייניים לגג העולם הטיבטי, המלווה בקולה של הנזירה הטיבטית מקטמנדו אנני צ'ו-יינג דולמה. במהלך המחול, ועל רקע עננים קודרים, הרקדנים מתחילים להפר את המרקם המיוחד של השטיח, מערבבים את אבני החצץ הקטנות. האיטיות והכבדות המאפיינות את התנועה בולטות בניגוד ברור לגמישות ולטכניקה המושלמת של הרקדנים.
חלקו השני של המופע נוצר בעקבות מסעו של שן וויי לאנגקור-ואט בקמבודיה. תחילה אנו רואים רק קצה מגדל, בתוך עיגול אור, שברגע מסוים נוחתת עליו ציפור. אחר כך משתלט על היצירה צילום של שרידי מקדש שעץ גדול מיתמר בחצרו. את החלק הזה מלוות הקלטות שוויי עצמו הקליט במהלך המסע ברחבי הג'ונגל ונגינתה של להקת מוזיקאים נכים שנפגעו בידי פעילי החמר רוז'.
התנועה בחלק הזה פתוחה יותר מבחלק הראשון, קבוצתית או אינדיבידואלית, שיוצרת מבנים דמויי מקדש, ומתחברת אל הנוף המוקרן על הבמה ובולע לתוכו גם את גופם הגמיש של רקדני הלהקה.
החלק השלישי של היצירה הוא גילוי מחודש של ווי את מולדתו באמצעות מסע בדרך המשי העתיקה. בחלק הזה כבר ניכר העימות הטבעי בעולמו היצירתי של וויי, שאימץ את שפת המחול המערבית וקנה לעצמו שם כאחד מחשובי היוצרים בארצות הברית. התנועה הקבוצתית צורנית מתפרקת בהדרגה, נוצרים דימויים כוריאוגרפיים חזקים, כולל התפתחות מלבוש מלא לעירום חלקי. כל אלה משמשים אותו ביצירה הזו לביטוי החיבור שנוצר בו עצמו בין העולם החדש, שהגיע אליו לפני קצת יותר מעשור ונקלט בו, לבין המסורת בת אלפי השנים של התרבות הסינית.
המוזיקה המלווה את חלקו השלישי של המופע היא פרי יצירתם של זוכה פרס הפוליצר דיוויד לאנג והכנר האקספרימנטלי טוד ריינולדס, וכן מוזיקה שהוקלטה על ידי שן וויי בהשראת דרך המשי.
בסופו של הערב מתקבלת תמונת מחול אסתטית מאוד, מדויקת, נקייה ממחוות ראווה מיותרות שנועדו להרשים, ואפשר בהחלט לראות במכלול מסע מרתק, שמשמעותו מורכבת מרשמי החוויה של היוצר ומדרך עיבודם היצירתי למופע ייחודי.