נועה קולר וארז דריגס היו זוג, נפרדו ואז כתבו קומדיה זוגית על עצמם. והם נפלאים
לא ילד ולא חציל
קוראים להם נועה קולר וארז דריגס ומזה כמה שנים, אחרי שסיימו בהצטיינות את לימודיהם בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, הם משחקים בתיאטרון גשר ובלי מבטא רוסי הם כבר חלק מהגרעין החדש שיבגני אריה בונה עליו הצגות. והנה יום אחד הם החלו לממש פנטזיה אישית שלהם שנולדה פחות או יותר בה בעת עם התפוגגות הזוגיות שלהם (נתון רכילאי המוזכר על ידם במפורש בדף התכנייה החמוד).
וכה אמרה הפנטזיה: בוא/י נעשה הצגה על הזוגיות שלנו, נשתמש בחוויות שלנו, באי ההבנות, בתסכולים, במיניות, בעייפות, ובעיקר במה שהחזיק את הכל – ההומור שלנו, השנינות שבאמצעותה שנאנו ואהבנו, קינאנו והתפייסנו, ולבסוף גם הפרידה ביננו.
אמרו, ישבו והחלו לכתוב דיאלוגים מתוך הזיכרון ומתוך התהליך של העלאת זיכרונות. ואין ספק שהם המציאו דרך חדשה ומקורית, לא לכתיבת מחזה דווקא, אלא לניקוי תסביכים וטראומות וצלקות פוסט-זוגיות. לא צריך לבזבז ממון על הספה של היועצים. ואפשר לשיר את הלהיט "כאשר אני ואת" תחת השם "אחד +אחת".
ראשונים שהתוודעו אל השיגעון שלהם היו רועי חן, ישראלי צעיר אחר שהתמקם בלב תיאטרון גשר כמתרגם וכדרמטורג הבית, ושלומי מושקוביץ' וקבוצת החברים הקרובים ש"הקשיבו לקשקושים שלנו בסבלנות מוגזמת". כי מה כבר אפשר להגיד למי שמצהירה כי לא תגדל ילד עם הפרטנר שלה ואפילו לא חציל? והיא לא שמה לב שעושים סקס? וחכו כשתגלו יחד אתם שזה בדיוק יום השואה.
הבוסים של גשר הביטו עליהם בחיוך של "ישחקו הנערים לפנינו" עד שכבר לא היה אפשר להתעלם מהשמועה שמשהו טוב מתבשל שם, וכמו שקרה לחבריהם הטובים נטע שפיגלמן ואורי יניב שעשו את "10 שניות", בא לראות אותם האריה הגדול, הציץ ונפגע ואמר ברוסית או באנגלית (כי בעברית זה עוד לא יוצא לו) "תהיה הצגה".
"אחד + אחת" (תמונת יח"צ)
וכשיבגני אריה אומר, הוא עושה ומגייס לטובת העניין את מיכאל קרמנקו שיעצב תפאורה שכל מי ששכר אי פעם דירה בתל אביב יזהה אותה מיד. כלומר מחסן לארגזי הקרטון שלא מפרקים, ספה זוגית מקרטעת שנפתחת למיטה זוגית רעועה, ובראש המבנה ניצב לתפארת, כראוי לכינויו התרבותי, כס הכבוד שגם מלך יושב עליו בלי ליווי צמוד.
בקיצור, דירה שהיא הר מצחיק להרבה אשליות זוגיות סטודנטיאליות, שאפשר ללכת סביבה סחור סחור, לטפס עליו, ליפול, לקפץ, ולברוח – בהתאם לדיאלוגים הקצרים המאכלסים את אלבום התמונות שקולר ודריגס צילמו עם הפוקוס של יבגני אריה, לצלילי המוזיקה הרומנטית של אבי בנימין ותחת התאורה שעיצב אלכסנדר סיקירין עם פנסים הניצבים סביב על הבמה.
בקיצור, כמו שאומרים שם בהאנגר של גשר, אולי כבר אין מצב של זוגיות (נא לא לבכות) בין נועה וארז, אבל יש + יש מצב של הצגה מצחיקה, משחררת ומכייפת עם צמד שחקנים נפלאים שידעו לכתוב את עצמם ומיטיבים לשחק אותה בגדול!
23/08/2010
:תאריך יצירה
|