סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן אחוזת וייס - אמא בהפרעה
 

 
 
אסתי זקהיים מרשימה כגנגסטרית שידה קלה על ההדק בהצגה של דליה שימקו בתמונע


על מזבחה של האם הגדולה

אין פלא שהבמאית דליה שימקו התאהבה ב"אחוזת וייס" מאת נוריאל טוביאס מקריאה ראשונה. הוא אכן "קולח, צבעוני ונשכני", כעדותה בדף התכנייה ובבימוי שלה גם יחד. מחזה שעל נקלה היה יכול להשתלב – כולל ההצגה של שימקו - ברפרטואר של כל אחד מהתיאטראות המסובסדים שלנו, ובנקל גם לכבוש מקום טוב בלב המנויים והקהל הרחב.
 
המחזה כתוב טוב, אם כי אינני בטוח שהוא עוקץ את ז'אנר הגנגסטרים בקולנוע ובטלוויזיה,  כטענתה של שימקו. כדי לעקוץ וכדי שתהיה סאטירה צריך "קורבן", ולמרות שטוביאס משתמש בסוגת הגנגסטרים בחיוך קל, הרושם שלי הוא שהקורבן שלו, שאותו הוא נושך בהנאה מרובה הוא דווקא הסוגה הפמיניסטית.
 
הוא עושה זאת באמצעותן של שלוש נשים "משוחררות" שמוצאות עצמן כבולות לאישה-מפלצת, האלמנה הטרייה אדית וייס, לכאורה "האם היהודייה" שהיא היפוכה של מירהל'ה אפרת ויכלה ללמד אותה איך לטפל  בכלתה, וגם במשרתים האישיים שלה, ואפילו לגנוב כספי נזקקים לחשבונה האישי. למרות שהמחזה נכתב כבר לפני ארבע שנים, העניין הזה נהיה אקטואלי בזכות הדו"ח המזעזע על גנבי כספי התמיכה בשרידי השואה.
 
למעשה טוביאס שואל מהמחזה של יעקב גורדין לא מעט מרכיבים ומלביש עליהם את עולם הגנגסטרים. עלילת המחזה מתארת ללא הפוגה כמעט את שלטונה המוחלט של אדית וייס בבני משפחתה. בעזרתם של  שומר הראש הסקוטי מקלחלן שהיא לא תהסס לחסלו בשעת הצורך, ושל המשרתת לואיז, יתומה ובת חסותה אסירת התודה. באמצעותם היא מנתקת את צינורות החיים של הבעל, מראשי המאפיה היהודית, ובעיקר היא מסרסת בזה אחר זה את גבריותם של שלושת הבנים “היקרים” שלה. 
 

"אחוזת וייס" (מקור: אתר תיאטרון תמונע)

הבכור אדם הוא הזרוע המבצעת, גנגסטר בבית ובחוץ. הצעיר מוריס, בליין לילות שובה לב  וחסר תועלת, וביניהם הארווי - זונת-גברים וזמרת-בארים. בנוסף היא כולאת באחוזה המפוארת את שתי הכלות שלה, אנדריאה הזונה שהתגיירה ומצליחה להערים על בעלה וחמותה לטובת הנאותיה, ומוריה, היהודייה היתומה שאהבתה למוריס מצדיקה את כניעתה לתנאי ה"חוזה המשפחתי". אדית מקווה שאחת מהן תנפיק לה את הסחורה הרצויה, כלומר נכדים שהיא תחנך כממשיכי השושלת.
 
יש הרבה אקשן, לדמויות המשנה מוטיבציות ברורות בדרגה זו או אחרת וגם עיצוב הדיאלוגים  טוב למדי. אך  מרכיב חיוני אחד חסר לי לכל אורך הדרך – מה מניע את אישיותה של אדית וייס. לא את פעולותיה. אלה ברורים בדרך כלל, והיא מעוצבת במחזה כמפלצת דורסת.
 
דליה שימקו ביימה את המחזה הזה באהבה, כשהיא מעצבת עם שחקניה דמויות מדויקות מאוד בתפקודן על מזבחה של האם הגדולה, ולמרות שזו ההצגה של אסתי זקהיים בתפקיד אדית וייס, שימקו ידעה לאזן במידתיות נכונה בינה לבין השחקנים שלצידה ועמה.
 
זקהיים, בפאה אדומה, זוהרת את המושחתות של אדית בכל רגע, עיניה משגרות קרני לייזר, לשונה חותכת כסכין, והיא משעשעת לרגע כשהיא עצמה משתעשעת בהעמדת פנים תמימה או בדמעת תנין מקרית. יש רגע אחד במחזה, ששימקו מציבה אותו הכי קרוב לקהל, שבו אדית מדברת על הזמרת סופי טאקר (“א אידישע מאמע") שנותן הצצה חטופה אל משהו פנימי-רגשי וזקהיים מצליחה לעצבו כרגע האנושי היחיד של המפלצת, שממנו היא ממהרת להתנער.
 
אלחי לויט מצוין כבן הבכור אדם, והוא מעצב להפליא את הדימוי העצמי שלו כבעל עוצמה לעומת הכניעה הילדותית שלו לאמו. אסף מור מגלם בקלילות ראויה את מוריס היפיוף הנהנתן, והוא גם מצליח לעצב פן אנושי בדמותו המפוקפקת. עופר עין גל מושלם בביטויי האימה, הכאב והשנאה שמפכים בגופו ובנשמתו של הבן הארווי.
 
ליאת אקטע מצוינת בתפקיד אנדריאה התחמנית שמצליחה להערים על בעלה ועל אדית כדי ליהנות ממנעמי החיים הטובים שהם מספקים לה. ליאת אזר טובה בעיצוב התמימות של מוריה כץ שהופכת לכניעה בנימוקים מוטעים של אהבה, ומאוחר מדי למרידה טרגית. קרן חירותי כמשרתת לואיז מדויקת בביטוי התלות שלה באדית. איציק גולן גמיש ואלים כהלכה כשומר הראש הנאמן מקלחלן.  
 
אלכס ברויטמן עיצב תפאורה מינימליסטית שמצליחה לרמוז על גודלה ויופייה "הקלאסי" של האחוזה, יעקב סליב האיר אותה כיאה לנברשת הקריסטלים המשתלשלת במרכז, דיתי אופק צרפתי עיצבה תלבושות ייצוגיות לעילא ועילא, ואיסר שולמן עיטר במוזיקה שיש בה נופך של נשמה. יהודית, אלא מה.
 
בסופו של דבר, ב"אחוזת וייס" על מפלצותיה יש גם הזדמנות של הנאה מהצגה טובה ושחקנית גדולה שיודעת לקרוץ ברגע הנכון.
 


למועדי מופעים >

24/11/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (12 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
12. הצגה גרועה
דנה , (16/11/2012)
11. אחוזת וייס
יעל , רעננה (25/11/2011)
10. מדהימה
מיכל , ב"ש (12/04/2011)
9. שווה כל רגע, בימוי מעולה, קצב עלילה סוחף,
פנינה , תל-אביב (25/02/2011)
8. הצגה חובבנית לגמרי
עירא , (30/12/2010)
7. הצגה טובה
רועי , טבעון (25/12/2010)
6. הלכנו עם חברים ורצינו לצאת באמצע!
שירי , (02/12/2010)
5. הצגה שנונה ומרתקת
אמנון , (30/11/2010)
4. לא פלא שבאף תיאטרון לא רצו את המחזה הזה
מיכל , (26/11/2010)
3. הצגה מעולה!!!!
אורי , תל אביב (24/11/2010)
2. הצגה מצוינת, שבחים ליוצרים
אביתר , תל-אביב (24/11/2010) (לת)
1. נקלעתי בטעות והתאהבתי!
רות , רעננה (24/11/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע