חיבור מפתיע בין מחזות של יונסקו ואראבאל יוצר סטירה אנטי מלחמתית מתוגברת
מרדף קרקסי של אבסורדים
לפעמים צריך תעוזה גם בתיאטרון, ואחת הזירות הנוחות לנסות זאת היא בבתי הספר לדרמה ומשחק. שם מותר כמעט הכל. אין מחויבות אפילו לא למחברים, שלא לומר לקהל ולמבקרים, בחזקת הכל צפוי והרשות נתונה. בית ספר לאמנות המשחק של סופי מוסקוביץ' עושה זאת כמעט דרך קבע, בהתאם לשיטת התיאטרון הפיזי שהיא מקדמת.
הפעם, ובעיבודה ובימויה, סופי מוסקוביץ' יוצרת חיבור כמעט טבעי בין "פיקניק בשדה הקרב" מאת המחזאי הספרדי-צרפתי פרננדו אראבאל – מחזה קצר ופופולרי למדי, ששמו רומז על מהותו – ובין מחזה קצר ולא מוכר מאת יוג'ין יונסקו הרומני-צרפתי, ששמו הצרפתי המקורי הוא "הזיה לשניים", ובאנגלית "טירוף לשניים או יותר", ובפרסום של ההצגה הנוכחית נקבע שמו ל"דו סיוט".
ה"פיקניק בשדה הקרב" מתאר מפגש בשדה קרב בין חייל מפוחד עד מוות להוריו הבאים לבלות עימו כשסביב משתוללות הפגזות אוויריות. למקום מגיע חייל אויב שבוי שאיש אינו יודע מה לעשות איתו. ההורים מעלים הצעה לפנות לשלטון בהודעה כי הצבא מאס במשחקי מלחמה. פגז תועה מחסל את היוזמה שלהם להפסיק את המלחמה.
ב"דו סיוט" יוצר יונסקו הנגדה בין זוג התקוע בדירתו ומנהל ויכוח מר, שראשיתו בשאלה אם צב וחילזון הם אותו דבר, ואחר כך אם רימון יד הוא עכבר או אם הפסל ונוס ממילו הוא פסל החירות ועוד משוואות, כשבחוץ משתוללת מלחמה, אולי מלחמת אזרחים. הקרב בתוך הבית מגיע לפתרונו כשהוא מתאחד עם הקרבות שבחוץ.
"סיוט בפיקניק" (תמונת יח"צ)
העיבוד המשעשע של סופי מוסקוביץ' משתמש בוויכוח על הצב והחילזון שמנהלים בני הזוג, שאותם מגלמים באנרגיה טובה עמר משל וירדן גלבוע כשני מבוגרים ילדותיים, לסיפור מסגרת של קרקס המלחמה שהיא יוצרת בעזרת שני המחזאים. ובה בעת הזוג הזה הופך להיות גם ההורים הבאים לעשות פיקניק עם בנם החייל הפחדן ואחר כך גם עם השבוי המבוהל, שאותם משחקים עידו ביאליק ואמיר יפרח בתענוג ניכר לעין, ועם שתי סניטריות סקסיות למהדרין, מיכל בן צבי ומור כץ.
ההצגה קולחת במרדף של אבסורדים והשתטויות מכוונות, עם מוזיקת רקע ושירים שערך היטב עידו ביאליק, בתוך תפאורה מותאמת שעיצב פאבל קרלין ותאורה של אפקטים שעיצב זיו וולושין. אין כמעט רגע דל, אבל מי סופר כאשר המלחמה הגדולה והוויכוחים המצחיקים הולכים ומתקרבים זה אל זה, בבימוי תזזיתי מחייך ומלעיג של מוסקוביץ', עד למפגש הבלתי נמנע בעליל בין אשליית השלום למציאות המלחמה.
ואולי, אבל רק אם תרצו באמת, תוכלו להשקיף בטלסקופ ישראלי על הסיוט של הפיקניק ההזוי.