תיעוד ראשון של השואה
 
מפעם לפעם מגיעים לישראל אירועי תיאטרון נדירים המהווים הזדמנות להתוודע אל עשייה אמנותית בדרגה הגבוהה ביותר. כאלה היו שלוש הופעותיו של תיאטרון מאלי מסט. פטרבורג במסגרת פסטיבל ישראל - Gaudeamus ב-1995, "אחים ואחיות" המרתוני ב-1998 ו"הדוד וניה" ב-2006. אלה היו הצגות מופת בבימויו של לב דודין, ועוררו ציפייה לביקורים נוספים של הלהקה שלו.
 
והנה אחרי ארבע שנים שב התיאטרון הפטרבורגי לישראל, אך לא במסגרת פסטיבל ישראל אלא כאורח של תיאטרון "גשר", והפעם עם הפקה גדולה של עיבוד בימתי לרומן "חיים וגורל" מאת וסילי גרוסמן, סופר רוסי ממוצא יהודי, שנולד בסוף 1905 ובסיועו של מקסים גורקי החל לפרסם והתקדם כסופר של נובלות קצרות וספרים על כורי הפחם ועל המהפכנים ברוסיה של תחילת המאה ה-20.
 
ב-1941 היה כתב צבאי של העיתון "הכוכב האדום" בחזית המזרחית של מלחמת העולם השנייה, מתחילת המערכה על מוסקבה וסטלינגרד ועד כיבוש ברלין ותבוסת הנאצים. במהלך הנסיגה הגרמנית מברית המועצות ופולין נחשף לשואה, ובעקבות ביקור במחנות ההשמדה מיידנק וטרבלינקה כתב את המאמר "הגיהינום הטרבלינקאי", שהוצג כמסמך תביעה במשפטי נירנברג. בשנים 1946-1944 החל גם לאסוף עדויות של ניצולי שואה, שעל בסיסן כתב יחד עם איליה אהרנבורג את "הספר השחור", הנחשב לתיעוד הראשון של שואת יהדות אירופה. הספר לא פורסם בברית המועצות אלא בארצות הברית, ברומניה, ובשנת 1980 - בישראל.
 
בשנים שלאחר המלחמה היה גרוסמן קורבן לרדיפות המשטר בשל יהדותו (בייחוד בתקופת 1953-1948). ספריו לא פורסמו, והוא נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות. למרות זאת המשיך לכתוב ספרים. בשנת 1959 כתב את ספרו "החיים והגורל" על קרב סטלינגרד. בשנת 1961 - את הספר "הכל זורם", שהיה לאחד התיעודים הבולטים של פשעי הדיקטטורה הסטליניסטית, ביניהם הרדיפות נגד מדענים, הרדיפות נגד יהודים, משפט הרופאים, מחנות המאסר (גולאג) ועוד, שפורסמו בברית המועצות רק בסוף שנות ה-80, כ-20 שנה לאחר מותו, ב-14 בספטמבר 1964 במוסקבה.

 
"חיים וגורל". צילום: יח"צ
 
מחיר התהילה
 
לב דודין עיבד את הרומן "חיים וגורל", המתאר את קורותיו של ויקטור שטרום, מדען גרעין יהודי, ובני משפחתו במהלך מלחמת העולם השנייה. חיי היומיום של הגיבורים נשזרים במאורעות הגדולים שעיצבו את ההיסטוריה – ומתברר שבין הרוע של מחנות ההשמדה לשלטון הדיקטטורי של סטלין עובר קו דק מאוד.
 
שטרום נזרק ממכון המחקר על רקע האנטישמיות שרווחה כמדיניות הלא-רשמית, ונאלץ לבחור בין היצמדות למצפונו ולאמת האישית שלו כאדם וכמדען, לבין חיים של הכחשה, וידויים על מעשים וטעויות שלא עשה. חייו משתנים במפתיע כאשר הוא מקבל שיחת טלפון מפתיעה מסטלין המעניק תמיכה למחקרו, והוא הופך לרגע ליקיר הממשל, מאמין שוב בצדק הסובייטי ונדרש לשלם את מחיר התהילה.
 
את העלילה הזו, המתרחשת בזירות שונות, במוסקבה, במחנות ריכוז ומחנות כפייה, בחזית, הכניס דודין לתוך סיפור מסגרת שכל כולו מכתב ארוך שכותבת אמו של שטרום על מהלך החיים והאימה שהביאו עימם אנשי הגסטפו לעיר הקטנה במערב ברית המועצות שבה היא חיה, על האנטישמיות המקומית שסייעה בשמחה לנאצים, ועל החיים בגטו עד סוף המלחמה.
 
35 שחקנים נפלאים
 
דודין טווה את האירועים, את הסוגיות המוסריות והפוליטיות שהמלחמה מעלה, בסדרה מרתקת של פכים קטנים, של משחק ושל אבזרים, שבאמצעותם הוא מעצב רגעים פרטיים, אינטימיים, או מהלכים היסטוריים גדולים כמו שבירת המצור על סטלינגרד, וטווה רשת שתי וערב של האישי והלאומי, ההופכים למראה זה לזה. רק את תיאור מהלכי השואה שבמכתבה של אמו של שטרום הותיר דודין כקטעים הנאמרים בפשטות נקייה, משתאה, לעבר הקהל, בפי השחקנית הנפלאה טטיאנה שסטקובה.
 
מעצב התפאורה אלכסיי פוראי-קושיץ יצר במה שהמרכיב הבולט בה היא רשת, החוצה את אותה לרוחבה, וניתן לעבור מתחתיה, והיא מופעלת כרשת של כדורעף, או כרשת של מחנה ריכוז, ועוד, ומשמשת את דודין לעיצוב מרתק של חילופי תמונות בשיטת ה-Dissolve הפילמאי. כך למשל, בעוד תמונה מתרחשת בחלק הקדמי, הוא כבר בונה מאחור את התמונה הבאה, ומכניס את המשתתפים בה בהדרגה. בשני מקרים, למשל, הוא בונה תמונה של זוג מתעלס במיטה, עם אור מיוחד הנשפך עליהם, ומסביב התרחשות גדולה שאינה מתייחסת אליהם.
 
מעת לעת הוא יוצר מעברי תמונות באמצעות מפקד נוכחות של קבוצת חיילים, או אסירים, או עובדים, שמוצעדת תוך כדי שירה של הסרנדה הנודעת של שוברט, כל פעם בגרסה שונה המותאמת להתפתחות העלילה.
 
בהצגה הזו משתתפים 35 שחקנים המעניקים לה חיות נדירה, בסדרה של דמויות מוגדרות או כמהלכים קבוצתיים, מתוזמרים בדייקנות. לצידה של שסטקובה בולטים סרגיי קורישב, גבוה ומרשים בתפקיד ויקטור שטרום, ילנה סולומונובנה כאשתו, דריה רומיאנצבה כבתם, ודנילה קוזלובסקי כקצין הצבא האדום הצעיר שידע לעכב בשמונה דקות את פריצת המצור על סטלינגרד, ובכך הציל את חיילי גדוד הטנקים שלו.
 
הצגת "חיים וגורל", שתועלה עוד מחר ומחרתיים, מלווה בכתוביות לעברית (שלא עברו הגהה למרבה הצער), ואורכה כמעט ארבע שעות (כולל הפסקה) בזרימה מרתקת של בימוי גאוני. ההצגה שהועלתה בתחילת 2007 זכתה בפרסים יוקרתיים, והיא שבה ומוכיחה את את האמונה שאפשר לעשות תיאטרון קלאסי בדרך מרתקת ומודרנית מבלי לוותר על תכנים ואיכות.

המופעים הבאים של "חייים וגורל" יתקיימו ביום שני, 7 ביוני 2010, ב-20:00, וביום שלישי, 8 ביוני, ב-20:00, בתיאטרון גשר בתל-אביב. להזמנות: 03-5157000.

מכירת כרטיסים